מחנה חיים חלק א כז

מצות למה לא יקדים תפילין לציצית מנ"ל דתדיר א' עדיף מב' מצות אינו הדיר וצ"ע ואולי יען דתמיד הי' כבש אחד ומוספי' שבעה ואם ליכא שבעה די אפי' באחד עיי' מנחות דף מ"ד ואפ"ה תמיד קודם וק"ל ואולי יען דשל יד צריך להיות תחילה דכל זמן שבין עיניך יהיו שתים וטלית עדיף משל יד וא"כ לא בא כלל חיוב של ראש וק"ל ויש לחלק עוד בין איסורי' ובין מצות אצל איסורי' אזלי' בתר הכמות אם יאכל עשרה זיתים עובר עשרה לאוין ובשחיטה רק שם לאו אחד רק שהוא חמור אבל לענין המעלות במצות לא אזלי' בתר הכמות רק בתר האיכות אם יש למצוה הנ"ל בשמה מעלת תדיר או מקודש וזה הנלע"ד לאמת

וד' האיר עיני בהלכה בירושלמי סוף מס' מגילה וז"ל תפילה ומזוזה מי קודם שמואל אמר מזוזה קודמת ר"ה אמר תפילה קודמת מ"ט דשמואל שכן היא נוהגת בימים טובים ובשבתות מ"ט דר"ה שכן היא נוהגת במפרשי ימים והולכי מדברות מתניתא מסייע לשמואל תפילה שבלת עושין אותה מזוזה מזוזה שבלת אין עושי' אותה תפילין למה שמעלין בקודם ואין מורידין עכ"ל ולכאורה קשה לי כמה קושי' (א) יפלא טעמא דשמואל הלא תפילין הוי מצוה שבחוב ומזוזה הוי רק רשות אם ירצה לבנות בית באופן שיהי' חייב במזוזה ועי' ברמב"ם פ"ו מה' תפילין עשרה תנאים שיהי' בית מחויב במזוזה והי' יכול לעשות בית באופן שהי' פטור ממזוזה והוי רק מצוי ולא תדיר אבל תפילין באים בלי תנאי על כל איש ואיש וא"כ הוי תפילין תדיר ולמה אמר שמואל מזוזה ולא תפילין (ב) למה חושב שמזוזה נוהגת ביו"ט ובשבת ולא חשיב שנוהגת בנשים כמו באנשים וה"ה בעבדים כמו בבני חורין וכן פסק הרמב"ם בפ"ה מה' תפילין הל' י' ותפילין אינו נוהג לא בנשים ולא בעבדים כמבואר בברכות דף י"ז וא"כ הוי מזוזה תדיר וצע"ג

(ג) פלא בעיני מזוזה פטור ל' יום ותפילין מחויב גר כאזרח בכל יום והוי תפילין תדיר

וצ"ע

(ד) עוד נפלא בעיני הלא תפילין די בפעם א' ביום והשאר רק מצוה מן המובחר ובמזוזה הוי עיקר החיוב כל היום וכל הלילה ובכל אופן אפי' אי לילה זמן תפילין עכ"פ אינה עיקר מצוה מחויבת תמיד ומזוזה הוי מצוה מחויבת תמיד וצע"ג

ונלע"ד שבזה פליג שמואל ורב הונא שמואל סובר דתדיר הוי אם הוא תמיד בזמן שנוהגת מזוזה יותר מתפילין בשבתות ויו"ט שאין לך יום בשנה שאינו נוהג בו עצות מזוזה אבל תפילין אינו נוהג בכל הימים (ומה שהנשים חייבי' במזוזה הוא יען שכל עשה שלא הזמן גרמא נשים חייבות כמו אנשים ותפילין הוי מ"ע שהזמן גורם והכל בכלל שמזוזה נוהגת בשבת ויו"ט) ומה שמצות מזוזה מושכת בזמן אין זה מעלה וגם מה ששלשים יום פטור ממנה אין זה גרעון דעכ"פ נוהגת בכל יום רק חשוב מעלה בציצית שנוהג תמיד בכל יום ותפילין אינו נוהג בכל יום ור"ה סובר תדיר הוי שנוהג בהולכי מדבריות מצות תפילין ומזוזה אינה נוהגת אצלם (שמה שמזוזה נוהגת בשבת ויו"ט וממילא גם בנשים ועבדים אין זה מעלה יען דזה תבנית המצוה מ"ע שלא הזמן גורם אבל זה הוא שהחיוב לא נקשר במקום ולא יופסק בשום אופן להיות פטור אם יש אפשרות להיות חייב זה הוא תדיר) ומיושב קוש' ב' ג' ד' אבל קושי' ראשונה קשה הלא מזוזה הוי רק מצוי ולא תדיר וכנגדה הוי תפילין תדיר וזה משמע כמש"ל באריכות כיון אם עשה בית כהוגן בכל עשרה תנאים אז מטיל הקב"ה החוב עליו אז נחשב מזוזה לתדיר ודו"ק

שוב התבוננתי דלא נזכר בדבריהם תיבת תדיר וגם שירושלמי מביא ראי' לשמואל מתפילין שבלו עושי' מזוזה וממזוזה שבלה אין עושי' תפילין משמע דפליגי יען דתפילין ומזוזה שניהם הווין חפצים מקודשים וצריך לקנות המקודש ופליגי איזה מקודש ביותר שמואל סובר דמזוזה מקודש ביותר דנוהגת גם בשבתות ויו"ט ולא די בקדושת שבת ויו"ט ותפילין אינו נוהג בשבת ויו"ט דדי בקדושה שבת ויו"ט ור"ה סובר קדושת תפילין חמור שלא נפטרו מהם עוברי דרכים ומביא הירושלמי ראי' דמזוזה חמור בקדושתן וטוב ליקח מזוזה ולדידן במנחות ל"ג דתפילין חמור צריך ליקח תפילין אבל לא איירי כלל שהוא צריך היום תפילין ומזוזה ולחקור איז' יקח לקיים היום המצוה אלא שהיום כבר הניח תפילין והיום לא נשלם בנין ביתו רק יודע שיצרך ליקח תפילין ומזוז' ואין לו מעות אלא על אחד והי' הדין שיקח בעד המעות קדושה החמורה ופליגי איזה יקח אי מזוזה חמור או תפילין חמור והבן אבל אם עומד היום וצריך מזוזה וגם תפילין לקיים מצותו איזה מצוה יש לה מעלה מזה לא איירי הירושלמי ודוק

וראיתי בב"י סי' ל"ח שהביא בשם הרא"ש להכריע דתפילין עדיף משום דהוי מצוה שבגופו יעו"ש הכוונה הגם ששמואל סובר דמזוזה חמור דנוהגת בשבתות וב"יוט בכל זאת מצוה שבגוף קודמת למצוה שבאה מחמת המקום יע"וש

העולה בנידן השאלה במי שיוכל להשיג לערב או טלית או תפילין יכול לדעתי לברר עצמו טלית ולא תפילין דאין תפילין נקראי' מקודש נגד תדיר הגם שהחפץ מקודש אבל הנחת תפילין לא הוי מצוה מקודשת וטלית שהוי עליו כדר ומרגע שמלובש בו בא עליו חיוב התורה הוי תדיר ותדיר ואינו תדיר תדיר קודם אבל לשנות הרא"ש בה' קטנו' דמחשב תפילין לחובת הגוף נגד מזוזה וה"ה דיש לה חשיבו' נגד טלית דטלית ומזוזה כחדא עיין מג"א סימן י"ג ודוק כנלפענ"ד

ושישי בני מעיי ב"ה וב"ש האיר עיני שמצאתי באלי' רבה בשם הכנה"ג דמי שלא יוכל לקנות תפילין וגם טלית טוב שיקח ציצית משיקח תפילין דציצית תדיר הוא והא"ר חולק דתפילין חובת הגוף וציצית ליכא חוב הגוף והביא דוגמא מסי' ל"ח ואודה לד' שזכיתי מדעת עצמי לדין הנ"ל וע"ש שמביא אח"כ ירושלמי דפאה דאין צריך אדם לחזור על הפתחים עבור לקנות ציצית ותפילין עכ"ל משמע דשווין הן תפילין הוי חובת הגוף וציצית הוא תדיר דאל"כ הי' לירושלמי לנקוט החמור וכ"ש לקל כנלע"ד

ואנכי אשבע כי זמן כביר אחר כתבי תשובה הנ"ל בא לידי שו"ת ר' עקיבא איגר וראיתי בסי' ט' שהביא דברי ירושלמי מסוף מגילה ובספר בית הלל פוסק דתפילין קדמו לסוכה ולולב דתפילין חובת הגוף היינו ללבוש דאל"כ דפי' חובת הגוף היינו שאינו חובת קרקע מקרי חובת הגוף א"כ קשה גם מזוזה הוי חובת הגוף הדר בבית ולא חובת קרקע והשיג עליו שו"ת רע"א הנ"ל ששגה ברואה דפי' תפילין חובת הגוף היינו שא"א לפטור עצמו משא"כ מזוזה דאין חיוב מוטל עליו לקנו' בית ואי בעי דר בבית שאולה ושכורה ופטור ממזוזה יעו"ש ובמכ"ת הגדולה ימחול לאלף ששלא כדת השיג על הב"ה שדעת הרמב"ם וריטב"א ורשב"א ור"ן והכ"מ וכמה פוסקים סוברי' שבית שאול או שכור אפילו מנכרי חייב במזוזה וכבר הארכתי בזה בתשובה ולכן דברי ב"ה חזר ונראה ויש לי לפלפל הרבה על תשובה של הגאון הנ"ל ואם ירחיב ד' את גבולי אבאר בסוף הספר בעזה"י

סימן ד' שאלה יהודי הדר בכפר ועשה בערב שבת סעודת ברית בעשרה אנשים כדת ובשעה שביקש האיש אשר נתכבד לו לברך יין לכוס של ברכת המזון הקיש על הקנקן ולא מצא אלא רביעית יין ואם יתן אותו לברכת המזון אין לו בליל שבת לקדש מה עדיף אם יתן היין לברכת הזימון או יברכו בלא יין ויעכב אותו לקידוש של שבת

תשובה לכאורה הדין פשוט שיתן היין לברכת המזון ולא