מחנה חיים חלק א קיג

ראשונה כל שחל ר"ח אדר בתוכ' אפי' בע"ש מתנו מסייעה לכ"א בשם ר"י איזה שבת שני' כל שחל פורים להיות בתוכ' אפי' מע"ש רנב"י בעי הגע בעצמך שחל ט"ו בשבת לקרות מגילה א"א שאין קורין בכתבי קודש בשבת ויקראו זכור א"ל כן אמר רב והימים האל' נזכרי' ונעשים שתהי' הזכרתן קודם לעשיתן ר"א בעי הגע עצמך שחל י"ד להיות בשבת הרי שקדמו אזכרתן לעשיתן א"ל ולא כבר אותבת דלית אפשר ואם אפשר איחור הוא לעירות עכ"ל ועיי' במפרש שם וצריך עיון להבין

ונלע"ד לבאר בעזה"י דלכאורה פלא בעיני הלא בריש פרק א' כתב בירושלמי וז"ל ויהי' אלו לקריאה ואלו לסעודה ר"ח ר"ח והימים האלה נזכרים ונעשי' נזכרים בקריאה ונעשי' בסעודה זאת אומרת מגילת אסתר ניתנה להידרש עכ"ל מבואר דהך קרא והימים נזכרים ונעשי' קאי על שתי החיובי' של חובת היום היינו קריאת מגילה ולעשו' סעודה ולא יוכל להקדים הסעודה יום או יומים קודם קריאת מגילה ואיך דרש כאן תיבת נזכרים על פ' זכור ונעשי' הוא קריאת מגילה דאי אפשר לפרש כאן בכוונת ירושלמי הסעודה נדרש מן ונעשים דהא בירושלמי פ"א הל' ד' דרשו מימי משתה ושמחה שהסעודה הוא ביום א' אם חל ט"ו בשבת וא"כ אין עושי' הסעודה רק ביום א' ורק קריאת מגילה היא בערב שבת דאי אפשר ביום א' דלא יעבור כתיב וע"כ דדרשו כאן ונעשי' על קריאת מגילה ונזכרי' על פרשת זכור והוא סותר לדרש דלעיל דדרשו נזכרי' קריאת מגילה ונעשי' לסעודה על יום פורים עצמו ושניהם כאמרו בשם רב והוא פלא וצע"ג

אמנם נ"ל דעי' דבר נפלא בפנ"י דף ז' בגמ' מתחילה קבעו בשושן ואח"כ בכל העולם דמתחיל' לא קבלו רק עשי' משתה ושמחה אבל קריאת מגילה לא קבלו רק אחר שמצאו הסנהדרין רמז בקרא כתוב זאת זכרון בספר קבעו עליהם לחוב גם קריאת המגילה והפסוק והימים האלה נזכרי' ונעשי' אינם מאגרת הראשון יעו"ש וא"כ בודאי פשטות הקרא קאי על קריאת מגילה ועל הסעודה והחמירו על קריאת מגילה בלא יעבור ועל הסעוד' לא גזרו ולא יעבור כמבואר בר"ן ויבואר לקמן בעזה"י אבל גם הקילו בקריאת מגילה להקדים לבני כפרים אבל בסעודה לא עשו הקדימה אפי' לבני הכפרים נמצא בכל אופן הזכירה הוא קריאת מגיל' קודמת לסעוד' והבן זה מאוד וסובר הירושלמי יען דאחר דמצאו הסנהדרין הפסוק כתוב זאת זכרון בספר רמז למקרא מגילה וחפצו להיות נזכר מתחיל' קודם קריאת מגילה זכירת עמלק הוא פ' זכור ואח"כ מעשה עמלק הוא פ' וילחם עם ישראל בבשלח כמו שהארכתי לעיל והפסוק הזה והימים האלה נזכרי' ונעשי' נכתב אחר שמצאו זאת סמך הירושלמי על פסוק הנ"ל נזכרי' ונעשי' שתהי' זכירת עמלק קודם המעשה אבל בודאי עיקר הדרש על קריאת מגילה וסעודה ופסוק הנ"ל רק רמוז לתקנת מרדכי ואסתר עם הסנהדרין שיהי' זכירת עמלק נזכר בכל שנה קודם מעשה עמלק כמובן היטב בעזה"י

ובזה אבוא לבאר כוונת ירושלמי רנב"י בעי הגע בעצמך שחל ט"ו בשבת לקרות מגילה א"א שאין קורין מגיל' בשבת ויקרא זכור הכוונה קושי' כב"י דעכ"פ המוקפי' יקראו זכור בשבת דעכ"פ אין כאן קדימת עשי' לזכירה דהא אצלם הוי שניהם ביום אחד ותי' כן אמר רב והימים האלה נזכרי' ונעשי' שתהי' הזכירה הוא פ' כי תצא קודם לעשי' שהוא פ' בשלח וכאן בט"ו בשבת ע"כ יקראו מתחילה חובת היום פ' בשלח קודם לפ' זכור וא"כ העשי' קודם לזכירה ובעי ר"א הגע עצמך שחל י"ד בשבת א"כ יהי' אצל מוקפי' הזמן מחר לקרות פ' בשלח וא"כ יקראו בשבת שלפניו זכור שאז הזכירה קודם לעשי' ותי' חדא דלא משכחת לה י"ד בשבת ועוד אם אפשר לחול עכ"פ איחור הוא לעירות דאצל הפרזים אשר הוא פורים בשבת צריכים לקרות מקודם פ' בשלח ואח"כ זכור וכוונת הסנהדרי' אשר רמזו ברמז והימים נזכרי' ונעשי' היינו שיהי' הזכירה הן לפרזים כמו למוקפי' קודם עשיתן טרם שתחול העשי' אצל הפרזים כבר יהי' עבר הזכרון גם למוקפי' ובעבור כך נקנו הירושלמי לשון רבים אזכרתן קודם לעשיתן ובאופן הזה יהי' הזכירה למוקפי' אחר שכבר הי' עשי' לפרזי' וגם זה לא חפצו הסנהדרין ודוק כי קצרתי מאוד

ולכאורה עלה בדעתי אלשון ירושלמי שנקט ויקרא זכור שע"כ צריך לקרות פ' בשלח ביום קריאת מגיל' אבל מצאתי בב"י ובש"ע סי' תרפ"ח שאם חל ט"ו בשבת קורין המגילה בערב שבת ופ' בשלח בשבת הבא וק"ל ובזה מיושב קושי' פנ"י בדף ד' ע"ב בד"ה בגמ' ע"ש

תמצית העולה כי לדעתי תלמוד בבלי וירושלמי חקרו שיהי' זכירה קודמת לעשי' היינו זכירת פ' עמלק קודם זכירת פ' בשלח שהוא מעשה עמלק אבל אין קפידא כלל שיהי' קריאת מגילה קודם הסעודה או משלוח מנות או מתנות אביונים דבזה אין קפידא כלל

ודע דפלא בעיני דלפי הבנת כל הגאונים אשר הבינו שיה' קריאת מגילה קודם הסעודה מן פ' והימים נזכרי' ונעשי' וגם הבינו שבכלל עשי' יש משתה ואכילה ושמחה ומשלוח מנות עיי' במג"א ובפר"ח ובנב"י בזה וא"כ מוכח מקרא דצריך להיות קריאת מגילה קודם משלוח מנו' כיון דבכלל עשי' הוא ג"כ מצות שלוח מנות וא"כ יפלא בעיני עיי' בדרכי משה סי' תרצ"ה דהוציא מלשון הרא"ש דמשלוח ענות ביום דוקא יעו"ש וקשה למה לו ללמוד זאת מלשון הרא"ש ולא למד זאת יען דכתיב נזכרי' ונעשי' דזכיר' צריך להיות קודם עשי' ועיקר קריאת מגילה ביום דוקא וא"כ ע"כ שלוח מנות ג"כ ביום וצע"ג ועיי' בפנ"י דף ז' ע"ב שכתב ששלוח מנות צריך להיו' ביום מכח היקש עשי' לזכיר' מה זכירה ביום אף עשי' ביום יעו"ש ופלא בעיני הן אמת דבדף ב' מבואר דזכירה הוקש לעשי' אבל דנימא דעשי' הוקש לזכירה לא מצינו ועי' ברי"ט אלגזי בדף נ"ו ע"ב בד"ה ואולם והבן זה שצע"ג שוב ראיתי שגם הר"ן נקט בפ"ק איתקש עשי' לזכירה ועיי' במשנה אלו מקדימין ודוק: ולכאורה לפי מה שחדשתי דכוונת הגמ' בדף ל' הוא רק שלא יהי' קריאת פ' זכיר' עמלק קודם קריאת מלחמת עמלק אבל באמת אין קפידא לענין הסעודה אם תהי' הסעודה קודם קריאת מגילה קשה לי קושי' משכלת עיי' בדף ב' שפריך הגמ' ואימא שיתסר ושיבסר ומשני ולא יעבור כתיב ולכאורה קשה לי הלא בפסוק כתיב רק להיות עושי' את שני הימים האלה וא"כ דילמא דוקא על הסעודה עשה מרדכי ואסתר שלא יעבור הזמן אבל לענין קריאת מגילה מותר לאחר וצ"ע אך לק"מ דא"כ הוי עש' קודם לזכירה והא כתיב נזכרי' ונעשי' שצריך זכירה היינו קריאת מגילה קודם הסעודה וכיון דעל עשי' כתיב ולא יעבור ע"כ נדע דאי אפשר להרבות שיתסר ושיבסר ודוק אבל לפי פירוש שלי דאין קפידא לענין הסעודה אי קודמת לקריאת מגילה א"כ נשאר קושי' הגמ' ואימא שיבסר דכי כתיב ולא יעבור על עשי' הוא דכתיב וצע"ג וכי תשיב דאיתקש זכירה לעשי' וכמו שיש על עשי' ולא יעבור ה"ה על הזכירה יש הך ולא יעבור א"כ מרישא נשמע הך היקש א"כ ואי פריך הגמ' על הסיפא דמתני' דנשתנו המוקפי' מן הפרזי' אשכחן עשי' בזכירה מנ"ל ומשני דאיתקוש זכיר' לעשי' יעו"ש וקשה הא כבר ע"כ ידע הגמ' מן ההיקש דאל"כ נשאר קושי' ראשונה דילמא שיתסר ושיבסר ומשני דכתיב ולא יעבור וקשה הא ולא יעבור בעשי' הוא דכתיב וע"כ דאיתקש זכיר' לעשי' וצע"ג ועוד הא גופי' קשה למה לא הקשה הגמ' לעיל מיד אחר דמשני ולא יעבור כתיב הי' לגמ' להקשות אשכחן עשי' זכירה מנ"ל ולישני איתקוש זכירה לעשי' וממילא לא