מחנה חיים חלק א כב

לצדד דבכל שבת הוי פרשה אחרת ולא נקרא פרשת השבת רק פעם אחד בשנה ופרשת יו"ט שתי פעמים פעם אחת בקריאת הפרשה בכלל קריאת השבת ופעם שנית ביו"ט שהוא זמנו מענינו ויש לצדד שקריאת יו"ט הוי תדיר כנגד אותו פרשה אשר יקרא בשבת שלפני שבועות ועכ"פ רשות בידו להמתין על קריאת התורה של שבועות דהא בתדיר ומקודש פסק הרמב"ם איזה שירצה יבחור וה"ה כאן כך עלה בדעתי בראשונה

אך לכאורה יש לומר הגם דמבואר בגמ' במנחות אי תדיר עדיף מניחי' לתמידי' עד למחר ולא מקריבי' מוספי' היום ולא חיישי' על שמשהי' המצוה כאשר הוא כלל גדול שמצוה שבא ליד אדם אל יחמצנה ומהאי טעמא חידש ר"ל אין מעבירי' על המצוה עי' רש"י יומא דף ל"ג ע"א דיען אם תדיר עדיף ממקודש א"כ הי' כך ציוות התורה לדחות המקודש בעבור התדיר או אם מקודש עדיף דחינן לתדיר בעבור המקודש ואין בזה חשש דאין מעבירין על המצות אבל כיון באמת הוי תדיר ומקודש איבעי' דלא איפשטא ויש בידו לעשות איזה שירצה א"כ אם שווין הם ובידו לברר התדיר כנגד המקודש אז בודאי כיון שיכול לעשות התדיר כנגד המקודש א"כ אם בא לידו התדיר קודם צריך לעשו' התדיר מכח דאין מעבירין על המצות דמהכ"ת יעבור כיון דתדיר ומקודש שווין והוא סברא נכונה בעזה"י והרמב"ם נקט דין הגמ' דמכח דין תדיר ומקודש יש בידו לברר איזה שיבחור כגון שניהם לפניו אבל בודאי מודה אם בא לידו ראשונה או תדיר או מקודש צריך לעשות המצוה שבא לידו מכח דין אחר דכלל גדול שאין מעבירין על המצות ודוק

ומצאתי און לי בפרמ"ג בט"ז בא"ח סי' כ"ה ס"ק א' יען דתפילין הוי מקודש וטלית תדיר לכן אם פגע בתפילין קודם לטלית הוי הדין דאין מעבירין על המצות דכיון דתדיר ומקודש שווין מכריע דין דאין מעבירי' על המצות יעו"ש אך דבריו נפלאי' אם כן למה פסק המחבר שמצוה ללבוש הטלית תחילה אם תפילין נחשב למקודש וטלית תדיר א"כ איזה שירצה יקדים והארכתי במ"א

ואיידי דאיירי לא אמנע להודיע כי יש צריך עיון בדברי מג"א סי' כ"ה בס"ק ב' דכתב על דברי רמ"א שפסק שאם בידו תפילין אין צריך להמתין על טלית משום חביבא מצוה בשעתא אעפ"י שיעשה המצוה אחר כך מן המובחר ומביא ראי' מן מצות ייבום יבמות דף כ"ט וממצות הקטר אברי' ממנחות דף ע"ב יעו"ש ולדעתי יש להשיב בשלומא ביבום הגם שמצוה בגדול יותר מבקטן אעפ"כ אם הגדול במדה"י לא ממתין עליו יען דשם עכ"פ אותו הגוף אשר יעשה המצוה עתה לא יקיים אח"כ המצוה כלל לכן עכשיו שחל המצוה על הקטן לא דחינן בעבור מצוה מן המובחר מגוף לגוף והבן ובמנחות דיוכלו אותן כהנים להקטיר לערב האברי' והפדרים אבל שם לא יהי' המצוה על צד היותר טוב רק עכשיו יש איסור שבת ובערב יהי' חול עכ"פ אין גוף המצוה נעשה מבמובחר אבל כאן דהוא בעצמו יניח אח"כ התפילין ביותר טוב במעלין בקדש אז יש תרתי לטיבותא דילמא באמת אין כאן חיוב להניח תפילין קודם טלית אם יוכל אח"כ להשיג גם טלית וצע"ג כעת

אמנם אפי' אם נאמר דלא שייך אין מעבירין על המצות אם תדיר הוי שוה כמקודש כיון דבכל אופן יתבטל אחד או המקודש או התדיר ויש בידו לברר איזה שירצה ועי' תוס' מגילה דף ו' מ"מ נ"ל דיבא לשמוע קריאת התורה של שבת ולא יאחר על קריאת התורה של שבועות כאשר אבאר בעזה"י

והנה בגמ' במנחות דף מ"ט איבעי' להו תדיר ומקודש מי עדיף כגון ציבור שאין להם תמידי' ומוספי' ומפרש הגמ' דספק הוא בתמידי' דלמחר ומוספי' דהאידנא מי עדיף תמיד' עדיפא דהוי תדיר או מוספי' עדיפא דהוי להו מקודש ולא נקטו גם בהיפך כגון תמידין דהאידנא ומוספי' דלמחר אי תדיר עדיף מקריבי' אותן היום לתמידי' ואי מקודש עדיף מניחי' אותן למוספי' דלמחר ומצאתי שהגאון שג"א בסימן ס"ב הרגיש בזה וכ' דבאמת יש איבעי' על אופן זה וצע"ג

ונראה לפע"ד ליישב בעזה"י ולחדש דבר כל חקירות בעלי התלמוד בענין תדיר ומקודש אשר נסתפקו בזבחי' דף צ"א לענין להקדים זה כנגד זה או במנחות דף מ"ט לענין לדחות זה מפני זה הוא דוקא בשתי דברים נפרדים במצות שונות זה מזה אם יש כאן מצוה אחת ולה מעלת מקודש ומצוה אחרת עומדת כנגדה במעלת תדיר אז כיון שב' הפעולות של מצות אשר לפנינו המה מובדלי' בשמות צריכי' אנו לחקור על חמורה כנגד קלה ועל זה נאמר פלס מעגל רגלך כגון תמידי' ומוספי' של שבת או מוספי שבת ומוספי ר"ה או מוספי ר"ח ומוספי ר"ה או תפילת מוסף ומנחה או ברכת היום וברכת היין שכל קרבן או תפילה או ברכה הוי שם נפרד אז יהי' בזיון מצוה אם נקדים הקלה כנגד החמורה או המעוטרת במעלה כנגד שאינה מעוטרת אבל בשם מצוה אחת כגון מצות תמיד שיש כאן מצוה להקריב בכל יום שני כבשים אז כל יום ויום מצוה אחת או מוספי שבת כנגד מוספי שבת אחר הגם שבשבת השני יהי' ג"כ ר"ח או יו"ט אז הגם שבשבת השני יהי' המוסף גם כן מקודש מכח שהוא ר"ח או יו"ט או שהתמיד של מחר יהי' מקודש מכח ר"ח או יו"ט או שבת בכל זאת אנו לוקחי' הכבשים לתמידי' דהיום ולא מניחי' אותם לתמידי' דלמחר וה"ה שמקריבי' על מוספי' דהיום ולא מניחים למוספי' של שבת הבא הגם שיהי' מקודשים יען דבשם מצוה אחת כי מטא זמן שיוכל לקיימה צריך לקיים אותה דמאי אולמא לקיים אותה מצוה למחר ולעזבנה היום הלא הכל שם אחד באותה מצוה ובשביל שתהי' אותו שם מצוה למחר מעוטר במעלת קדושה ויהי' המצוה ביתר שאת ע"ז בודאי נאמר מצוה שבאה לידך אל תחמיצנה דבכל אופן יוקרב לשם תמיד או שם מוסף ואז כיון שנשאר באותו שם צריך להיות זרת משעה שיוכל לקיים המצוה כי בשם מצוה אחת ליכא בזיון אם נקדים לעשותה היום מלהמתין למחר מין במינו אינו חוצץ והבן

ונחזי אנן דהתורה גילתה תדיר בתמידין כנגד מוספי' או מוספי שבת כנגד מוספי יו"ט דמשם נלמד דתדיר קודם אם המה שתי מצות נפרדות ואינם תואמים מבטן המצוה וכן מקודש ילפי' מן עולה וחטאת דהמה גופי' נפרדי' ושמות נבדלים משתי מצות מחולקות אבל שני פעולות משם מצוה אחת כחיוב תמיד ומוסף רק מוגבלים בשני ימים שם אין לדון לא על מעלת תדיר ולא על מעלת מקודש דאין מעבירי' על המצות אפי' לעשות אח"כ על צד המובחר אבל בשתי שמות משני מצות אז יש לפלס איזה חמורה ואיזה קלה ודוק

ובא ברוך ד' ואעשה לך מטעמי' דגמ' לא יוכל לחקור אם מקודש עדיף אם לא יניח הכבשים למוספים דלמחר דהא לא משכחת לה דממנ"פ אם אין כאן עוד שני כבשים על תמידי' דלמחר א"כ הגם אם לא נקריב היום תמידים וישארו השני כבשים בכל זאת לא יקרבו למחר למוספי' דהא תמיד דמחר יהי' תדיר ומקודש דהא יו"ט פועל קדושה גם על תמידי' וא"כ לא יודח התדיר דהיום בעבור המקודש דלמחר דתדיר דהיום נדחה בעבור תמידי' דלמחר דהוא תדיר ומקודש וזה פשיטא לי' לגמ' דתדיר ומקודש עדיף מתדיר בלבד וגם זאת אם להניח למחר בעבור תמיד תמיד דהיום קודם דהא תמיד ותמיד שם אחד ממצוה אחת ואין דוחי' זה מפני זה דמאי חזית לדחות בשם מצוה אחת מיום ליום ואם יש עוד שני כבשים לתמידי' דלמחר רק על מוסף דלמחר ליכא כבשים א"כ בודאי מקריבי' היום התמיד דהא בעבור תמיד דהיום לא יודחה מוסף דלמחר דהא נשארו