מחנה חיים חלק א קמה

מעשה דריסה ויש באפשרות שכולן נדרסים אנו מחמירין ודו"ק

ולכאורה אכתי קשה הא עכ"פ יש ספק אי דרס ארי למטה מחלל במקום שאינו עושה טריפות או למעלה מחלל במקו' שעושה אותה טריפה והלא יש לבהמו' עדר הנ"ל חזקת כשרות הבא מכח רוב בהמות כשרות וא"כ נימא הגם דחזקת שלא נדרס איתרע מכח הקרקר עכ"פ נתלה לקולא דדרס שלא במקום חלל ונשאר החזקת כשרות הגם שהי' דריסה והגם שאי אפשר אם דרס כל הבהמות שלא דרס גם למעלה מחלל עכ"פ בצירוף יחד הלא אפשר שלא דרס אלא מיעוט ואת"ל שכולן דרס הלא אפשר שרוב נדרסי' למטה מחלל ואז נימא עכ"פ כל דפריש מרובא פריש מרוב הכשרות שבעדר דמי יכחיש שאפשר להיות בעדר הנ"ל הרוב שלא נדרסו במקום שנעשי' טריפות וכאן לא שייך לומר כל ספק בדרוסה אסור דהא אפשר שלא דרס אלא מיעוט והכל למטה מחלל ולא התחיל עכ"פ טריפות הדרוסה כלל בעדר וצע"ג

אך לק"מ דכמו דיש באפשרות דלא נטרפה אחת שהיו כולן למטה מהחלל ה"ה דיש באפשרות שהי' הכל נדרס למעלה מהחלל ואנו אין אומרי' כל דפריש מרובא פריש רק אם עכ"פ יש בו בתערובות היתר בודאי למשל אם הי' אנו יודעי' בטוח שא' מהם לא נדרס ונשאר היתר אז אמרינן כל דפריש מרובא פריש דאנו אזלי' להקל דרוב לא נדרסי' במקום שעושה טריפות דהא אפי' אם הרוב יהיו אסורי' וא' היתר ופריש א' מהן יש ג"כ ספק אולי ההיתר פריש אם לא אזלי' בתר רוב האסורי' ועכשיו דרוב הוא היתר ואזלי' בתר רובא בודאי יש לתלות כל דפריש מרובא פריש שהוא א' מן הרוב שהמה היתר אבל כאן שיש אפשרות שכולן נדרסו במקום שעושה אותו טריפות דהא אנו חוששי' שכולן נדרסו מכח הקרקר דהוא הוכחה שנעשה דרוסה רק הספק דעכ"פ אין הוכחה שנדרסו במקום שעושי' טריפות וא"כ נימא דרוב לא נדרסו במקום שעושי' טריפות ונשארו הרוב בחזקת כשרות וכל דפריש מרובא פריש ע"ז נאמר דוקא אם בטוח א' היתר שלא נדרס שלא יהי' מקום לחוש אולי גם הוא נדרס במקום טריפה אז אמרי' כל דפריש ותלי' לקולא שגם כרוב בהמות מן העדר לא נטרפו אבל כאן דאפשר לומר שכולן נטרפו מכח הדריסה אז אי אפשר לומר כל דפריש דאולי כל העדר טריפה והבן זה כי עמוק מאוד

וחזי דאתאי דזה רמז הרשב"א הלא הוא ס"ס דילמא לא דרס את זו והגם שאפשר שחמתו בערה בו ודרס לכולן הלא אין אנו חוששין לחומרא כמו שאם יש ספק אי שותקי' ואי מקרקרן אזלי' לקולא ה"ה כאן הגם שקרקר הוא הוכחה שדרס הזאב עכ"פ אזלי' לקולא שלא ניחוש על כולן וא"כ יש ספק ספיקא והשיב הרשב"א דכאן חיישינן שמא כולן דרס דכאן לא שייך אוקמי אחזקת שלא נדרס דכיון דעכ"פ מקצת נדרסו חיישינן על כולן דכל ספק בכמות הדרוסה אסור וביאר שבזה מיושב לו למה לא נאמר כל דפריש מרובא פריש הגם שנפל חזקת שלא נדרס עכ"פ חזקת כשרות הבא מכח רוב בהמות כשרות לא איתרע דהא אפשר שלא נדרס אחד במקום שעושה טריפות וא"כ נימא עכ"פ הרוב לא נדרסו במקום טריפות דהא יש ספק אולי לא נדרסו הרוב כלל ואת"ל נדרסו אולי הרוב לא נדרסו במקום טריפות דכאן לא שייך איתרע דהא אולי אין אחד נדרס במקום טריפות וע"ז השיב הלא אנו נוכל לומר גם בהיפך אולי כולן נדרסו ובמקום שעושין טריפות נמצא דאין כאן א' שמותר בודאי ואז הגם שמכח שתלי' להקל יש בודאי רוב שנשארו בחזקת כשרות אבל עכ"פ אי אפשר לומר כל דפריש רק אם יש א' שמותר אבל כאן אולי הכל טריפה והבן זה בעזה"י

וד' האיר עיני שמצאתי לרשב"א בחדושיו בד"ה כי פליגי וז"ל אלא דקשי' לי היכא דאיכא שוורי' הרבה במקום א' ועל ויתיב ארי בנייהו ואיהו שתיק ואינהו מקרקרן אמאי צריכי' בדיקה הא ס"ס הוא דכל חד וחד איכא למימר שמא לא דרס זה דהא ליכא למימר דודאי כולהו דריס להו דלא די לנו אם נחוש לספק דריסתו ונעשה הספק כודאי משום דשתיק ואינהו מקרקרן אלא שנאמר שכולן הוא דורס וכיון שכן איכא למימר שמא זו לא דרס ואת"ל דרס אימר דרס שלא כנגד החלל שאין דריסה פוסלת בו ושמא י"ל דלא שרי' ס"ס אלא היכא דלא אפשר לעמוד על בוריו של דבר אם הוא אסור או לאו אבל במקום שאפשר לעמוד על בוריו של דבר בודקי' וכן הדין נותן עכ"ל הנה מבואר שהקשה הרשב"א הקו' שהקשתי לעיל הגם שקרקר ראי' והוכחה שדרס הזאב או הארי ומשו"ה חוששי' ואסרי' הגם שבספק אם שותקי' או קרקרו אזלי' לקולא אבל שנאמר שבודאי דרס לכולן ע"ז אין הוכחה מדקרקרו וא"כ נימא ספק לקולא רק כאן תי' דבאיכא לברורי מבררי' ובת"ה ביאר האמת דספק כזה לחומרא וחיישי' לכולן וק"ל עוד שם כאשר חקר לענין אם נתערב בשאר שוורי' כ' וז"ל מ"מ אין לדמותו לטבעת של ע"ז שמותר מטעם ס"ס דהתם כל הטבעות הראשונות היו ודאי מותרות חוץ מן האחת שנפלה שם והתם שייך שפיר להתיר מטעם ס"ס אבל הכא אין בשוורי' הראשוני' א' מהן ודאי ומותר וכולן בספק א' הן שמא דרסן לכולן ועוד שהרי יכול לעמוד על היתרן עכ"ל הרי מבואר שחושש שאין א' מהן מותר בודאי שכולן בס' א' שדרס לכולן במקום שנטרפו אפי' ודו"ק

ולא אוכל להשיב ידי אחור מלהודיע צערי שפלא בעיני על ראי' דצריך לברר אפי' בס"ס מדתנן בגיד אע"פ שיש מאה צריך בדיקה אחרת יען שיכול לעמוד עליו ולברר והוא פלא דשם אנו דנין על ביטול ברוב שיתבטל הודאי גיד מכח התערובות אבל כאן שיש ס"ס שאין אנו מתירין איסור כלל דנימא שמא זו לא דרס ואין כאן איסור ואת"ל שזה דרס שמא למטה מחלל וג"כ אין בו איסור אז הס"ס שהוא מכח רוב להתיר שאין כאן איסור והגם אם יקח תמיד על ס"ס הנ"ל סוף כל סוף לא נודע שעבר איסור כלל דאולי הי' למטה מחלל וצע"ג כעת

היוצא מזה הגם דחיישי' שכולן נדרסו וגם אין אנו מתירין לאמר כל דפריש מרובא קפריש הוא יען דעכ"פ בודאי הי' כאן דרוסה ואין א' מהן מותר בודאי אבל באמת הגם שאסורין כל הצאן אבל נשאר באמת הרוב שלא נטרפו רובן דאולי לא נדרסו רק מקצת ואת"ל שנדרסו כולן במקו' שעושה טריפה לא נדרסו כולן ודי שנאמר שחציו נדרסו במקום שעושה טריפות ועכ"פ החלב שנחלב ונותן יחד בחביות אין צריך לשער ס' נגד כל הצאן הנדרסי' דהא אולי למטה מחלל ובזה נכון דברי השובת מהר"ם לובלין בסימן ק"ד שישער כנגד כ' צאן בארבעי' פרות שהן כנגד ד' מאות צאן ועוד ג' מאות צאן שיש ס' בחלב כנגד החלב טריפה והשיג עליו הגאון אדמ"ו בח"ס י"ד סי' ס"ב שטעה בחשבון שהי' צריך י"ב מאות צאן יעו"ש שהפליא עליו מאוד ולפמ"ש נכון הגם שנדרסו כ' צאן אבל בודאי אין הרוב נדרסי' במקו' שנעשו טריפה ולכן כנגד החלב די בחצי בשבע מאות הוי ס' נגד החלב טריפה ודו"ק

(ה) יש לחקור אם מהני בדיקה בספק דרוסה ואם צריך להיות הארס בפנימו של הושט והקנה או לא

ונלע"ד לבאר בעזה"י דבדף מ"ג כתב הרא"ש בחידושיו וז"ל אמר רבה ושט אין לו בדיקה מבחוץ אלא מבפנים למאי נ"מ לספק דרוסה כיון דדם אדום וגם ושנו מבחוץ אדום לא מינכר עד דבדיק ובפנים שהוא לבן תמי' לי כיון דאין לו בדיקה מבחוץ איך מכשירין לי' ע"י בדיקה מבפנים דילמא אי הוי מצו למיבדק מבחוץ הי' מוצאי' את