מחנה חיים חלק א קכב

ולא בשאר איסורי' ובודאי גם אחר י"ב חדשים אסורי' הכלים עכ"ד כ"ת נ"י פליאה בעיני איך מדחה מדעתו דינו אם אין לו מקור כנגדו מה לי איסור יי"נ ומה לי שאר איסורי' ולא יעשה כן בישראל למשיג בלי ראי' ואני אביא להדר"כ נ"י שני גדולי עולם הגאון חכם צבי והגאון ר' נפתלי כהן הסכימו בקדירת חמץ שהי' אחר י"ב חודש ונתבשל בו בפסח שמותר המאכל דאחר י"ב חדשי' כל בלוע עפר ולכן אפי' בחמץ שנטל"פ אסור אבל ישן י"ב חדשי' הוי עפר בעלמא ומותר והביא ראי' בסי' ע"ה מיי"נ ומברי' שמותרת אחר י"ב חדשים דכל מה שנעשה כאפר ועפר הוא היתר ואם התירו בחמץ ביישון י"ב חודש מכ"ש בנבילה וטריפה ויפה דיבר אדמ"ו ז"ל

אמנם רבות בשנים השגתי על הגאון חכ"צ מדברי ר"ן פ' כל הבשר בסוף ד"ה סכין ששחט בה וז"ל אבל טעמו ולא ממשו הבלוע בסכין אפי' הדחה לא בעי ואע"ג דאשכחן גבי יי"נ דכלי הבלוע ממנו בעי הדחה ואע"ג דצונן הוא מיי"נ ליכא למגמר שהרי נשתנה דינו מכל איסורין שבתורה שהרי החמירו במכניסו לקיום ובכלי חרס שתחילת תשמישן באיסור ובכלי הגת שלא להתירה אפילו בהדחה והכשרו של יי"נ ג"כ משונ' משאר איסורי' שלא מצינו הכשר עירוי וניגוב ולא יישון שנים עשר חודש אלא ביי"נ בלבד ולפיכך אין ללמוד ממנו לשאר איסורי' עכ"ל מבואר בפי' בר"ן שישון יב"ח לא מהני רק ביי"נ ולא בשאר איסורי' והוא פלא גדול

ואולם להציל הגאון חכ"צ יש ליישב דר"ן בפסחי' דף ל' כ' דמהני עירוי ג' ימים בחמץ כמו ביי"נ ואפשר דה"ה דמהני בחמץ יב"ח כמו ביי"נ אבל על הגאון אדמ"ו ז"ל פלא איך נעלם ממנו דברי ר"ן הנ"ל וצע"ג

אך לדון לאדמ"ו ז"ל לכף זכות נ"ל דהנה בחכ"צ חקר מעצמו אם באמת מהני י"ב חדשי' בכל איסורי' א"כ למה לא הוזכר זה רק ביי"נ ותי' בסברא ישרה בשלומא בשאר איסורי' דמותר בדיעבד אפי' אינו בן יומא בלבד ואם אנו אומרי' עוד דאחר יב"ח יהי' מותר לכתחילה אז יטעו העולם שגם בתוך יב"ח מותר לכתחיל' דהא באמת בדיעבד מותר אפי' בתוך יב"ח אבל ביי"נ דאסור בדיעבד תוך יב"ח אז מותר לכתחילה אחר יב"ח וביאר שם דלא הוי גזירה לגזירה יעו"ש היטב וכיון דיש הרבה צדדי' באותו שאלה בלא"ה אז לא גזרי' דילמא יטעה להשתמש לכתחיל' כנלענ"ד שוב האיר ד' עיני ומצאתי בפרמג"ד ביו"ד סי' ק"ג סק"ב פלפול גדול אי מהני יב"ח בשאר איסורי' והביא תשו' רשב"א דלא מהני ויצא לחלק בין כלי חרס שאינו יוצא מדופי' לעולם ובין כלי מתכת ופלא שלא הביא דברי ר"ן סוף דבר יראה שלא נאה למלל רברבן על גאון ישראל בלי ראי' מגמ' או מסברא

שנית מה שהשיג על מכתבי הראשון הנה חליל' לי לחשוב עליו שלא ידע אבל אני דן לכף זכות שלא ראה בעין טוב מכתבי מה שהשיג שדוקא לענין שנחשב לודאי צריך להיות בטבע שלא מהני ס"ס אבל ספק דאוריי' הוי בכל גווני והביא דברי ט"ז בסי' נ"ז לא ידעתי הכי לא הבאתי דברי ט"ז הנ"ל והבאתי דברי מג"א בסי' תס"ז והוא מסברא כל דבר שהי' בחזקת היתר לא יצא מחזקה הגם שבמינו יש ריעותא הן אמת שיש לדון לזכות דברי אדמ"ו ז"ל דבסי' תס"ז כל חטה בפני עצמה וכן בדרוסה כל בהמ' לפני עצמה אבל כאן שכל גוף הבהמ' אחד הוא אם ראינו ג' עגולין בגוף זה יש לחוש שימצאו עוד שם דיש ריעותא בגוף זה אבל בחטין אטו חטה אחת קשורה בחברתה או בהמה אחת בחברתה וכמו שאין מחזיקי' ריעותא ממקום למקום עיי' סי' תס"ז הוא הדין שאין מחזיקי' מגוף לגוף הגם שמונחי' או רובצי' יחד אבל כל זה אינו אמת דמדבר דאתי מעלמא לא חיישי' על מה שלא נמצא ולא נראה כנל"ע דעתי אבל לומר דבספק אחד חיישי' אפילו אתי מעלמא לא ידעתי מה יענה לדין דג' חיטי' או שעורי' בסי' תס"ז ודי כעת

ומ"ש כ"ת נ"י דבדרוסה הטעם משום חזקת שלא נדרס אבל כאן איתרע חזקה מכח ג' עגולין שנמצאו בה ובאיתרע חזקה יש לחוש זה שגגה גדול' שאם נמצאו עגולין ברגל או בבשר במקום שאין טריפות מאי איתרע חזקה יש כאן הלא החזקה היא כמו שנולדה בלי טריפו' כך היא גם עתה בלי טריפו' אבל אטו הי' לה חזקה שלא תחבול בשרה ומעגולין אין ריעותא רק שנחבל בשרה אבל עדיין אין ריעותא שנשתנה דבר שיש בו טריפות והוי כמו סירכא כסדרן וטוב מזה דשם עכ"פ ניכר סירכא במקום שיוכל להיות טריפה אבל כאן כיון שאותן עגולין אשר מצאנו ידענו שלא הטריפו ומעתה מה נשאר עוד דנימא שאיתרע חזקתה וכן גוררת רגלי' הוי ריעותא דאולי בא מפסיקת החוט אבל כאן החזקה נשארת טוב מאוד סוף דבר שלא דבר נכונה ועיי' בתב"ש סי' כ"ט ובחו"ד

שלישית מה שיצא להשיב על אשר חקרתי בעגולין הנ"ל שיצא בהיתר וכ"ת נ"י השיב בשלומא שם תלי' שנפגם אחר שחיטה אבל כאן דע"כ באו עגולין מחיים ודומה למים במוח בסי' ל"א וסי' נ' הכי נאמר שם שיצא בהיתר עכ"ד הנה לא אתווכח על גוף הענין יצא בהיתר דאם אין בידו ספר תב"ש לא יבין הסברא אבל על דמיונו אני משתומם איך מדמה עגולין למים במוח הנה התב"ש בסי' כ"ט ביאר הענין יען דרוב בהמות אין להם מים במוח אפי' על צד שאינו עושה טריפות וזו שיש לה מים במוח נשתנית מכל שאר בהמות לו יהי' אם הקיף המים עכ"פ כשתנית משאר בהמות וכיון דליכא לברורי אם הי' על צד שנשארת הבהמה כשרה היא טריפה דומה לגמ' כתובות רוב נשים בתולו' נשאות אבל רוב אית להם קלא וזו הואיל ואין לה קול איתרע רובא והבן ולכן איך שייך שם שיצא בהיתר הלא אנו הכשרנו מחמת הרוב והלא נגלה שבהמה זו יצאה מרוב אבל כאן במה נגלה לו ע"י עגולין שיצאה מחיים מרוב בהמות הכי נולד לה בגוף איזה שינוי נגד שאר בהמות אטו בעבור שיש בבשרה עגולי ברזל נשתנית משאר בהמות בחיי' יבחן זאת וישכיל בדעתו ואם הי' רוצה להשיב הי' יוכל לומר שאני אמרתי שלולי סברתי אשר חדשתי שמה שאנו מתירין מחמת דאזלי' בתר רוב לא נקרא יצא בהיתר והבאתי ראי' מן מים במוח שם בודאי יוכל לומר דשם בודאי לא מהני יצא בהיתר יען שניכר שריעותא בא בחיי' אבל על עגולין בבהמה לומר שדומה למים במוח פליאה גדולה איך דמיונו כוזב לו ודי כעת הן אמת שכבר הארכתי במק"א פלפול נגד הגאון הנ"ל אבל אין הזמן מסכי' כעת

ורביעית מה שהשיג מסי' נ"א אם יהי' מחט במקום ידוע בירך ולמחר נמצא מחט בבני מעיים הכי נאמר יצא בהיתר עכ"ד יאמין לי כי ניים ושכיב כ' זאת הכי אתמול שידענו ממקום ידוע במחט הי' חשש עוד על כל בני מעיים והצרכנו בדיק' ויצא בהיתר הלא מכח מחט במקום ידוע לא בא חשש שיש עוד מחט בגוף ולא בדקנו כלל ואיך שייך יצא בהיתר אבל כאן בעגולין כתבתי אם הי' הדין דצריך בדיקה הי' הבדיק' אשר נעשה מאתמול פועל שנימא שיצא בהיתר אבל כיון שאתמול לא הי' צריך בדיקה לא שייך שיצא בהיתר ובזה אמרתי ניחא במים במוח ובכל ס' טריפות שנולד דלא שייך יצא בהיתר יען דלא היינו דנין אתמול שיציאה פועל היתר רק הרוב פעל היתר ועכשיו נגלה ספק טריפות כנגד הרוב ועתה מה בא כבודו נ"י להתחכם במה שנודע היום במקום ידוע במחט הכי מחט זה התעורר על עוד מחט ואין לחקור רק אם מה שהתרנו מכח הרוב נקרא יצא בהיתר או לא וכאשר השגתי על פרמג"ד שלא הבין כן ותו לא מידי: