מחנה חיים חלק א טז

סימן א' שאלה עשיר א' שדר בכפר והתנדב לקבוע חדר להתפלל ועשה ארון לס"ת ועכשיו ברבות השנים נתקלקל הארון ברקבון ולאחר התיקון נתקצר ולא יכול הספר לעמוד בו וחפץ העשיר שיהי' לו לארגז ספרים אם מותר לעשות מארון ארגז לספרים או לא

תשובה לכאורה אסור לעשות כן דארון הוה תשמישי קדושה ואסור להוריד מקדושה חמורה לקלה כדילפי' במנחות דף צ"ט ממחתות החטאים האלה יעו"ש וא"כ פשיטא דאסור לעשות מארון הקודש שהי' תשמישי קדושה של ס"ת ארגז ספרים דגרע מס"ת כמבואר במשנה במגילה פרק בני עיר מכרו ספרים יקחו תורה אבל מכרו תורה לא יקחו ספרים ומכ"ש ספרים שלנו שלא נכתבים בקדושה רק נדפסים בפתשגן האותיות ואסור מדאורייתא לעשות כן דמעלין בקודש ואין מורידין ויניח הארון בלי שימוש כלל כן נראה בפשטות

אמנם לכאורה יש לחקור היתר בנידן דידן דלכאורה פלא בעיני מנ"ל לגמ' לחקור במגילה דף כ"ז אי תורה בתורה שפיר דמי דשוה בשוה אסור ובתורה דליכא עלויה אסור למכור קשה הלא מהיכן ילפי' מעלין בקודש ממחתות עדת קרח ודילמא דווקא התם דהי' משכחת מעלה בקודש דמעיקרא תשמיש קדושה ועכשיו נוכל לעשות קדושה עצמה ולכן צוה הקב"ה לעשות מעלה אבל תורה בתורה מותר דלא משכחת עוד עלויה ולא צריך עלויה בקודש וא"כ מאי מספקא לי' לגמ' וכפי מסקנא משמע דאסור תורה בתורה עיי' ר"ן וצע"ג לכאורה

אך נראה ליישב דבודאי אם יש כאן דבר שבקדושה ואין ראוי עוד לתשמישו מותר לעבוד תשמיש אחר אפילו שוה בשוה כגון לעשות מתיבא גדולה קטנה או ממטפחת גדולה קטנה אבל להוציא קדושה מרשותו לרשות אחר הוא בזיון אם לא שעושה עלויה בדמים כגון מרחוב לעשות בהכ"נ אבל למכור ס"ת ליקח ס"ת אחרת שייך מאי אולמא הך קדושה מהך קדושה להחליפן זה בזה ולכן חקר הגמ' אם נימא כיון דליכא עלויה שפיר דמי או נימא כיון דלא יוכל להעלות אסור למכור כנלענ"ד

ונ"ל ראי' ברורה לזה שמותר לשנות מקדושה לקדושה בשווין אם אין ראוי עוד לתשמיש ראשון אבל אם ראוי עוד לתשמיש ראשון אסור אפילו שוה בשוה בקדושה דהא בדף כ"ו ע"ב אמר רבא האי תיבא דאירפוט לתיבא שרי לכסא אסור יעו"ש ולכאורה קשה לי הלא בר"ן הובא בשם הרשב"א דאסור להחליף מטפחת ס"ת של יחיד לס"ת אחרת דצריך עלויה לשנות מתורה לתורה יעו"ש מבואר שאפי' לשוה בשוה בקדושה אסור לשנות וא"כ למה מותר לשנות מתיבא גדולה לתיבא קטנה ומשמע אפילו לס"ת אחרת דאל"כ לס"ת הראשון א"כ פשיטא אם אירפוט מקצת שמותר לתקנו שיהי' תמים הגם שצריך לעשות מן גדול קטן והי' לו לרבא לחדש רק זאת שמתיבא דאירפוט אסור לעשות כסא אלא בודאי הא קמ"ל דמתיבא גדולה לקטנה שרי לשנות הגם שמתחילה הי' תשמיש לס"ת גדולה ועכשיו יהי' תשמיש לס"ת קטנה אעפ"כ מותר וקשה באמת למה מותר לשנות מספר לספר וצע"ג אמנם כיון דאירפוט ואינו ראוי לתשמיש ס"ת הראשון מותר לשנות על ס"ת אחרת כיון דשווין בשם אחד בשימוש ס"ת דשם אחת הוא ואף על פי שאם התיבא גדולה שלם ולא אירפוט בודאי אסור לקצרו להיות נאה לס"ת קטנה כיון דאירפוט ואינו ראוי לתשמיש ס"ת ראשון מותר לעשות ממנו תיבא קטנה לס"ת אחרת כיון דשוה בשם קדושה אחת ואעפ"כ אסור לעשות ממנו כסא הגם אם לא יהי' ראוי לתשמיש הראשון כיון דהוה הורדה בשם קדושה ולכן דייק רבא תיבא דאירפוט ומוכח עכ"פ דאם אינו ראוי לתשמיש הראשון מותר לשנו' מתשמיש לתשמיש בשם קדושה אחת שוה בשוה ודוק

ולפ"ז קשה לי מאוד על המחבר בא"ח סי' קנ"ד סעי' ו' שנקט סתם מותר לעשות מתיבא גדולה קטנה משמע אפילו לס"ת אחרת כגון שתיבא הי' כמדת ס"ת הראשון אעפ"כ מותר לעשות מתיבא גדולה קטנה ויכניס בו עכשיו ס"ת קטנה ולא נקט תיבא שאירפוט משמע אפי' התיבא שלם אעפ"כ מותר לעשות מתיבא גדולה קטנה והוא פלא בעיני הלא בסעיף ט' הביא דעת הרשב"א דמטפחת מס"ת של יחיד אסור על ס"ת אחרת ודלא כר"י שהוא היש מתירין בסעיף ט' ואם כן למה השמיט בסעיף ו' תיבת אירפוט דמשמע אפילו בתיבא שלם מותר לעשות מגדולה קטנה וצע"ג

ונלע"ד להצדיק אחר עומק העיון את יוסף הצדיק הוא המחבר הנ"ל דלכאורה דקדקתי בלשונו הזהב בסעיף ו' דנקט מתחילה אסור לעשות מתיבא כסא לס"ת ואח"כ כתב אבל לעשות מתיבא גדולה קטנה שרי יעו"ש ובגמ' כתיב בהיפך מתחילה הקדים רבא דמותר לעשות מתיבא גדולה קטנה ואח"כ אמר אבל לעשות כסא אסור וא"כ למה שכל המחבר את ידיו וצע"ג

אך הדבר עמוק בעזה"י דהנה מסברא הי' לומר הא דאין מורידין מקדושה חמורה לקלה הוא דוקא אם הוא ראוי עוד לקדושה חמורה אשר התחיל התשמיש בה כגון משה התחיל להקים את המשכן שלא יסיים איש אחר או שהוא ראוי עוד לתיבה לא יעשה ממנו כסא ואז אם הוא ראוי עוד לתשמיש הראשון אפילו לשוה בקדושתו אסור להחליף דמעלין בקודש ילפינן ממחתות עיי' מנחות דף צ"ט דצריך עלויה דוקא אם אפשר ואם לא אפשר לעלות עוד כמו בס"ת נסתפק הגמ' במגילה כגון למכור ס"ת וליקח אחרת אם מותר או טוב שלא להחליף כי שב ואל תעשה עדיף אבל אם ארון הקודש אירפוט ולא ראוי לקדושה חמורה כלל אז מותר לעשות כסא כי טוב להוריד מקדושה חמורה לקלה מלגנוז שילך לאיבוד והלא מאבד כתבי קודש או תשמישי קדושה עובר בלאו עיי' במג"א סי' קנ"ד ס"ק ט' בשם הרמב"ם ומהכ"ת נימא שטוב לגנוז ולגרום איבוד תשמישי קדושה מלהניחם ולשמש בהם קדושה קלה אבל באמת טוב לגנוז ולגרום איבוד מלהוריד מחמורה לקלה דילפי' מפסוק אחד דמעלין בקודש ומפסוק השני דאין מורידין ונתקשה בזה הטורי אבן במגילה דף כ"ו דממנ"פ אם צריך אפי' להעלות ושוה בשוה אסור מכ"ש שאין מורידין וקרא למה לי והוא פלא גדול

אמנם הדבר נכון מאוד דאם אפשר צריך דוקא להעלות כגון במחתות דהי' באפשרות להעלות אבל אם אי אפשר כגון ארון שאירפוט מותר לעשות מגדולה קטנה הגם שאין כאן מעלה עכ"פ הורדה אין כאן דשם ס"ת חד הוא אבל אין מורידין בשום אופן אפי' אם אי אפשר לשמש בו