מחנה חיים חלק א רלה

התשוקה על הנאת בעילה אחת אפי' רק באב מתירא שמיד יכיר אותו אבל באשה שאומרת נתקדשתי אינו נאמן דיודע משתתרצה בו ומחפה עליו והגם שאפשר שיתגולל הדבר ויבואו עדי הקדושין ויאמרו לא זה הוא בכל זה הי' לו הנא' שעה והיא תאמר שדמיונה הטעתה שהוא בעלה שלא הכירו שאינו הוא ולא ההי' מרשעת בעיני העולם [והגם שיש כו לחוש שיבא בעלה ממש כי יחפש אחר אשתו על זה פי' רש"י שם והכחיש כל הבא עוד] והגם שבכל זה יצרכו לפרוש זה מזה אם יבואו עדים עכ"פ נהנו הנאה זמניית וכל זה בעריות שנפשו של אדם מחמדתן אבל ליחוש שהיא תעבור איסור עריות בעבור ממון על זה אין יצרה תקפה ובפרט שתירא אולי ברוב ימים יתגלה השקר או ע"י השליח או ע"י עדי קדושין אז תפסיד גם הממון ואין לה כסות עינים איך עשתה רעה כזאת ולכן אין לחוש ע"ז וק"ל

אך בכל זה הדבר צריך התבוננות רב אם היא נאמנת שהיא אשתו או נימא שאינה נאמנת דעיי' בנזיר דף י"ב אם עשה שליח לקדש אשה סתם אסור בכל הנשים שבעולם דחזקה שליח עושה שליחותו והסביר תוס' בגיטין דף ס"ד וכן החזיק אחריהם הר"ן שם דהוי רק קנסא ולא מדין תורה דאל"כ יאסרו כל העולם או הקטנות שיש חשש שקיבל אביהן קדושין עבורם אבל הובא שם בר"ן דרמב"ן חולק וז"ל והרמב"ן ז"ל הקשה דאי הכי מאי מוכח מהא דחזקת שליח עושה שליחותו לעולם אימא לך דאין חזקה ואפ"ה קנסי' לי' דמכל מקום הכניס עצמו לספק הזה ועוד מאי אסור בזה וכי הי' לו לחוש שימות השליח ועוד אי משו' קנס היאך יעלה בדעתם בגמ' דאפי' לקולא נאמר כן לכך פירש דכל הנשים מותרות לינשא אפי' קטנות שמת אביהן לפי שבחזקת פנויות הן ואין חזקת שע"ש מוציאן מחזקה ועוד חזקה על האב שאינו מקדש בתו ושותק לקלקל עלי' שאלו קדשה הי' מודיע לה ולאנשים הרבה אבל הוא אסור בנשים שיש להן קרובות לפי שאין חזקה של קרובות שאינן באות לדון בפנינו מועלת לו הא אלו באו קרובות ואמרו לא קדשנו שליח מותר בהן דעד אחד נאמן באיסורין וכ"ש הכא דלא איתחזק איסורא וחששא בעלמא היא וכ"ש שמתוך שנאמנות על עצמן ונשאות לאחרים נאמנות הן לזה אלו דבריו וז"ל

והנה טרם שאבאר שיטת תוס' ור"ן אבאר כוונת רמב"ן כי הדברים מכוסי' ומופלאים ובפרט שראיתי לנוב"י ח"ר יו"ד סי' ו' שנתקשה בו השואל (א) למה מהני חזקת הסכין לגבי בהמה הלא לרמב"ן לא מהני חזקת של הקרובו' לגבי חבירתה והנוב"י השיב בכמה קושיות (ב) למה נותנין גנו בחזקת שבעל חי מה מועיל חזקת חיים דבעל לאשה (ג) ועוד למה מטמאין הנכנס לבית טומאה או לשרוף קדשים מה מועיל חזקת נגע קירות הבית להוציא אדם הנכנס מחזקת טהרה (ד) עוד נתקשה בהבנת הראב"ן כיון דאשה בחזקת פנוי' שלא נתקדשה לשליח איך נאסר אחותה משו' אחות אשה מה בין חזקתה לעצמה או לאחותה ותי' דכוונת רמב"ן דוקא חזקת פנוי' לא הוי חזקה יען שעומדת להתקדש ושמא אם היא לפנינו הי' אומרת שנתקדש' יעו"ש וכל הרואה בלבבו יבין שאין לשון הרמב"ן סובל זאת המחשבה שמסיים שאלו אומרת היו נאמנות משום ע"א נאמן באיסורין ולהבנת נוב"י בלא"ה כיון שלא אומרי' נתקדשנו ממילא יש חזקה ומה שמסיים מכ"ש דלא איתחזק איסור ומכ"ש מתוך שנאמנות על עצמן מה לו לרמב"ן כל זה תיפוק לי' כיון דלא מודי' נתקדשנו איכא חזקת פנוי' ולא אוכל להבין מחשבות נוב"י איך הבין כן ברמב"ן

ונראה לבאר דבריו בעזה"י דבודאי אם יש לנו לדון על אשה על השמות אם היא פנוי' או אם קבלה שם אשת איש דיש לנו נ"מ אם היא פנוי' או אם היא אשת איש אז בודאי הוי חזקת פנוי' כמו כל שאר חזקות הגם דכל פנוי' עומדת להתקדש בכל זאת עכ"פ צריך להיות מעשה אשר יסתור חזקת פנוי' והלא אפי' חזקת חי אשר בטוח סוף כל חי למות הוי חזקה גדולה לכ"ע רק אם כבר ידענו שמת אי נימא עכשיו מת או מקודם מת יש פלוגתא עי' ט"ז ה' אבילות סי' שצ"ז והארכתי בזה במק"א ומכ"ש חזקת פנוי' אשר אפשרות להשאר פנוי' כל ימי' וצריך מעשה חדש ורצון איש ואשה יחד אז בודאי מי יכחיש שיש לחזקת פנוי' דין חזקה דאורייתא כל זמן שלא ידענו שנתעסקו באשה לסלק חזקת פנוי' ולחזקת פנוי' יש עוד סעד ועזר חזקת היתר לכל העולם דפנוי' מותרת לבעילה לכל עולם ולמה יגרע חזקת פנוי' מנחלת אבות שאר החזקות

אבל אם אין לנו נ"מ בשמות אם היא בשם פנוי' או בשם אשת איש כי הכל שוה לנו רק יש לנו כ"מ בגוף השם אשת איש אם היא א"א ואסורה לכל עולם מכח שמעון או אם היא א"א לכל העולם מכח ראובן כגון ראובן שרוצה ליקח אשה ואנו חוששי' אולי אחותה של אשה העומדת לפנינו כבר מקודשת לראובן הנ"נ אז ממילא אסור ראובן ליקח אחות אשתו זו האשה העומדת לפנינו או אולי אחות של אשה העומדת לפנינו אינה מקודשת מראובן אז מותר ראובן באשה זו העומדת לפנינו א"כ אין אנו חוקרי' על אחות של אשה העומדת לפנינו אם היא פנוי' או אשת איש רק אנו חוקרי' לדעת מאיזה איש היא נעשית בשם אשת איש אבל אם פנוי' או א"א הכל שוה לנו א"כ כיון דאין לנו לדון על שם פנוי' ואין לכו נ"מ בעיקר השם מהכ"ת שנסמוך לאמור בודאי אחות אשה הנ"ל העומדת לפנינו לא נתקדשה מראובן יען כי יש לה חזקת פנוי' בשלומא אם יש לך לחקור על שורש השם אי אשה זו בחזקת פנוי' או בחזקת מקודשת ונ"מ לבעול אות' אז בודאי נסמוך על חזקת פנוי' ואמרי' דלא נשתנה שמה ולא נעשה בה מעשה אבל כאן דאין אנו רוצי' לחקור על אחות הנ"ל אם מותרת לבעילה רק אנו חוקרי' אם אחותה מותרת לראובן או אסורה לו ובזה אין נ"ע בשם פנוי' רק לדעת אם היא אשת איש מראובן או משמעון אז אי אפשר לצרף חזקת פנוי' דתורה לא חדשה חזקה רק אם יש לך נדון עלי' אם נשתנה הדבר או לא אז חדשה התורה דסמכי' על החזקה כמו בנגע דאנו חוקרי' אם נתקטן הנגע ונפרח הטומאה מן הבית וממילא יהי' אדם הנכנס בו טהור אמרי' בהיפך אוקמי הבית על חזקתו ונשאר הבית טמא וגם האדם נטמא אבל אם אין לנו נ"מ בגוף הדבר לא חדשה התורה חזקה כנלענ"ד

ומעתה דברי רמב"ן ברורי' בעזה"י בודאי כל אדם מותר לישא אשה וה"ה אפי' קטנה מותרת להתקדש ולא חיישי' שמא נתקדשה ע"י אבי' דאז אם אנו דנין על גוף לחקור לדעת אם היא פנוי' או אשת איש אז מוקמינן אותה בחזקת פנוי' ומחזקי' דגם עתה היא פנוי' דחזקת פנוי' הוי חזקה כמו כל שאר חזקות אבל מי ששלח לקדש לו אשה סתם אסור בכל הנשים מדינא יען דחיישי' שמא אחות של אשה אשר רוצה לישא נתקדשת לו וא"כ היא אסורה משום אחות אשתו ולא שייך דנימא אוקמי אחותה אחזקת פנוי' יען דאין לנו לדון על אחותה אם היא פנוי' דלו יהי' שהיא אשת איש מעלמא רק לא מן המשלח הנ"ל הוא מותר לקדש את האשה אשר מבקש לישא וזה שכתב וז"ל אבל הוא אסור בכל הנשים שיש להן קרובות לפי שאין חזקה של קרובות שאינן באות לדון בפנינו מועלת לו עכ"ל הכוונה בשלומא אם אנו רוצי' לדון עליהם אם מותרו' לינשא אז יש מקום אשר מועיל החזקה דהא יש לנו לחקור אם היא פנוי' או אשת איש אבל כיון שהמה אינן באמת לדון בפנינו וכל עסקינו רק לדעת אם לא אחות אשה אשר עומדת לפנינו היא אשת ראובן אז אין לנו לחקור על חזקת פנוי' רק לדעת מאיזה איש היא נעשית אשת איש וק"ל: