מחנה חיים חלק א רפד

והנה לגירסת הרי"ף ורמב"ם וש"ע דגרסו נקב יש בו שבארתי דמהני באמת אם אומר רק סימן שיש נקב בצד אות פלונית כגון בצד אות פ' הגם שאינו יודע מקום עמידת האות בגט וא"כ ע"כ דיש עוד אופן דמהני אי סימנים דאורייתא אשר עליו כיוון רב אשי לאשמעי' דצריך דוקא נקב בצד אות פלונית דהוה לי' סימן מובהק אבל שאר סימן נקב בצד אות פלונית לא מהני מכח ספק כמו שבארתי בהבנת דברי הגמ' וצע"ג לכאורה

ונ"ל דהנה משכחת עוד סימן אשר הוא סימן אמצעי והוא אם השליח נותן סימן התיבה דיודע למשל שבתיבת ופטרית או בתיבת ותריכת שם יש נקב אבל אינו יודע באיזה שורה התיבה עומד או שיודע ליתן סימן נקב בשור' ג' למשל אבל אינו יודע אצל איזה תיבה הנקב עומד שאינו יודע לציין הנקב באות ידוע זה הוי סימן אמצעי ואי סימני' דאורייתא מהני ציון כזה שאומר נקב יש בשורה ג' או נקב יש בתיבה זאת אבל דילמא סימנים דרבנן ולא מהני שום סימן אלא אם אומר אות ידוע שיש נקב באות פ' למשל וזה חידש רב אשי דקאמר נקב יש בו בצד אות פלונית דהוה לי' סימן מובהק דסימן כזה הוי ס"מ ובא המסדר הגמ' לפרש דדוקא נקב בצד אות פלוני' הוה לי' ס"מ אבל נקב בעלמא כגון שנותן סימן השורה או סי' התיבה הגם דהוי סי' בעלמא אצל אבידה כגון בשטרות הוי זה סי' טוב אבל כאן בגט לא מהני דמספקא לי' אי סי' דאוריי' או דרבנן ואשמעי' ר"א ג"כ דצריך דוקא ציון אות דהוי לי' ס"מ למעוטי סי' התיבה או סימן השורה ודו"ק

המורם מזה שיש ספק אם אחד נותן סימן באות ידוע בגט אבל אותו אות בא בנוסחת הגט איזה פעמים תלי' בב' נוסחאות אי גרסי' נקב יש בו מצד אות פלוני' מהני סימן האות הגם שלא יודע מקום אותו אות אשר מצדו הנקב אבל אי גרסי' נקב יש בצד אות פלונית משמע שצריך לציין גם מקום עמידת האות ודו"ק

ודע דמדבר זה יש לחקור דין חדש אם אחד נותן סימן בגט ואומר ידעתי שיש נקב בתיבה ידוע בשורה שלישית אבל איני יודע באיזה אות אי הוי סימן מובהק יען דמציין השורה והתיבה או נימא כיון דלא יודע באיזה אות מאותו תיבה לא הוי סימן מובהק אי אמרי' פי' אות פלוני' שהזכיר הגמ' קאי על שם האות שמזכיר כגון שאומר יש נקב באות פ' למשל הגם שלא ידע עמידת אות הנ"ל ואעפ"כ הוי סימן מובהק מסתבר דה"ה אם מציין הנקב בשורה ותיבה הוי ג"כ ס"מ אבל אי הפי' בגמ' אות פלונית על מקום ידוע אשר כתוב שם אות הגם שאינו יודע שם האות כגון שאומר בשורה שלישית באות הראשון מן השור' יש בצדו נקב אז אינו מועיל אם נותן סימן השור' והתיבה דעכ"פ אינו מציין מקום הנקב כ"כ כמו אם מזכיר שבאות ראשון של שורה שלישית יש נקב

ולכאורה עלה בדעתי דכוונת הגמ' במה שאמרו נקב בצד אות פלונית קאי על שם האות ולא על מקום עמידתו דבשלומא אם הכוונה על שם האות כגון שאומר נקב באות פ' לא קשה למה לא אמר רב אשי דקאמר נקב יש בו מצד שטה פלונית דאז הוי במשמע דצריך סימן המקום דוקא ובאמת אם מזכיר רק שם האות ג"כ מהני לכן נקט ר"א דקאמר נקב יש מצד אות פלונית דדי לסימן מובהק אם יודע שם האות הגם דאינו יודע מקום עמידתו אבל אם אמרי' באמת דהכל תלוי' אם מציין מקום עמיד' הנקב א"כ הי' יכול רב אשי לנקוט כגון שאומר נקב יש בו בצד שטה פלוני' דאז הי' מבואר באר היטב דהכל תלוי' אם מציין מקום עמיד' הנקב דבודאי אם מציין הנקב ואומר שיש נקב בשורה שלישית מצדה מהני הגם שאינו יודע איזה תיבה כתובה שם ואיזה אות כתוב שם בראש השורה ולמה נקט ר"א נקב יש מצד אות פלונית שיש לטעות דדי אם יודע שם האות אלא משמע דבאמת די בזה אם יודע שם האות הגם שאינו יודע מקום עמידתו לכן בחר לשון ערומים דאם הי' נקט מצד השטה הי' משמע דיש קפידא שיציין הנקב בגט במקום ידוע דוקא והבן זה

אמנם כד דייקת אין מזה ראי' דילמא לעולם הכל תלוי' שצריך לציין מקום ידוע בגט אשר שם הנקב ולק"מ למה נקט נקב מצד אות פלונית ולא נקט נקב מצד שטה פלונית דיש הבדל ביניהם דאם מזכיר נקב מצד אות או הגם שלא זוכר לציין אם הנקב מצד ימין של האות או מצד שמאלו הוי סימן מובהק דמקום האות קטן ולא צריך לציין הנקב על שערה אחת אבל אצל שורה אם אומר נקב יש מצד שורה שלישית לא הוי ס"מ עד שיציין אם מצד ימין או מצד שמאל או באמצע השורה דמרחק רב ביניהם וצריך לציין מקום ידוע אבל אם אומר נקב מצד אות די בכך ולא צריך לציין צד ימין או שמאל דאצל אות הכל שוה והבן כי הוא דין חדש בעזה"י

ובזה מיושב לי דיקדוק אחד למה האריך רב אשי נקב יש בו מצד אות פלונית ולא אמר כגון דיש נקב בו במקום ידוע וכי אם נתן סי' בנקב במקום ידוע אפי' רחוק מן הכתב ולא יהי' סימן מובהק כיון שמציין המקום כגון שנותן סימן הנקב שעומד כרוחב אצבע מן צד הקלף בצד ימין וא"כ למה נקט ר"א מצד אות פלונית וצע"ג ולפמ"ש נכון דאז הוי במשמע שצריך לכוון על נקודה מקום הנקב וזה שקר שאפי' על בסמוך מהני הגם שאינו מצמצם על חוט השערה לכן נקט מצד אות פלוני' להודיע דדי אם אינו מכוון צד ימין או שמאל והבן ובזה מיושב ג"כ למה לא נקט בפי' נקב יש בו מצד שטה פלונית מימין או משמאל דאז ס"ד שצריך לכוון על נקודה או בהתחלת השורה או בסוף השורה שצריך לצמצם על שערה לכן נקט מצד אות שלא מציין הצד כלל וק"ל

ולפ"ז יוצא דין חדש אם בא ואומר סימן נקב יש בשורה פלונית סמוך לראש או סמוך לסוף לא מהני דבשלומא מצד אות שאין גדול כל מקום האות הוי סימן מובהק הגם שלא מציין הצד אם הוא ימין או שמאל אבל סמוך לראש או סמוך לסוף שיש הבדל רק במקום איזה תיבות זה לא הוי ס"מ דאל"כ הי' לו לר"א לומר נקב יש בשטה פלונית סמוך לראש או סמוך לסוף א"ו כמ"ש דאין זה ציון מקום

והנחני ד' בדרך אמת שמצאתי בשמ"ק בפסק הלכה בשם הרמ"ך וז"ל הבעל אומר סימני הגט והיא אומרת סימני הגט ינתן לה כיון דאומרת ס"מ כגון נקב יש בצד שטה פלוני' במקום זה בראשה או בסופה או באמצע' והיא ודאי מגורשת ואם מת בעלה לא חולצת ולא מתייבמת עכ"ל האיר עינים דכוונת הגמ' שצריך לציין מקום עמידת האות הגם שלא יודע שם האות רק שאומר בשטה פלונית במקום זה יש נקב בראשה או בסופה או באמצעה כגון בראש ממש של שורה שלישית יש נקב או בסופה ממש או באמצעה ממש או מצד האות הראשון של השורה או מצד האות האחרון של השורה או מצד אות אמצעי של השורה הגם שאינו יודע אם מצד ימין של אות הראשון או האמצעי או האחרון או מצד שמאל של אות הראשון או אמצעי או האחרון של השטה השלישי' מהני נמצא שנשמע הכל שצריך להיות הסימן על מקום ידוע של השטה בצד ואז מהני הגם שאינו יודע שם האות כיון שהוא אות פלונית של השטה ידוע אבל בסמוך ראש השטה או בסמוך סוף השטה לא מהני והוא דבר חדש ב"ה

ובט"ז סימן י"ז ס"ק ל"א שהאריך דלא מהני סימן צלקת אם אינו מצמצם המקום אבל אם מצמצם מהני וכתב וז"ל אבל אם יודע את מקומה בצמצום דהיינו באותו אבר עצמו הוא מראה בסמוך לראש האבר או בסופו או