מחנה חיים חלק א קנו

עור כדאיתא בפ"ק דע"ז מ"מ אין לנו לגרום איסור' דמסייע ידי עוברי עבירה איכא והכא נקטי' קרא לרוחא דמילתא ועוד דלמאן דמסרה לי' מעיקרא היכא דלית לי' בהמות אחרינא דידי' ודעלמא איכא משום לפני עור משא"כ בכוס יין לנזיר דאפשר דלאו למישתא בעי לי' הריטב"א עכ"ל מפורש יוצא מדבריו דכיון דהוא ודאי שהרועה מרעה בהמותיו בשדות אחרי' וכפי ס"ד דגמ' דגם לבהמות אחרים מרעה שם א"כ היכן מסרי' אם יש לו בהמות של עצמו אז ליכא לפני עור דאין בהוספת איסור לאו דלפני עור לא תתן מכשול אבל עכ"פ יש משום מסייע ידי עוברי עבירה דהא בודאי ירעה אותם בשדות אחרי' ואם אין לו בהמות של עצמו אז הראשון שמוסר לו בהמותיו הוא עובר על לפני עור ממש אבל בנזיר אם לא קאי בתרי עברי דנהרא מותר להושיט לו וליכא אפי' משום מסייע ידי עוברי עבירה דאין זה ודאי שישתה וק"ל ומה דאסר אבוה דשמואל בב"מ דף צ' הנך שוורי' דסרסם גוים דב"כ מצווי' על סירוס וקעברי בכי מערבא על לפני עור היינו שלא היו לגוים בהמות של עצמן לסרס או יען שעשו הסירוס לצורך ישראל אז נחשב כאלו נתן להם מכשול בסירוס דהא לעצמן לא היו מסרסין ועכ"פ הוי כמסייע לעוברי עבירה ודוק

היוצא מדברי ש"מ בשם הריטב"א הגם דגמ' מזכיר לפני עור בכל זאת יוכל להיות הכוונה על מסייע ידי עוברי עבירה דהוא המסתעף מן לאו דלפני עור אם התור' הקפידה שלא ליתן מכשול למי שסוגרו עיניו מן התאוה אז הוסיפו חכמים שלא לסייע לעוברי עבירה ובזה יובנו לי דברי רמב"ם בפרושו פ"ה דשביעית משנה ו' שכ' וז"ל אמר הכתוב ולפני עור לא תתן מכשול ר"ל מי שסגרה עיניו התאוה ויצה"ר אל תעזור אותו להוסיף בעורונו ותוסיף להרחיקו מן היושר ומפני זה אסור לעזור לעוברי עבירה ולא יתקנו להם כלים אבל ראוי לקלקל להם עכ"ל ביאר הדברי' שכל טעם דלפני עור הוא שלא להיות עזר להוסיף בעורונו ולהרחיקו מן היושר שע"י העזר יבא לידי פעולה הרעה אשר יצה"ר מסית אותו ומסמא לו עינים וממילא ידעי' שאסור לסייע ידי עוברי עבירה ולכן שם למכור לו כלים למלאכה או למכור לו פרה חורשת בשביעית אסור ממנ"פ אם אין לו כלים או פרה הראוי' למלאכת איסור א"כ יש לאו דלפני עור ואם יש לו כיון דצריך ודאי לאיסור א"כ יש עכ"פ מסייע ידי עוברי עבירה ועיי' בר"ש משנה ח' ועי' ברמב"ם פ"ח מה' שמיטה ודו"ק

ובזה מיושב לי קו' אחת אשר נפלאת בעיני אם ליכא לפני עור בהוספת איסור כמבואר בריטב"א בע"ז דף כ' א"כ בדף כ"ב פריך הגמרא למה לו משום שנקראת על שמו ת"ל משום לפני עור לא תתן מכשול יעו"ש וקשה דילמא איירי דאית לי' לכותי שדה אחת וא"כ ליכא לפני עור במה שאנו מוסיפי' לו למכור שדינו אבל מפני שנקראת על שמו איכא איסור בשלומא אם יש בהוספת איסור לפני עור פריך הגמ' שפיר אבל לשיטת ריטב"א קשה וצע"ג ואחר רבות בשנים מצאתי קושי' הנ"ל בטורי אבן חגיגה דף י"ג בקו"א יעו"ש]

ולפמ"ש נכון דעיי' בריטב"א שם בד"ה חדא ועוד שביאר דבס"ד דגמ' סברו דכל כותי לא ציית ובודאי יעבוד בחוה"מ וא"כ פריך הגמ' שפיר ות"ל משום לפני עור דאם אין לו שדה קודם א"כ יש לפני עור ממש ואם יש לו שדה מקודם עכ"פ כיון שהוא בודאי עובד בחה"מ אז עכ"פ מסייע ידי עוברי עבירה שהוא ג"כ בכלל לפני עור ודו"ק

ואכתי צריך לבאר לשיטת הריטב"א הא דתנן אין מעמידין בהמות בפונדקאות של נכרי' מפני שחשודי' על הרביעה ופי' רש"י משום לפני עור דגוי מצווה על הרביעה יעו"ש וצריך לומר לשיטת ריטב"א ג"כ היינו אם ליכא שם עוד בהמות ואם יש שם בלא"ה בהמות יש עכ"פ מסייע ידי עוברי עבירה וסובר הריטב"א כשיטת רש"י בע"ז דף נ"ה הובא במג"א סי' שמ"ז דבמצוה דמצווה הגוי אסור לסייע לו כמו שאסור לסייע לישראל דמסייע ידי עוברי עבירה הוא מסוג דלפני עור כמש"ל בהבנת רמב"ם פ"ה דשביעי' ודוק

ועיין בחגיגה דכ"ה חבר ועם הארץ שבאו לחלוק בנכסי אביהם יוכל לומר טול אתה חיטין במקום פלוני ואני חיטין במקום פלוני אבל לא יאמר טול אתה חיטי' ואני שעורי' פירש"י דאין ברירה נמצא החבר מחליף עם ע"ה ועובר על לפני עור יעו"ש וקשה הא בעכ"פ יש לאח ע"ה החצי וא"כ הוי רק מרבה באיסור ולא הוי לפני עור וצריך לומר גם כן מסייע ידי עוברי עבירה הוי והוא בכלל לפני עור וק"ל [ויש לעיי' בריטב"א בב"מ הובא בש"מ דף י' בכהן ששלח לישראל לקדש לו גרושה שהקשה התוס' הא הישראל עובר על לפני עור ותי' הריטב"א דאיירי שכהן יכול לקדש בעצמו יעו"ש וקשה עכ"פ הוי מסייע ידי עוברי עבירה וצריך לומר יען שהוא דרבנן יש שליח לדבר עבירה ודלא כנוב"י סימן ע"ה בד"ה ואם שחולק על המ"ל יעו"ש וה"ה שיכול הריטב"א לתרץ דאיירי שהי' לו לכהן אשה גרושה אשר קידש א"כ ה"ל רק הוספה באיסור ואין כאן רק מסייע ידי עוברי עבירה ואין כאן מקומו להאריך ואי"ה במק"א אבאר]

ובמרדכי פ"ק דע"ז וז"ל אמר רבי אבי עזרי בשם אביו רבינו יואל להתיר למכור לע"ז בגדי הכומרי' שקורין קשקל"ש כל היכי דאית לי' לכומרי' אחרינא אע"ג דברור דזבני לע"ז עכ"ל הובא ברמ"א ביו"ד סי' קנ"א סעיף א' יעו"ש ולכאורה פלא מה בזה דיש להם בגדים אחרים הלא מוסיף איסור בשלומא מה שהובא ברמ"א בשם מרדכי אם יכולין לקנות במקו"א ניחא אבל אם לא יוכלו למצוא במקו' אחר לקנות ואעפ"כ מותר למכור להם כיון שיש להם בגדי' קשה שפיר הא מוסיף להם בזה בגדים וצ"ל דיש חוק קבוע כמה כומרי' יהי' שם וידוע שיש לכל הכומרים בגדים ולא יקחו רק להחליף שבוע אחר שבוע דעכ"פ יש בה מסייע ידי עוברי עבירה אם נאמר דגם בגוי שייך מסייע ידי ע"ע וק"ל [ועי' פלתי סי' ס"ב בישוב דברי טור שאבר מן החי נוהג בטמאים]

המורם מזה אם יש למומר הנ"ל אוזות נבילות וטריפות אשר קנה מגוי או שהמית בעצמו אז מותר לישר' להוסיף באיסור ומשום מסייע אין כאן דהא יש לו מלון אורחי' אשר גוים אוכלי' אצלו ואין ברור איסורו שהוא ובני ביתו יאכלו מהם ואין כאן מסייע אבל ביום שאין בביתו נבילות וטריפות אסור למכור לו משום לפני עור ודוק ואם שכיח עכ"פ בשר במקולין מותר למכור לו אוזות דמה לי שיאכל בשר נבילה וטריפה של שור או של עופות נהפוך הוא הלא יש למ"ד שאין שחיטה לעוף מה"ת ואין בעוף שם נבילה מה שיפסל בשחיטה רק שם טריפה ודומה למ"ש רמ"א אם שכיח לקנות בגדים לכומרים ליכא איסור יעו"ש וק"ל

ברם מה שחדשתי מלשון ריטב"א דאין בהוספת איסור לאו דלפני עור לאו דכ"ע הוא דבא"ע סי' ה' סעיף י"ד הביא הרמ"א דעת האוסרי' למכור לגוי בהמות או עופות אם ידענו שהוא מסרס אותם וכ' הב"ש בס"ק ח"י וז"ל ויש אוסרי' קאי על מכיר' כותי ואח"כ כ' וז"ל אם באפשר ליקח ממקום אחר אין איסור משום לפני עור כמ"ש בש"ס בנזיר וביו"ד סי' קנ"א מיהו כאן י"ל דאסור דאפשר שיסרס כולם אלא דבר העומד להקריב לע"ז או לאכילה אז אמרי' בודאי אל יקרב כולם עכ"ל נגלה שהבין בשלומא בדבר שיש גבול כמה צריך כגון להקריב לע"ז בהמה או לבונה וה"ה אם יוכל הנזיר או הב"נ ליקח איסור ממקום אחר מותר להוסיף לו דתלי' שלא יצרך אלא מעט אבל בסירוס דיוכל לסרס כולם וגם דרך לסרס כולם דמי יעכב בהמות בלי סירוס יש בהוספה איסור דלפני עור ואולי כוונתו דבודאי איסור דלפני עור ליכא בשום אופן דאין בהוספה איסור לאו רק