מחנה חיים חלק א יז

אפי' שוה בשוה עכ"פ אסור להורידה וטוב לגנוז ולא לשמש בו כלל דהא חזינן יען דהתחיל משה בהקמה לא התיר לו הקב"ה לסייע לו אחיו הכהנים במשא כבידה שהיא חוץ לטבע ושלח לו הקב"ה עזרו רק שלא להוריד הקדושה ועיי' ג' פירושים ברש"י במנחות סוף דבר עכ"פ מקרא יתירה נלמד דאין מורידין בשום אופן הגם שתשמיש הראשון אי אפשר ודוק

ולפ"ז בהאי תיבא דאירפוט אסור לעשות כסא אפילו אי אפשר לעשות ממנה אפי' תיבא קטנה דאם לא כן פשיטא אם ראוי' לתשמיש חמורה דאסור לשנות לקדושה קלה אלא ודאי אפי' אין ראוי' לחמורה אסור לשנות לקלה ולכן הקדים המחבר שאסור לעשות מתיבא כסא לדעת דאיירי באינו ראוי' לתשמיש ראשון וממילא מה שמתיר אח"כ לעשות מתיבא גדולה קטנה הוא דוקא אם אינה ראוי' עוד להשאר בתשמיש הראשון ויען כי רבא נסתפק אם שוה בשוה שרי נקנו תיבא דאירפוט דאז בודאי מותר ולהלכה דיש ב' דעות אי שוה בשוה מותר כמבואר בסעיף ט' שכל המחבר את ידיו והקדים דאין עושין מתיבא כסא ואיחר דין דעושין מתיבא גדולה קטנה להשמע בתרי אנפין ודוק בזה

ולא אכחד תחת לשוני כי לולי דמסתפינא אמרתי הגם שבש"ע סי' קנ"ג סעיף ד' הובא ב' דעות אם מכר קדושה אם צריך להעלות בדמים קדושה חמורה או מותר בקדושה שוה ועיי' בט"ז ובמג"א שם וכן בסי' קנ"ד דיש פלוגתא אם מותר ליתן מטפחת ס"ת על ס"ת אחרת ולא צריך עלויה זה דוקא בשני פנים הנ"ל דבמכר קדושה אין משנה גוף הקדושה רק הדמים אשר נתפסים בקדושה המה פנים חדשים ליקח בהם איזה קדושה ובמטפחת בסי' קנ"ד לא משנה גוף המטפחת הגם שמיעד אותה לס"ת אחרת עכ"פ עדיין היא נשארת בתמונתה והיא ראוי' לאותו ס"ת הראשון בכל עת אבל לעשות מארון גדול קטן אשר משנה גוף חפץ הקדושה אז בודאי השכל מחייב שאסור לשנות הארון אם לא אירפוט ומכ"ש אם לא יהי' עוד ראוי לספר תורה הראשון ודוק

תמצית הדברים הגם אם נאמר דמותר לשנות מקדושה לקדושה בשווין בשם אחד ובמדריגה אחת כגון מארון גדול לעשות קטן מס"ת גדול לס"ת קטן אבל לעשות מארון הקודש ארגז ספרים בודאי אסור דהוה הורדה מקדושה חמורה לקלה וטוב לגנוז אותו וק"ל

אבל בכל זה איננו שוה לי דאם הדין דאין מורידין מקדושה חמורה לקלה אפי' אם אינו ראוי עוד לחמורה א"כ בכל הש"ס דאמרינן מעלין בקודש ואין מורידין הי' להם להפך הלשון אין מורידין בקודש אבל מעלין אז הי' נשמע אין מורידין בשום אופן אבל אם יש אופן עוד להעלו' צריך להעלות אבל יען שנקטו מעלין בקודש תחילה טרם שהודיע דאין מורידין משמע כמו דהוה הדין במעלין דאם אי אפשר להעלות מותר שוין בשוין ה"ה בהך דאין מורידין הוה ג"כ הדין כך דאם אי אפשר להשתמש בו אלא בהורדה מותר אפי' להוריד כגון אם אי אפשר לעשות תיבא קטנה מותר לעשות כורסיא דאל"כ הא מן ויקם משה ילפי' בגמ' במנחות אין מורידין והוא כתוב בפ' פקודי ומן המחתות ילפי' מעלין והוא בפ' קרח וא"כ למה נקטו מעלין בקודש טרם שהזכירו דאין מורידין אלא ודאי לרמז בו דכמו דהדין במעלות הקודש דאם אי אפשר להעלות מותר בשוה ולא לגנוז את הקדושה ה"ה הדין כך באין מורידין כאשר השכל גוזר ומצא תי בטו"א במגילה שדקדק ג"כ למה לא הזכירו מתחילה הך דאין מורידין שהוא אזהרה שלא להוריד דבר מקדושתו ואחר כך יאמרו מצוה שיש ג"כ מצוה להעלות וצע"ג ולפמ"ש ניחא דהקדימו הך דמעלין לדעת דין דאין מורידין דכמו במצות מעלין בודאי אם אי אפשר להעלות מותר להשתמש בשוה ולא שיגנוז דבר שראוי להשתמש בקדושה ה"ה בדין מורידין הוא דוקא אם אפשר להשתמש בקדושה שוה עכ"פ אבל אם אי אפשר להשתמש בקדושה חמורה מותר להוריד לקדושה קלה הכל טוב יותר מגניזה חוץ שלא ישמש בו חולין

וזאת לדעת הגם אם אמת הדבר שטוב לשמש בקדושה קלה מלגנוז אבל בודאי אם אפשר לשנות הדבר ולהשתמש בשוה בקדושה אבל להשתמש בקדושה קלה לא צריך לשנות כלל אעפ"כ טוב לשנות הדבר ולשמש בו בשוה מלהשתמש בו בקדושה קלה בלא שינוי וה"ה אם נתקלקל תשמיש מצוה ואפשר להעמידו ע"י אומן לתשמיש ראשון אעפ"כ יוכל לשנות לקדושה שוה דכיון דצריך לעשות בו תיקון וכאשר הוא עכשיו אי אפשר לשמש בו עוד תשמיש ראשון אז מותר לשנות בקדושה שוה אבל לשמש בו קדושה קלה הוא דווקא אם נתקלקל כל כך שאי אפשר לתקנו לתשמיש קדושה חמורה אבל אם אפשר לתקנו ולהשתמש בו קדושה חמורה אז אסור לשנותו לקדושה קלה והבן

ובזה יובן עומק דברי הגמ' אמר רבא האי תיבא דאירפוט תיבא זוטרי שרי כורסיא אסור וכתב רש"י וז"ל ארון שנתקלקל ונפרד מחבורו ודוגמתו ביבמות מנעל מרופט עכ"ל הכוונה רבא לא נקט תיבא שנרקב שמשמע שמקצת ארון נרקב שאז אי אפשר לחברו ולעשות אותו על פכים הראשון דהא נרקב המקצת אלא נקט אירפוט היינו שדפי הארון נפרדו איש מחבירו ויש בו בקעים כי הדבק אבד או שבאו בקעים חדשים בדפי הארון עד שנפרדו איש מרעהו ויש אפשרות לתקנם ולחברם להיות כבראשונה אף עפ"כ מותר לעשות מארון גדול ארון קטן דכיון דנתבטל שימוש הראשון וצריך אומן לתקן ופנים חדשות בא לכאן מותר לעשות מארון גדול ארון קטן דהוא שוה בשם קדושתו בתשמיש ס"ת אבל כורסיא אסור דהא יש אפשרות להשתמש בו קדושה ראשונה אבל בנרקב ולא ישאר בו להיות ראוי לארון אז באמת מותר לעשות אפי' כורסיא כנלע"ד והוא דין חדש מאוד ונכון בעזה"י — ובר"ן כתב אירפוט שנשבר יעו"ש וצריך התבוננות אם הוא שוה בהבנת רש"י וק"ל

ועוד זאת צריך אני להודיע למשל בתיבא דאירפוט ויהי' כולו ראוי' לשימוש כורסי' שהוא קדושה קלה ואם יעשה ממנו תיבא זוטרי ישמש רק מקצת קדושה שוה אז טוב יותר לאבד מקצת ולגנוז רק ליקח ממנו חלק לעשות ממנו תיבא זוטרתא וזה שרמז רבא שמותר לעשות מארון גדול ארון קטן הגם שמקצת ילך לאיבוד אבל לעשות כורסי' הגם כאשר הוא עתה ראוי' ליתנו לכורסי' אף עפ"כ אסור להורידו דהא אפשר לעשות ממנו ארון ודוק ומיושב מה שנתקשתי בדברי רבא בד"ה ולפ"ז יעו"ש

העולה מזה שחומרתו קולתו כיון שארון הקודש נעשה להקצין הנ"ל לס"ת שלו והוא של יחיד דאז כיון שנרקב ולא הי' ראוי' לשמש עוד לס"ת שלו ולהשתמש בו ס"ת אחרת ג"כ אסור דהוה קדושה שוה בשוה וצריך דוקא עילויה למחבר בסי' קנ"ד סעיף ט' וממילא כיון דאי אפשר עוד להשתמש בו קדושה חמורה מותר להשתמש בו קדושה קלה אפי' וא"כ אם יש לספרים הנדפסים דין קדושה קלה מותר להשתמש בו אפי' ספרים הנדפסים וק"ל

אך עדיין יש לפקפק מנ"ל להורידו מקדושה טוב יותר לס"ת אחרת הגם שאין זה עלויה עכ"פ הוה קדושה שוה בשוה ויש ליישב בחקירת הר"ן כיון שאי אפשר עלויה ה"ה שמותר ג"כ להורידו הגם שר"ן אמר זאת רק שהי' אפשר לטעות כך וקמ"ל דלא היינו יען שיש בידו לקנות ס"ת במעות הנ"ל אבל כאן הלא אינו ראוי' לס"ת שלו וס"ת קטן אין לו ומה יעשה בארון הנ"ל ויצרך לגנוז אז טוב יותר לשמש בו קדושה קלה ודוק

ואורו עיני שמצאתי שכבר ישב על מדוכא הנ"ל הגאון הט"ז בס' קנ"ד ס"ק ז' חידש דין הנ"ל הא דאין