מחנה חיים חלק א קנג

תהי' לה אפי' אי אמרי' חענ"נ הלא בודאי שם חתיכת דם ולא חתיכת נבילה ואם כפלה לבשר הוי לר"י מין בשאינו מינו כמבואר זה בארוכה בת"ה בסוגי' דט"ח בד"ה ובמש"ה יעו"ש היטב נמצא אפי' אם נאסור לא תהי' איסור חתיכה שהיא בשם בשר רק על שם דם ואיך כאמר חתיכה בחזקת איסור עומדת הלא שם בשר לעולם לא יהי' בשם איסור אבל שם אשה הנ"ל גוף שלה עומד בחזקת איסור אשת איש אותו גוף עצמו יקבל אח"כ שם היתר והבן זה כי הוא קלורין לעינים בעזה"י

ומ"ש על הקושי' שהקשתי על הט"ז מן המשנה ספק אם טבל או לא וכ' כבודו דבנידן הט"ז אין ריעותא דאפשר בשעת מעשה ידעה ואח"כ שכחה אבל כאן אם לא ידע בשעת טבילה דומה לרוב נשים בתולות נשאת יש להם קול וזו הואיל ואין לה קול איתרע עכ"ד במכ"ת לא דבר נכונה דשם שהיא טוענת בתולה הייתי ואומרת שיצאה בהינומה ואז מסתברא שיהי' לה קול ויען כי אין לה איתרע רוב שלה אבל כאן אטו אינו בטבע שלא ידע אם יצאו שערות הראש או מקצת מגוף כאשר בעינינו נראה מעשה בכל יום וק"ל

וראיתי במכתבו שיצא להאיר עינים בכלל שכלל לנו הפרמ"ג ביו"ד סי' כ"ה בש"ך סק"ב דלא אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה רק אם יש לדון לפנינו בספק שנולד ולכן אין חוששי' לבדוק הושט או לראות אם הסימני' שמוטי' אבל צריך לראות אם נשחט הרוב וכ' הד"כ נ"י דבשלומא בחולבת דאנו רוצי' להוציא מכח החליבה החזקה שרוב אינן יולדת אמרי' סמוך מיעוטא לחזקה אבל לחוש דילמא ניקב הושט או נשמטה הגרגרת מהכ"ת לחוש שנעשה מעשה הלא אין אנו מבקשי' לומר שנתחדש דבר נהפוך הוא אנו אומרי' שלא נתחדש בבהמה כלל אבל אם אנו דנין שנתחדש בבהמה שחיטת רוב הסימני' צריכי' אנו לברר אם נעשה מעשה אשר יתיר חזקת איסור עכ"ד דפח"ח ויש לעיי' ביבמות דף ל"ו ובנמ"י שם ודוק אבל לא אכחד להגיד אשר כמוס בלבי כלל גדול בענין הנ"ל אשר לדעתי הוא דבר חדש הגם אם יסתיר הרבה אחרונים

ונ"ל והוא דאין אנו אומרי' סמוך מיעוטא לחזקה רק לסמוך המיעוט על שם חזקה בכלל אבל אין אנו אומרי' סמוך מיעוט לחזקה בפרט והוא בשלומא אם אנו דנין על מיעוט מפילות סמוך מיעוט לחזקת שם איסור בכלל על האשה או דנימא לפי הבנת הרא"ה סמוך מיעוטא דאינם מומחים לחזקת הבהמה שהיתה בכלל שם איסור או סמוך מיעוטא דחולבת לחזקת חיוב בכלל שתהי' בכור או סמוך מיעוט דלא נשחט הרוב לשם חזקת איסור בכלל דהי' לבהמה חזקת איסור אבל הלא ע' טריפות יש בבהמה ובחיי' היתה בחזקת איסור שאינה זבוח ועתה נימא סמוך מיעוטא דניקב הושט או נשמטה הגרגרת לחזקת איסור שהיתה בחיים הלא רוב בהמות כשרות ואין בהם א' מכל ע' טריפות ומיעוט בהמות טריפות שיש בהם בכל א' איזה מהטריפות של הע' טריפות ואיך נימא סמוך מיעוטא דנקיבת הושט לחזקת איסור הלא בכלל המיעוט לא הי' דוקא נקיבת הושט או שמוטת הגרגרת הכי יש בכל א' מן הטריפות כל ע' טריפו' הלא אפי' אם הבהמה מן המיעוט עדיין היא אינה מן הטריפות בושט או בשמוטת הגרגרת אבל שם מיעוטו חולבת אעפ"י שאינה יולדת ואם הבהמה מן המיעוט נמצא דחייבת בבכורה או אם השוחט לא שחנו הרוב אז הבהמה אסורה מכח שלא נשחטה כהוגן או אם האשה הפילה אז היא חייבת ביבום יען שאין לה ולד או אם השוחט אינו בקי בה' שחיטה נמצא שלא שחט כהוגן וע"כ צריך לומר סמוך המיעוט בכלל שהמה טריפה בא' מן ע' טריפות אז עדיין איכא רוב דליכ' טריפות בושט ובשמוטה וא"כ נשחטה כהוגן ואמרי' נשחטה הותרה והבן ועי' בט"ז סימן ל"ט ס"ק כ"ב דוגמא לסברא הנ"ל אם נאבדה הריאה טריפה יען דמצוי' הרבה סירכות בריאה ורוב הסירכות טריפה יען דרוב הוא בשלא כסדרן ורק אם אזלה הסירכא כסדר כשרה אבל כל סירכא יכולה לילך לאלף מקומות שלא כסדר וכיון דמצוי סירכות בריאה בכלל ורוב הוין טריפה בכללות הריאה בשלא כסדרן אבל אם אנו הי' רואי' הריאה וכולה יפה רק במקום אחד יש לנו ספק אי היתה בכסדרן או לא אז בודאי לא נוכל לומר שבמקום זה יש סירכות שלא כסדרן מצוי טפי מסירכו' כסדרן ואז אזלי' לקולא משום חזקת היתר ובזה מיושב כמין חומר סתירת הש"ע והגם ששם יש כבר חזקת היתר נשחטה הותרה עכ"פ מצינו סברא הנ"ל וה"ה כאן החזקה הי' משם א' על כל הבהמה והמיעוט יהי' רק על חלק א'

ותוכו רצוף אהבה שיצא ברחבת ידים בחזקה דאיתרע ומי יתן שיהי' רחבת הזמן כי ב"ה כתבתי בזה הרבה וחלקתי ג"כ בד' מיני ריעותא בטריפות והוא כתוב בחדושי ובל"נ אם יהי' רווחה אודיע לו כי בדבריו יש לי לטייל ארוכות וקצרות ראיתיו נבוך בהבנת הרמב"ם דבה' שגגות פסק דהבא על אשה שהיא ס' גרושה חייב אשם תלוי וע"כ דחזקה דאיתרע לא הוי חזקה ולמה פסק בה' שחיטה בס' אם שחט הרוב הוי ודאי נבילה וע"כ דחזקה דאיתרע הוי חזקה ומכח זה נדחק דאיירי בה' שגגות בשתי נשים אחת גרושה ואחת נשואה דאיקבע איסור

ונלע"ד דלק"מ בעזה"י דכבר בארתי בחדושי (א) דתורה אמרה וזבחת כאשר צויתיך מלמד שנצטוה משה על פה על רוב א' בעוף ועל רוב שנים בבהמה נמצא דתורה צותה לזבוח בדמות כאשר ציוה היינו שחיטת ב' סימנים כולם או רובם ואז נקרא זביחה אבל אם שחט רק חצי סימן בעוף או ב' חצי סימני' בבהמה או סימן אחד לא הוי עליו שם זביחה או שחיטה רק שם נקב או קרע או חתך אבל לא שם זביחה דתורה לא קרא שם זבח רק אם נשחט רוב א' בעוף ורוב שנים בבהמ' ומקודם זה הוי שם נקב והארכתי בזה בסוגי' דישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף ובסוגי' דרבוצה ועיי' חדושי רשב"א חולין דף כ' והבן (ב) חמשה הלכות של ה' שחיטה דהמה קבלה בע"פ אז הוי שם שחיטה דעכ"פ נשחטו רוב הסימני' אבל הוי שחיטה פסולה דלולי הלכות הי' קפידא רק בחיתוך רוב סימני' ומי שמקבל לעבוד ע"ז בשם זביחה אינו חייב רק אם שחט רוב סימני' אבל בחצי סימני' הוי רק נקב והוא אינו מכוון לעבוד רק בשם זביחה אבל אם זובח רוב ב' סימני' הגם אם עשה שהי' או דרסה או חלדה חייב דעכ"פ בשם זביחה עבד לע"ז ויעיי' בסנהדרין וברמב"ם ועיי' בתב"ש בחדושיו (ג) שחנו בסכין פגום יש לי ספק אם הוי בכלל זביחה או לא מי נימא דתורה אמרה וזבחת וזה הוי קורע עיי' בתב"ש סי' ח"י ס"ק א' או הנועם מצד עיקור עי' בב"ח סי' כ"ד ובתב"ש ועי' בפרמ"ג בסי' ח"י סק"א ובפתיחה לה' שחיטה ועי' בש"ך סי' ח"י סק"א ודוק ובפר"ח סכ"ט ובתב"ש יעו"ש היטב ודבר זה צ"ע ושקידה

ועתה אני אומר בעזה"י דאם ספק אם שחט רוב או לא אז הוי הספק אם הי' כאן מעשה אשר הי' יכול לפעול שם זביחה דהא אם שחט רק החצאי סימני' לא נעשה כלל מעשה אשר ראוי' לפעול שם זביחה אז לא שייך דנעשה עכ"פ מעשה אשר יוכל ליתן מגרוע לחזקה הא על זה אנו דנין אם הי' כאן מעשה אשר יוכל לפעול כנגד החזקה אבל אם הי' כאן מעשה שיוכל לפעול נגד החזקה רק יש ספק אולי הי' שהי' או פגימה עכ"פ נחתכו הסימני' וצורה זאת אם נעשה כהוגן הוי שחיטה מעליא ולכן בכל שאר ספיקות הוי ספק נבילה אבל אם יש ספק אם נשחט הרוב אז הוי הספק אם יש כאן שום שינוי אשר הי' מעשה שיוכל להכשיר דהא אולי עדיין לא נחתכו רוב סימני' ולכן בספק אם נשחט הרוב הוי ודאי נבילה בבירור אבל בספק בזריקת הגט ספק קרוב לו ספק קרוב לה עכ"פ נעשה זריקת הגט אשר הי'