מחנה חיים חלק א כג

עוד כבשים על מוסף דלמחר רק בעבור תמיד דלמחר יודחה המוסף א"כ אין מקודש נדחה בעבור תדיר בלבד אלא המקודש שהוא מוסף נדחה בעבור התמיד של אותו יום שהוא תדיר ומקודש אבל תמיד דהיום אינו מדחה מוסף דלמחר וא"כ פשיטא דמקריבי' תמיד היום דהא הוא אינו מגרע המקודש דלמחר וא"כ לא נשאר לגמ' מקום לספק אם מקודש עדיף שישאר הכבשים על מוסף דלמחר לכן התחכמו בהיפך שיש כאן רק שני כבשים וצריכי' אותם על מוסף דהיום וגם לתמידי' דלמחר אז אם מקודש עדיף נקח אותם על מוספי' דהיום ואם תדיר עדיף אז לא נקריב מוספי' ונניח אותם לתמידי' דלמחר דבאופן זה הוי שפיר תדיר כנגד מקודש משני שמות ומשני מצות נפרדות ודוק

ובזה מיושבי' שני קושי' גדולות של שג"א שחקר חקירה חדשה שלכן לא נקט הגמ' גם צד הספק של מקודש עדיף דבעלי התלמוד סברו הגם אי מקודש עדיף היינו מקודש דהיום כנגד תדיר דהיום אבל מקודש דלמחר לא עדיף כתדיר של היום אבל אם תדיר עדיף אז אפי' תדיר דלמחר עדיף כנגד מקודש דהיום ולכן נקטו מוספי' דהיום כנגד תמידי' דלמחר אבל איפכא תמיד דהיום כנגד מקודש דלמחר פשיטא תמיד שהוא תדיר עדיף וסתר זה מכח שני קושי' חמורות (א) א"כ איך רצה לפשוט מהא דאין פוחתין מששה טלאים ש"מ דתדיר עדיף דילמא איירי כאן דחל מקודש באחרונה אם שבת מקודש נגד יו"ט איירי דחל יו"ט בה' ו' ואם יו"ט מקודש נגד שבת [כי יש בזה סתירה בדברי רש"י] איירי דחל יו"ט ביום א' וב' וא"כ תדיר דהאידנא חשיב כמו מקודש דלמחר אבל לעולם דה"ה איפכא דמקודש דהאידנ' חשוב כמו תדיר דלמחר ומנ"ל לפשוט דתדיר דלמחר עדיף ממקודש דהיום אלא פשיטא אי אמרי' מקודש עדיף אז מקודש דלמחר עדיף מתדיר דהיום (ב) איך רצה הגמ' לפשוט מהא דתמידי' אין מעכבי' את המוספי' אי דיומא תדיר עדיף אלא דלמחר אלמא שווין הן וקשה מנ"ל דאיירי במקודש דהיום ותדיר דלמחר דילמא איירי במקודש דלמחר ותדיר דהיום אז תדיר דיומא כמו מקודש דלמחר אבל לעולם מקודש דהיום עדיף מתדיר דלמחר אלא ודאי דאי תדיר עדיף אפי' תמידי' דמחר עדיף ממקודש דהיום וה"ה איפכא אי מקודש עדיף מקודש דמחר עדיף מתדיר דהיום עכ"ד

ולפמ"ש לק"מ דאי אפשר לומר דאיירי בתדיר דהיום ומקודש לאחר זמן דאז מכח תדיר דהיום לא יודחה מוסף דלמחר דהא נשארו שנים הגם שלא יקריבום למוסף דתמיד קודם למוסף יען דתמיד של אותו יום הוי תדיר ומקודש א"כ נדחה דמוסף בעבור תמיד של אותו יום וה"ה דתדיר לבד בטל כנגד תדיר ומקודש עכ"פ תדיר של היום לא יזיק למקודש דמחר ומהכ"ת שלא להקריב היום תמיד ואם מיירי דלא נשארו עוד שנים א"כ ליכא לחקור בתדיר נגד מקודש רק בתדיר נגד תדיר ואם אמת סברא שלי דבאותו מצוה לא מהני שום יתר שאת א"כ תמיד דהיום קודם לתמיד של מחר ואם אינו אמת הסברא א"כ יתבטל תדיר בעבור תדיר ומקודש אבל לא תדיר נגד מקודש מזה נדע דאיירי במקודש דהיום ותדיר דלמחר ונפשוט דשווין הן ומיושב קושי' ב' ודוק

ומיושב קושי' א' דכוונת הגמ' כך אי אמרי' דתדיר דלמחר עדיף ממקודש דהיום א"כ ניחא שלא היו בלשכה אלא ששה כבשים דממנ"פ אם יו"ט קודם שבת ושבת נחשב למקודש פשיטא דלא מבטלי' תמיד דהיום דהא נשארו עוד שנים רק למחר תמיד עדיף דהוי תדיר ומקודש ועכ"פ די בששה טלאים שלא יתבטל התמיד בכל יום ומוסף דיו"ט בודאי לא יוקדם לתמיד של שבת דהא תדיר דלמחר עדיף ממקודש של היום אפי' מכ"ש תמיד דשבת הוי תדיר וגם מקודש כנגד מוסף דיו"ט ואם יו"ט אחר שבת א"כ עדיף תמיד דמחר שהוא תדיר כנגד מוסף דשבת שהוא מקודש אבל אם נימא מקודש עדיף ומשכחת לה ביו"ט אחר שבת דלא יהי' לתמיד של יום א' בשבוע יען דמוסף דשבת קדים א"כ למה תקנו תקנה לתמיד בששה טלאים הא משכחת דלא יהי' די בששה והי' להם לתקן שמונה טלאים ודו"ק והוא פלא על הגאון שג"א שחקר דילמא איירי ביו"ט לפני שבת הלא עכ"פ גם יו"ט אחר שבת משכחת לה וא"כ כיון שרצו לעשות תקנה שלא יושבת הי' להם לתקן שמונה אלא ודאי גם בששה טלאים לא משכחת ביטול התמיד וע"כ דתדיר עדיף והבן

ואיידי דאיירי לא אמנע מה שתרצתי בפשוט קושי' שג"א הנ"ל דדילמא איירי בתמידי' דהיום ומוספי' דלמחר ונ"ל דא"כ אין מסודר הלשון דתנא התמידי' אין מעכבין את המוספי' משמע דתמיד' דלמחר אין מעכבין מוספי' דהיום ואח"כ נקט מוספי' דהיום אין מעכבין את התמידי' דלמחר דיכול להניחם על תמידי' דלמחר ונקט ברישא דיוכל להקריב אותם לחובת היום אבל אם איירי במוסף דלמחר צריך לנקוט בתחילה מוספי' אין מעכבי' את התמידי' מוספי' דלמחר אין מעכבי' תמידי' דהיום ואז הי' נקט חובת היום ברישא מתחילה דיוכל למלאות חובת היום ואח"כ ינקוט ותמידי' אין מעכבי' את המוספי' דיוכל להניחם על מוסף דלמחר וחובת היום יתבטל דכן דרך התנא להשמיענו תחילה דיוכל לפטור עצמו מחובת היום ומדנקט תמידי' אין מעכבין את המוספי' ברישא וזה נגלה דאיירי וומוספי' דהיום ותמידי' דלמחר והבן

סימן ג' שאלה מי שלא הי' יכיל להשיג כל היום לא טלית ולא תפילין עד ערב ואז לא יוכל להשיג רק אחת מהם או שילך אצל מי שיש לו תפילין או אצל מי שיש לו טלית כשר איזה מהם יקדים אי יקדים לתפילין או לטלית מי נימא תפילין עדיף דהוא חוב מצות עשה מחויבת ואי לא יניח הוי מפושעי ישראל קרקפתא דלא מכח תפילין או נימא כיון דהוא זהיר במצות ציצית והיא מצוה תדירה שנוהגת בין בשבת ויו"ט כמו בחול אז טלית עדיף

תשובה לכאור' מצות תפילין עדיף מב' טעמים (א) דתדירו' דתפילין הוי דבר שבחובה שיש חיוב בכל ימי חול להניח תפילין אבל מצות טלית הוי רק עשה דרשות דהא אי בעי לא ילבש טלית בת ד' כנפות ונקרא רק מצוי כמו שלמים בזבחים דף צ"א דפי' רש"י יען דלא הוי דבר שבחוב לא נקרא תדיר וה"ה כאן נקרא רק מצוי ולא תדיר נמצא דהוי תפילין תדיר כנגד טלית שהוא מצות רשות (ב) דתפילין הוי וקודש דהא כתוב עליהם שם שדי והוי קדושה שאינם נזרקי' אפי' רצועות של תפילין נקראי' תשמישי קדושה ועיי' מנחות דל"ב ותדיר ומקודש הויין שוין כמבואר ברמב"ם פ"ח ופ"ט מה' תמידין ומוספין וא"כ אפי' את"ל דטלית נחשב כתדיר אז הוי ג"כ רשאי להקדי' תפילין לטלי' וכ"ש דתפילין הוי תדיר ומקודש דקודם לטלית ודוק

אמנם דבר זה אי מצות תפילין הוי מקודש נגד טלית צריך התבוננת דבש"ע סי' כ"ה סעיף א' הביא דילבש טלית מקודם ואח"כ תפילין דמעלין בקודש והקשה הדג"מ א"כ הי' לו להקדים תפילין דכל מקודש מחבירו קוד' לחבירו והביא דבאמת בב"י מבואר בשם נמ"י טעם אחר דטלית הוי תדיר כנגד תפילין עב"ד ולכאורה יפלא הא אכתי תיקשי א"כ למה פסק הש"ע להקדים ציצית הלא בתדיר ומקודש הוי הדין שרשות בידו להקדים איזה שירצה וצע"ג

ונלע"ד לחדש סברא אחת דתפילין לא נחשב למקודש כנגד טלית והוא דמקודש לא הוי אלא בדבר הנעשה לגבוה לקרבן כגון דם חטאת קודם לעולה שכן מכפר או אברי עולה קודמי' לאברי חטאת שכולו כליל ששם העבודה אשר נעשה הוא קדוש לד' שיעלה הדם או האברים לריח ניחוח וה"ה תפילת מוסף של שבת ויו"ט או ר"ח וכן פועל