מחנה חיים חלק א יח

מורידין הוא דוקא שראוי' לקדושה חמורה אבל אם אינה ראוי רק לשימוש קלה אז טוב יותר לשמש בו קדושה קלה מלגנוז שום קדושה יעו"ש

וראיתי להגאון פרמ"ג במשבצת זהב ס"ק ז' העיר ממגילה דף כ"ו מהאי תיבא דאירפט משמע אפי' אינה ראוי' לקטנה אעפ"כ אסור לעשות כורסיא דלא כט"ז והניח בצע"ג וכפי מה שבארתי בעזה"י יש להט"ז ראי' מסברא ומגמ' והכל ניחא כאשר הארכתי למעלה תל"י

וחפשתי בדברי רבותינו ז"ל ומצאתי לגאון קדוש מדבר קשות נגד דין ט"ז הנ"ל והוא הגאון תבואת שור בחידושיו במגילה שהשיג עליו בקושיות גדולות אבל יען שמלאכת שמים הוא אדברה נגד מלך רבנן ואקוה שלא אבוש בעזרת החונן הדעת

א' הקשה הגאון מגמ' יומא דף י"ב שהקשה רבי למ"ד שמתיר ללבוש לכהן הדיוט בגד כה"ג שהשתמש בהם ביוה"כ דכתיב והניחם שם שאין רשאי ללובשם ביוה"כ אחר והשיב רבי בגדים שנשתמש בהם קדושה חמורה ישתמש בהם קדושה קלה יעו"ש ולסברת הט"ז מאי הקשה רבי כיון דתורה אסרה לכה"ג להשתמש בהן ביוה"כ הבא וא"כ אינם ראוי' עוד לקדושה חמורה ומותר לשנותם לקדושה קלה וטוב יותר שילבש אותם כהן הדיוט מלגנוז אותם אלא ודאי יותר טוב גניזה מלהוריד מקדושה חמורה לקדושה קלה וצע"ג

ב' מע"ז דף ב' שאמרו שגנזו אבני מזבח ששקצו אנשי יון ופריך לתברינהו ולהשתמש בהם הדיוט ומשני לאו אורח ארעא דבר שנשתמש בו גבוה ישתמש בהן הדיוט וקשה הא דעתם הי' לבנות מהם מזבח רק אי אפשר דאבנים שלימות בעינן אבל עכ"פ הי' להם לבנו' מהם עזרות ולשכות הבית דיש להם ג"כ קדושה הגם שהמה כנגד קדושת מזבח קדושה קלה הלא להט"ז טוב להוריד מקדושה חמורה לקלה מלגנוז א"ו טוב גניזה מלהוריד קדושה חמורה לקלה

ונלע"ד ליישב בעזה"י ואקדים חקירה אחת אם הך דין דאין מורידין מקדושה חמורה לקלה הוה דאוריי' דמי שמוריד מקדושה חמורה לקלה עשה עבירה דאורייתא או נימא שבקדושה עצמה היכל ד' כגון בהקמת המשכן שם הוה מדאורייתא דאין מורידין אבל בכל תשמישי קדושה הוא רק מדרבנן וכל האיסור הוא רק אסמכתא על הקיש' שמצאו רמז בתורה וצ"ע

ולכאורה עלה בדעתי לפשוט דהוא איסור דרבנן דהנה ביומא דף י"ב סובר ר' דוסא דבגדי כהן גדול מותרים לכהן הדיוט דקרא והניחם שם הוא רק לגלות שאסור לכה"ג לשמש בהם יוהכ"פ אחר ורבי השיב דבר שנשתמש בהם קדושה חמורה ואמרו בגמ' ואזדו ר"ד לטעמי' והניחם שם שלא ישתמש בהם יוה"כ אחר יעו"ש וקשה לו יהי' שכאן לא מרומז שצריכים גניזה אבל עכ"פ הא כתיב קרא ויקם משה את המשכן דמוכח דאין מורידין לקדושה קלה ואיך ישתמש כהן הדיוט בבגדי כה"ג ועי' ברמב"ם פ"ח מה' כלי מקדש שהביא קרא שצריכים גניזה אלא פשיטא שזה דוקא בגוף ההיכל ומשכן שהוא שורש הקדושה אבל בכל תשמישי קדושה אין כאן דין מדאורייתא שאין מורידין מקדושה ובגדי כהונה לא הווין רק תשמישי קדושה עיין במ"ל פ"ח מה' כלי מקדש הל' ה' פלוגתא אי יש להם דין כלי שרת קדושת הגוף או רק קדושת בדק הבית וקו' מ"ל על הריטב"א אבאר לקמן אי"ה וסובר ר' דוסא שאין בו דין דאין מורידין כלל ודוק

אמנם כאשר ירדתי בעומק העיון ד' האיר עיני לברר הדברים כשמלה בעז"הי לפני כל יודעי דת ודין שהך אין מורידין הוא דאורייתא ובזה יתיישבו שני קושיות התבואת שור על הט"ז

הנה נראה לי ששני אופנים יש בהורדת קדושה ונבדלים זה מזה מאוד מאוד

א' הנה למשל הס"ת הוא קדושה עצמיית שנתקדשו בו האותיות ובפרט השמות הקדושי' להיותם קדוש במעלת הקדושה אז הארון אשר הס"ת מונח בו נתקדש בשימוש יען שהוא משמש לקדושת ס"ת וקיבל הארון שם קדושה של תשמיש ראשון אבל הוילון אשר משמש לארון ג"כ נתקדש אבל רק בכח קדושה למטה מקדושת ארון יען דקדושתו עליו רק מכח שני שהוא משמש לארון הקודש אשר משמש לגוף הקדושה של ס"ת ושני קדושות הנ"ל נפרדים בדינם דתשמיש ראשון של קדושה אסור להנות בו אבל בתשמיש דתשמיש מותר להנות עי' מגילה דף כ"ו ע"ב וא"כ להחליף או למכור ארון וליקח בו וילון הוה הורדה בקדושת דמים דמתחילה הי' המעות מקדושה שאסור להנות בו יען שהי' תשמיש ראשון של קדושה ועכשיו יוקח בו תשמיש שני של קדושה שמותר בהנאה וכן לעשות מגוף ארון כורסיא הוה הורדה דמתחילה הי' אסור בהנאה ועכשיו בתשמיש שני מותר בהנאה וגם שישאר באיסורו להנות ממנו מכח ששימש פעם אחד בקדושה ראשונה עכ"פ הוה הורדה בשם שמתחילה הי' לו שם תשמיש ראשון ששמו מורה איסורו ועכשיו יקרא בשם אשר יהי' מותר בהנאה ושינוי השם גורם הורדה וכדומה זה יקרא אין מורידין מקדושה חמורה לקלה והבן

ב' הוא בהיפך מראשון למשל אם נימא דבגדי כהונה אין להם דין כלי שרת כלל יען דאין משמשין בהם בגופן אלא הם ממכשירי עבודה שאם לא נלבש הכהן בבגדים כאלה אין הוא ראוי לעבודה אבל בגוף הבגדים לא יתקרב דבר לפני ד' יעו"ש בקדושין דף נ"ד א"כ אין בגוף הבגדים קדושה כלל ואפי' אם יש בהם קדושת כלי שרת כדעת התוס' הובא ג"כ במ"ל פ"ח מהל' כלי מקדש אבל בודאי מה לי עבודת כה"ג לפני ד' או עבודת כהן הדיוט לפני ד' כל כהן הוא שליח דרחמנא וכל אחד עובד במחשבת הקרבן לד' לבדו ומה לי אם הם כלי שרת של עבודה על גוף זה או על גוף זה הלא הבגדים נשארים במדרגתן שמלובש בהם העובד על גבי מזבח איזה הורדה בגוף כח השימוש יש כאן איזה הבדל יש בהנאה או איזה שינוי השם יש אם מלובש בהם כה"ג או כהן הדיוט אבל כאן יש דבר אחר הכה"ג הוא הגדול מאחיו אשר יוצק עליו שמן נזר אלקיו על ראשו גופו מקודש יותר משאר אחיו הכהנים א"כ מתחילה היו הבגדים הנ"ל שימוש לקדושה גדולה ועכשיו יהיו שימושים לקדושה למטה ממנה הגם שבגוף הבגדים ליכא קדושה כלל אף עפ"כ בגד שנעשה שימוש לקדושה גדולה לא יהי' אח"כ שימוש לקדושה קטנה וכן ארון שהי' תשמיש ראשון לס"ת לא יהי' אחר כך ארון לחומשים הגם שמתחילה הי' תשמיש ראשון וגם עכשיו תשמיש ראשון עכ"פ מתחילה הי' תשמיש ראשון לקדושה גדולה ועכשיו יהי' תשמיש ראשון לקדושה קלה וכדומה אשר השם תשמיש לא נשתנה אבל הדבר אשר אליו הוא משמש הוא למטה בקדושה והבן

תמצית הדברים אם עושים ממטפחת וילון אפי' לאותו ס"ת עצמו אשר שימש בראשון שאין כאן שינוי בגוף הדבר אשר משמש אעפ"כ אסור דהא מוריד מדרגתו בתשמיש שמתחילה שימש בכח הראשון ועכשיו בכח האחרון זה נקרא אין מורידין החפץ מקדושה חמורה לקדושה קלה אבל אם נשאר בשם הראשון שגם עכשיו הוה תשמיש ראשון רק מתחילה לקדושה חמורה ועכשיו תשמיש ראשון לקדושה קלה אז הוה רק זאת שאין ראוי שישמש הקדושה מנוה בבגדים אשר היו שימוש לקדושה גדולה אבל אין זה בכלל אין מורידין מקדושה חמורה לקלה דאין כאן הורדה במדרגת השימוש ודוק

ועתה בא ברוך ד' ואעשה לך מטעמים כאשר אהבת הנה ביומא דף י"ב לא הזכירו חכז"ל אין מורידין מקדושה חמורה לקלה רק הזכירו דבר שנשתמש בו קדושה חמורה איך ישתמש בו קדושה קלה הכוונה הכה"ג אשר נתקדש