מחנה חיים חלק א קסח

אפי' אם יש כאן אילני סרק לגמרי או אילנות זקנים יהי' ג"כ מותר להשחית אילנות טובות דכיון דהותר לצורך מצור הותר לגמרי אפי' אם אפשר בשאר אילנות ומה שאסרה התורה לא תשחית ולא תכרות הוא אם אינו צורך כלל בהשחתה ובכריתה קמ"ל שגם בעת צורך כבישה צריך ג"כ להקדים להכרית ולהשחי' אילני סרק ואילנו' זקנים ולהשאיר אילני מאכל אבל דוקא אם אילני מאכל שווין יותר מאילני סרק אבל אם אילני סרק שווין יותר מאילני המאכל אז מותר להשחית אילני מאכל ולשייר אילני סרק דכתיב רק ואין אכין ורקין אלא למעט והבן

ולפ"ז למדנו אם מותר לכרות אילן מאכל טוב לצורך מצור ולשייר אילן סרק יען דהוא מעולה בדמים ושווי' שלו הוה יותר משווי' של אילן מאכל הגם שבמקו' שאפשר לצורך מצור באילני סרק לא התירה התורה כריתה של אילן מאכל אעפ"כ מותר לכרות האילן מאכל ולשייר האילן סרק יען שהוא מעולה בדמים מכ"ש אם הפירות שווי' בפחות מגוף העץ של עצמו דהוה העץ מעולה בדמים כנגד הפירו' שמותר לכרות האילן וק"ל

ובא ברוך ד' וראה בעיניך כי העקוב נעשה למישור דבודאי אילן סרק ואילן זקן מותר לכרות אפי' שלא לצורך כלל אפי' בכל מקום ובכל זמן אפי' שלא בשעת המצור וכדברי הרמב"ם בה' ט' רק דהתורה הקפידה להקדים לכרו' אילן סרק ואילן זקן קודם שנשחית אילן מאכל טוב אבל אם האילן סרק או הזקן מעולה בדמים מותר להכרית לצורך מצור האילן מאכל ומזה אנו למדים ה"ה אם העץ של האילן גופו שווה יותר מפירותיו והבן זה מאוד ומיושבים כל הקו' דגם לרמב"ם מותר בין להשחית בין לכרות לצורך כבישת עיר רק מה שהוא חוץ למדינה אסור ששם אין כיבוש רק להביא האדם במצור או להשחית אבל אילן זקן או אילן סרק מותר בכל מקום להשחית אפי' שלא לצורך ובמעולה בדמים מותר להשחית אילן מאכל טוב ולהניח אילן סרק ולזה צריך קרא דכתיב רק וקצרתי

ונתתי שמחה בלבי כי מצאתי בחסדי ד' אות שהנחני ד' בדרך אמת וישר כי השמ"ק כ' בב"ק דף צ"א בשם ר"ח וז"ל וכי מאחר שסופנו לרבות כל דבר פי' לרבות כל דכתיב אותו תשחית וכרת שהרי ריבה בכאן לכרות כל דבר מפני מה אמרה התורה כי לא עץ מאכל לרבות עצי סרק שמותר לו לכורתן אם אילן מאכל מותר לכורתו אילן סרק לכ"ש אלא להקדים אילן סרק לכורתו יכול אפי' אילן סרק מעולה בדמים מאילן מאכל תכרות האילן סרק ותניח האילן מאכל ת"ל רק וקיימ"ל אכין ורקין מיעוטין ש"מ מותר להניח אילן סרק אם הוא ועולה בדמים ולכרות בבנין מצור אילן מאכל עכ"ל הרי מבואר שהבין שסופו לרבות כל דבר הוא מדכתיב אותו תשחית וכרת ומעולה בדמים לא הוה הפי' כפי' רש"י שעץ שוה יותר מהפירו' רק דאילן סרק שוה יותר מהאילן מאכל וגם דאיירי בבנין מצור דהותר אז לכרות אילן מאכל אבל דוקא באין שם אילן סרק או שאילן סרק מעולה בדמים אבל אם אינו מעולה בדמים צריך להניח אילן מאכל ולכרות אילן סרק והבן וכן מצאתי ב"ה הנוסחא בילקוט בשם ספרי וז"ל יכול אפי' מעולה בדמים ת"ל רק אותו תשחית וכרת עושה את ממנה תיקין ודוגיאות עכ"ל נלמד דעיקר הקרא הוא כך רק אותו תשחית וכרת להתיר אילן מאכל לצורך מצור וק"ל

היוצא ממ"ש (א) דרמב"ם ותוס' ורשב"א ושמ"ק כולם סוברים דיש לאו דאורייתא על השחתת אילן מאכל בכל מקום ובכל זמן (ב) דבמצור יש איסור אפי' ליכא בשווי' השחתה כיון דעושה לצער ולהכאיב ואינו פועל לכבישת העיר יש לאו (ג) דבכל מקום שלא במצור צריך דוקא דרך השחתה ובלא"ה מותר (ד) אבל לצורך כבישת עיר יש היתר בין בהשחתה ובין בכריתה אבל אם אפשר לבנות מצור מן אילני סרק או אילנות זקנים אסור להשחית ולכרות אילן מאכל טוב (ה) שאין הבדל להשחית אילן סרק ממש או אילן זקן שהמה שווין לגמרי (ו) במעולה בדמים מותר להניח אילן סרק ממש ולהכרית אילן מאכל ומכ"ש אם העץ שוה יותר מן הפירות (ז) שאם האילן נטוע מתחילה באיסור שמזיק לחבירו אז אונס רחמנא חייבי' לא אמרינן ובפרט דהוה לא אפשר ולא קמכוון ואז ליכא איסור בכריתה כן כראה לפענ"ד

אמנם א"כ בודאי צריך התבוננת מה שדקדקתי מראשית א"כ דהוא לאו מפורש בתורה א"כ מאי אשמעי' רב דאסור לקוץ הי' לו לומר דמי שקוצץ אילן דטוען קבא לוקה וגם למה צריך לומר שלא יקוץ יען דשכיב ברי' דר"ח תיפוק לי' דהוא לאו וצע"ג

ונלע"ד לברר וללבן דין הנ"ל בעזר אלקי השמים אשר לו אני תפילה גל עיני ואביטה נפלאות מתורתיך ולדעתי מקום הניחו לי מן השמים להתגדר בו לדעת הדין בנידן השאלה אם מותר לכרות אילני פירות כי צריך המקו' לד"א

לכאורה יש לחדש דבר דהתורה לא אסרה השחתת אילן רק אם כורת ולא צריך לא לעץ ולא למקומו של העץ שאז הוא מבעט בברכת ד' דהא אכוון להשחית אבל אם צריך למקום של האילן דהוה לא אפשר ולא קמכוון דהא הוא אינו רוצה בהשחתה רק דממילא נעשה השחתה אבל עכ"פ הוא לא מכוון לקלקל ולהשחית וליכא איסור כלל אפי' לפי מה שהעיר הגאון פנ"י בפסחים דף כ"ו דאם יש פסיק רישא אסור בעושה מעשה בידים יעו"ש דאל"כ יהי' כל מלאכת שבת וי"ט מותר ע"ש בנועם דבריו כי חיים הם למוצאיהם נ"ל סברא ישרה בע"ה דזה דוקא בכל דבר שהוא בעצם מעשה איסור כגון מלאכת י"ט ושבת או הנא' בעילה או אכילה או הנאת ע"ז ואין המחשבה פועלת לעשו' מאיסור היתר חוץ אם הוה בשב ואל תעשה דהותר רק מנועם אונס אבל כאן הלא הכריתה לאילן לא הוה מעשה איסור רק יען שפועל בו להשחית ונעשה המעשה איסור ע"י המחשבה וא"כ אם הוה לא אפשר ולא קמכוון שוב אין כאן מעשה איסור כלל ומותר לכ"ע אפי' במעשה כנלע"ד בעז"ה נכון מאוד בסברא ולפ"ז בצריך למקומו ליכא איסור כלל ודו"ק

ומצאתי ברא"ש בב"ק אחר שהביא דברי הגמ' כתב וז"ל וכן אם הי' צריך למקומו נראה דמותר עכ"ל וכן כתב הטור בקיצור פסקי הרא"ש וז"ל ואם הוא מעולה בדמים או צריך למקומו מותר עכ"ל ודבריו נפלאים בעיני לפי הבנת רש"י דאילן המעולה בדמים הוה הפי' דעץ שוה יותר מן הפירות א"כ מנ"ל לרא"ש דינו דבשלומא אם העץ שוה יותר א"כ ליכא השחתה כלל במה שכורתו כי אין זה מקלקל אלא מתקן אבל באילן טוב רק שצריך למקומו דעכ"פ עושה בגוף הכריתה השחתה רק שירויח במקום מנ"ל שמותר להשחית בדבר זה שיריוח במקום אחר כמו בדין של הרא"ש שמרויח במקום ומשחית לאילן וצע"ג ולפמ"ש ניחא דבכה"ג דצריך למקום הוה לא אפשר ולא קמכוון ולכ"ע מותר והרא"ש לא כתב דנלמד דין זה מדין דמעולה בדמים רק כתב מסברא דנראה דמותר בצריך למקומו כלענ"ד

ולדעתי תלי' ענין הנ"ל אם מותר לכרות לצורך מקומו או לא בחבל הנביאים של ראשונים ז"ל הובאו בשמ"ק דלדעת רש"י וראב"ד והר"ר יונתן שפירשו הבנת הגמ' מעולה בדמים שהעץ שוה יותר מהפירות אז ליכא הוכחה מן הגמ' לנידן הרא"ש כמש"ל דאז אם הפירות שווין יותר לא נעשה השחתה כלל אבל בצריך למקומו נעשה עכ"פ השחתה בגוף הכריתה אבל לשיטת ר"ח והגאון והרמ"ה שפירשו שאילן סרק שוה יותר מאילן מאכל אז בודאי נגלה דמותר להשחית אילן מאכל טוב יען שמרויח באילן סרק וה"ה בצריך למקומו כנלענ"ד: