מחנה חיים חלק א קנד

יכול לפעול כריתות אם היתה עומדת קרוב למקום נפילת הגט דעכ"פ בנתינת הגט או בנתינת הקידושין ליכא חסרון אז הוי החזקה איתרע אבל ספק אם הגט נכתב לשמה וכדומה אז יש ספק אם הי' בעולם אופן שיכול להיות גט אז היא אשת איש גמורה והבן כי זה כלל גדול שכמה חקירו' פנ"י המה כאין נגד סברא הנ"ל ובזה ימצא הרבה סתירות נגד מכתבו ולהד"כ משפט האמת ובזה נסתרו כמה דברים מן אדמ"ו ז"ל בספרו שערי תורה חלק ב' והנני מעתיק לו בסוף התשובה אשר כתבתי בגליון ספר של אדמו"ר הגאון שערי תורה ח"ב כלל ג' והגם שרק מקצת השגות מגיע לנידן הנ"ל אעתיק כולם אולי יוכל להאיר לי אותם

טרם אכלה לדבר כעת אודיע לו דבר א' על דברי תוספ' בחולין ובנדה שהביא במכתבו שהקשו ממנ"פ איך ילפי' מסוטה לטמא ברה"י מספק אפי' איכא חזקה אי נחשב בסוטה חזקת טהרה א"כ מנ"ל לטהר ברה"ר אפילו ליכא חזקה ואי אמרי' כיון דקינא לה איתרע חזקתה א"כ מנ"ל לטמא ברה"י אפי' איכא חזקה וצע"ג

ונ"ל לתרץ והוא דיש ב' אופנים ס' סוטה (א) אם ראינו שנסתרה ולא ידענו אם נגע בה אפי' ומכ"ש שלא ידענו אם בעל אותה אותו האיש אשר הבעל מקנא לה הימנו ויש ספק אם התחיל כלל מעשה זנות דהא בלי קינוי אין איסור כלל עיי' סוטה דף כ"ח בתוס' בלי קינוי אין שם דבר ומסיימו וז"ל דלא נחשדו על עריות יעו"ש וספק סוטה נתהוה מכח שהי' קינוי לפני סתירה אבל עדיין יש ספק השקול אם נבעלת או לא ואעפ"כ ברה"י היא אסורה ודוק (ב) דבאו עדים או הבעל ורואי' שאשה או אשתו שוכבת והאיש בועל אותה אבל לא נודע אם התחילה באונס ואחר כך יצרה תקפה ולכן כעת לא תצעוק עוד כמבואר בכתובו' דף נ"א הגם שסוף ברצון אינה נאסרת או הי' גם התחלה ברצון ומדעתה והיא נאסרת ואעפ"כ ברה"ר היא מותרת לבעלה וכן מפורש דין הנ"ל ברא"ה בשער התערובות בת"ה הובא בספרי פ"ח בסוגי' דפ"ד ושם הארכתי לבאר דברי משמרת הבית וגם פורש הבנת הרא"ה יעו"ש

ולפ"ז מיושב קושי' התוס' מהא דאסרי' סוטה ברה"י הגם שלא הי' רק סתירה ולא ראינו שום ביאה הלא כאן נשאר חזקת כשרות שלה וחזקת היתר על גופה וגם חזקת טהרה פי' חזקת כשרות שלא זינתה ועשתה עבירה וחזקת היתר שהיתה מותרת לבעלה ואם היא זנתה נאסרת וגם חזקת טהרה דהא איסור זה הוא טומאה ודוק ומוכח אפי' איכא חזקת טהרה וחזקת היתר וחזקת כשרות אפ"ה אסורה ברה"י אבל אם ראינו שנבעלת דאז כבר ראינו בעינים שינוי בחזקות הנ"ל אעפ"כ מותרת לבעלה מוכח הגם דליכא חזקת טהרה מותר ספק טומאה ברה"ר והבן

ודע שפלא בעיני שרא"ה נקנו שם בשער התערובות חזקת היתר ומשמרת הבית נקנו חזקת כשרות ותוס' נדה נקטו חזקת טהרה ולדעתי יש עוד חזקה חזקת שם דאם זנתה קבלה שם חדש שם זונה ואוקמה בחזקה שלא קבלה שם חדש ולדעתי חזקת יין וחומץ הוי רק מסוג חזקת שם ופלא שלא מצאתי לחזקת שם הא מעיקרא הי' חזקת היתר ועכשיו קבלה שם איסור זונה

ואתחיל בהעתקת הגליונות (א) כלל ג' פרט א' אות ד' שורה ג' נ"ל במכ"ת של אדמ"ו ז"ל שיש להבדיל דשם ברשב"א דהוי ב' דברים נפרדים כגון ליבון וטבילה ואנו דנין איזה להקדים ע"ז כ' הרשב"א כיון דלא כתיבה לעיכובא וממילא אם היפך והטביל מקודם ג"כ מהני אבל בנידן דתוס' שנימא שדבר א' אסור מדאוריית' ובדיעבד לא הוי איסור כלל זה לא מצינו דמה שאסרה התורה הוא איסור אפי' אם עבר אבל בהכשר כלים אנו דנין על סידור ההכשר ודוק כי מרחק גדול ביניהם והבן בקיצור (ועי' נמ"י יבמות דף מ"ו לענין טבילה קודם מילה ודוק) ועיי' תוס' תמורה דף י"ב ע"ב ד"ה הא דפי' דג"ש שהוא מקובל על לכתחילה לבד והוא פלא גדול דגז"ש דאורייתא על דבר שאינו מעכב בדיעבד וצע"ג

(ב) באות ו' שורה ח' כתבתי וז"ל במכ"ת של אדמ"ו ז"ל נ"ל דכוונת רשב"א דוקא אם החל מעשה הטריפות וס' על גמר הדבר אבל בס' אם נדרסה ושמא לא פגע דורס כלל זה לא הוי התחיל מעשה המטריף אבל איתרע חזקה הוי בזריקת קדושי' לבד הגם אם הוא קרוב לו ולא התחיל מעשה קידושי' יען שעכ"פ רצו לסתור חזקת פנוי ודו"ק

(ג) בפרט ז' ריש אות ח' כתבתי וז"ל צ"לע בדין הנ"ל מש"ע יו"ד סימן י"ב סעיף י"ב ובש"ך ס"ק ד' יעו"ש והבן

(ד) באות זה דף ח' ע"א שורה ט"ו כתבתי וז"ל לדעתי כל חבל נביאים שהביא ודאי מודי' דבנידן תוס' בכתובות לא איתרע חזקה כמש"ל דאם הגט או הקדושי' נפלו קרוב לו אז לא התחיל פעולת קידושי' כלל רק שהתחיל דבר אשר הי' ראוי' לפעול קידושי' אבל אין ידוע אם התחיל כלל אבל ראשונים שהביא שם התחיל מעשה ידוע רק הספק אם נגמר וק"ל

(ה) סוף אות י"א כתבתי וז"ל נ"ל דט"ז לא כ' דילמא לא נתחמץ דאז קשה קושי' אדמ"ו ז"ל רק כ' אימר לא לתת בדרך שנתחמץ עכ"ל הכוונה באופן שאין ראוי להחמיץ כלל ודוק

(ו) באות י"ב בשורה הששית קודם שנגמר הפרט בד"ה אלא ע"כ טעמא דתוס' כתבתי וז"ל לדעתי נראה כיון דיהי' עכ"פ ספק איסור אז לא מעייל אינש נפשי' לספיקא ואין אוסר עצמו כלל בשר עוף אך דבר צע"ג עיין נזיר דף ח' ונדרים י"ט ובמ"ל שם ודוק

(ז) בפרט ג' אות ט"ו בשורה י' כתבתי וז"ל נ"ל חזקת זכות שהוציא התב"ש הוא דוקא בדבר שאין לכל העולם כגון שם בקידו' לתרומה וכן בנידן דט"ז שהבהמה כשרה אבל חזקת היתר לנישואין שהוא לכל העולם בתולדה לא נקרא חזקה ודוק ומה יש יפוי ביד כל אשה הלא הוא רק העדר ודו"ק

(ח) ובפרט ד' אות כ"א שורה ט' כתבתי וז"ל נ"ל במכ"ת של אדמ"ו ז"ל מ"ש כאן פלטה קולמסו שגיאה חזקה דאיתרע הוי רק אם יש ספק אולי כבר נפסק החזקה כגון בקידושין וגט ס' קרוב לו או קרוב לה אם הי' קרוב לה כבר נפסקה חזקת פנוי אבל כאן דעדיין הגט לפנינו קודם נתינת השליח ליד האשה ואנו דנין אם ליתן לה הגט מכח אמירת השליח אז עדיין בודאי האשה אשת איש ולא איתרע חזקתה כלל ודו"ק

(ט) בפרט ה' אות כ"ג בשורה ל"ח בד"ה כיון דאגודין זה בזה כתבתי וז"ל נ"ל דאינם אגודי' זה בזה דהא לפי דברי מהרי"ק הובא בא"ה סי' קע"ח אם אינה יודעת שזנות אסור אעפ"כ אסורה לבעלה וחזקת כשרות ליכא אם אינה יודעת מאיסור אבל חזקת היתר איכא דעכ"פ אם זנתה אסורה לבעלה ודוק וגם בקטנה שזינתה דליכא חזקת כשרו' ואף עפ"כ אסורה עיי' רמב"ם וגם חזקת כשרות בלי חזקת היתר אם זינתה בשוגג והוא מזיד עיי' רש"י סוטה דף כ"ח יעו"ש היטב ועיי' בב"ש סימן י"א ובמ"ל הל' סוטה ודו"ק היטב בזה

(י) שם בשורה מ"ג ד"ה ועומד בחזקת כשרות לדבר חמור כתבתי וז"ל הגם שאינני כדאי אבל תורה היא שנ"ל בודאי חשוד לקל אינו חשוד על חמור אם אינו נכלל בקל אותו עבירה החמורה אבל כאן אטו הייחוד הוא אסור אלא יען שהוא הכנת הזנות אז נכלל במי שעוברת הקל שהוא הייחוד החשד על הזנות שהוא החמור זק"ל

(יא) באותו אות בדף ד' שורה ב' כתבתי ח"ל דקינוי בעיר א' אין איסור ביחוד כמבואר בגמר' קידושין פרק א'