מחנה חיים חלק א קמט

לתירוץ הראשון של הרא"ש דהקילו רק בספק דרוסה וא"כ איך יובן דברי הגמ' ובסימני' עד שיאדימו סימני' עצמן הא הוא ודאי דרוסה מדהאדים וא"כ נימא דארס הוא בעור החיצון ותי' דבספק דרוסה איירי ותלינן דהאדים הבשר מעלמא הוא יעו"ש ומכ"ש בלא האדים הבשר דיש ראי' דהאדמת הסימן מעלמא הוא ודוק אך יש להשיב דבהע"ט איירי בשניהם אדומי' בלי חשש דרוסה כמו שיטת רש"י שהביא בת"ה ומטעם לקותא ופשוט

תמצית הדברי' שהטור איירי דנוכל לבדוק בבשר ולראות שאין בו אדמימות ולכן אין אדמימות מזיק בסימני' רק אם יש בו טיפות דם ארס בפנים וזה לכ"ע ניכר אחר השחיטה דטור לא הביא במסמס קועא דמא רק בנדרס איירי אבל בגמ' במסמס קועא דמא דניכר טיפת דם בחוץ ואז אם הוא דרוסה הוי טריפה אם יש אודם בפנים ואז אי אפשר לשחוט דלמא במקום דרוסה קשחיט ודוק

אך בכל זה אינני שוה לי דהנה גם תוס' בדף כ"ח שחולקי' על רש"י כתבו וז"ל ואתא שפיר דקאמר ושט אין לו בדיקה מבחוץ אלא מבפנים והיינו משום דאין אדמימות הדרוסה ניכרת בעור וושט החיצון האדום אלא מבפנים אבל בנקב יש לוושט בדיקה מבחוץ עכ"ל משמע ג"כ כסברת הרא"ש דטיפת דם ניכרת רק אדמימות לא ניכר ואעפ"כ חולקי' בדף מ"ג על רש"י דכתב דמשכחת בבהמה לישחט דניכר מבפנים וכתבו לפי מה שפירשו בדף כ"ח דבספק דרוסה איירי א"כ אי אפשר בבהמה לשחוט יעו"ש ולפי מה שבארתי לק"מ משם דאיירי בספק דרוסה פי' רש"י איהו שתיק ואינהו מקרקרן וא"כ יוכל להיות בבהמה תקנה וכגון דבדק בבשר ולא ניכר אדמימות ואז אין לחוש על אדמימות בפנים אלא על קורט דם ולזה יש בדיקה מזה נגלה דתוס' סובר דבאיהו שתיק ואינהו מקרקרן טריפה אפי' אין בבשר רושם אדמימות ויש בפנים רושם אדמימות טריפה ולא אמרי' א"כ הי' לו למצוא בפנים דם (או לכל הפחות אדמימו' רחב אם כבר הלך הדם לגוף) וצע"ג

ונלע"ד בעזה"י לבאר דבר זה בטוב טעם ודעת דבעל העיטור ותוס' לשיטתן אזלי ואז יצא לאור משפט דהנה זאת אומר אני בטח הגם אם נאמר באיהו שתיק ואינהו מקרקרן אפי' לא האדים בבשר רק האדים בפנים טריפה היינו משום דיש הוכחה על דרוסה אבל בשניהם שותקי' או בשניהם צווחין אפי' אם נאמר כשיטת הסוברי' דצריכי' בדיקה היינו אם נמצא אדמימות בבשר וגם בסימני' אז הוא טריפה אבל נמצא האדמימות בפנים ולא בבשר אז בודאי נכון סברא שלי מהכ"ת לחוש שהיא דרוסה הלא ליכא ריעותא כלל שהי' דרוסה רק חשש דילמא דריס ואז אי דריס הי' לנו למצוא או אדמימות בבשר ובסימני' או דם בסימני' ודוק

ולפ"ז הנה בהע"ט הוא א' מן הסוברי' כן דבאיהו שתיק ואינהו מקרקרן לא והני בדיקה רק בשניהם שותקי' או בשניהם צווחין עיי' רשב"א בחדושיו והובא בטור ובב"י בסי' נ"ז יעו"ש וא"כ ע"כ לבהע"ט הסוגי' בדף מ"ג איירי בספק דרוסה כגון שניהם שותקי' או שניהם צווחין ואז אם לא ניכר אדמימות מבחוץ לא חיישינן אם יש לפנים אדמימו' חוץ אם נמצא קורט דם והוא ניכר אבל בדף כ"ח דראינו דם בחוץ אז אם יש בפנים אדמימות טריפה אבל התוס' לשיטתן דפסקו דאפי' בודאי דרוסה ומכ"ש באיהו שתיק ואינהו מקרקרן מהני בדיקה וכן רש"י פי' האי ספק דרוסה באיהו שתיק ואינהו מקרקרן איירי והשיגו שפיר על רש"י ודו"ק

ובזה נכון אשר הי' לפלא גדול בעיני הנה הב"י בסי' ל"ג הביא דכמו שכ' הטור בשם בעל העיטור כן הוא דעת רש"י יעו"ש ולכאורה הוא פלא גדול איך שכח הטור שזה הוא דעת רש"י אשר הובא גם בתוס' ורשב"א וכ' זאת בשם בהע"ט הלא דבר הוא וביותר פלא בעיני איך לא השיגו תוס' בזה על דעת רש"י אם האמת הוא כהבנת ד"מ שדם ארס נשטף כמו דם שחיטה א"כ אין לך השגה גדולה מזה וכן קשה לי בהיפך איך שכח הטור דבר אשר הוא טבע שדם ארס אינו הולך ברחיצה ודם שחיטה הולך בשטיפה כהשגת הב"י וצע"ג

ולפמ"ש הכל נכון בעזה"י דז"ל הטור וכיון שעור החיצון אדום ופנימי לבן אין לו בדיקה אצל דרוסה שצריך בדיקה כדאיתא לקמן עכ"ל הנה מבואר דלא כ' הטור אופן הדרוסה רק כמבואר בסי' נ"ז יען דשם הביא דעת בעל העיטור דלא מהני בדיקה רק במקום שאמרו אין חוששי' שם אמרו דצריך בדיקה והביא גם דעת החולקין שהוא הרא"ש ורש"י ורשב"א ורמב"ם עיי' בב"י ולכך סתם אצל דרוסה שצריך בדיקה כדאיתא לקמן כל אחד לפי שיטתו לבהע"ט בשניהם שותקי' ולרא"ש אפי' באיהו שתיק ואינהו מקרקרן ולכן הביא אח"כ שבהע"ט כ' לפי דעתו שאין בדיקה רק במקום שאין חוששי' ואעפ"כ סובר צריך בדיקה דמהני אפי' לבהמה דאז צריך למצוא דוקא קורט דם וזה ניכר וע"ז השיג הטור דיטעה בדם שחיטה דהן אמת דיש הבדל בין דם שחיטה ובין דם ארס דבדם שחיטה לא נשאר אפי' רושם אדמימות ובדם ארס הוא פועל הגם אם יסולק הטיפה אבל עכ"פ נשאר רושם אדמימות אבל לבהע"ט דרושם אדמימות לא יזיק רק קורט דם ממש ודם ממש הוא ילך בהדחה כמו דם שחיטה אבל לרש"י דהולך בס' דרוסה דאיהו שתיק ואינהו מקרקרן כמבואר בדף מ"ג דרש"י חולק על בהע"ט וכן תוס' חולק כמבואר בדף נ"ג דרש"י וריב"ם סוברי' עכ"פ דמהני בדיקה גם בהנך דאמרי' חוששי' ואז גם רושם אדמימות הוא טריפות אז אי אפשר להשיב דאינו ניכר בין דם שחיטה ובין דם ארס דקשה כקו' הב"י דדם שחיטה הולך בהדחה ודם ארס אינו הולך ודוק וכל זה הציג הטור דעת בהע"ט רק לשיטתו דגם בשניהם שותקי' צריך בדיקה אז הי' אפשר לומר דמהני גם לבהמה בדיקה דרושם אינו פוסל רק דם ממש ולא השיג רק מסברא שקשה להכיר אבל לא יוכל להביא שיטת רש"י דמהני בדיקה לבהמה זה אי אפשר כקו' חת"ס דהא הביא אח"כ דעת רא"ש דמהני לנקב בדיקה וא"כ איך יפרנס הגמ' והבן זה כי לדעתי הוא אמת בעז"ה

היוצא מזה דטור לא הביא דעת העיטור רק לשיטתו דסובר דגם בהנך גווני דאמרי' אין חוששין צריך בדיקה אז סובר דמהני בדיקה לבהמה אחר שחיטה אבל באיהו שתיק ואינהו מקרקרן אז ליכא מאן דסובר דמהני בדיקה בבהמה דהא כיון דאמרי' דיש לנקב בדיקה אי אפשר שיהי' לדרוסה בדיקה דאפי' אדמימות פוסל וזה אי אפשר להכיר ומכ"ש להלכה דאין אנו בקיאי' בבדיקה כלל ולפ"ז יש לי נקודה נפלאה על אמ"ו הגאון ח"ס בי"ד סי' כ"ו שכ' וז"ל ולדינא יש לומר נהי דבודאי דרוסה בבהמה וספק דרוסה בעוף אין לסמוך להקל לבדוק בהמה אחר שחיטה או ספק עוף אבל עכ"פ ספק דרוסה בבהמה כ"ל הסומך להקל לא הפסיד עכ"ל ולדעתי הוא פלא דבהע"ט אינו מקיל רק לשיטתו אבל באיהו שתיק ואינהו מקרקרן שנטרף אפי' באדמימות כ"ש מאן ספין לסמוך על בדיקתינו נשגבה לא אוכל לה להבין דעתו וצע"ג

ואיידי דאיירי לא אמנע מלכתוב שפלא בעיני על הגאון אמו"ר בתירוץ הראשון באותו תשובה דטור סובר דגמ' קאי דוקא על עוף שקליש זיהרא אבל בבהמה הכתם רחב וניכר גם אחר שחיטה יעו"ש ולענ"ד נ"ל הן אמת שטיפת דם ארס הוא כתם רחב אבל דוקא בחוץ במקום שיפול הארס אבל מה שהארס פועל אדמימות לפנים אז אי אפשר להכחיש שאותו אדמימות הוא לפעמים רק כל שהוא אפי' בבהמה וראי' ברורה לזה דהא אמרו בגמ' קנה