מחנה חיים חלק א ק

אבל הדר"כ נ"י ירה חצי שכלו גם על הסברא מאי הוי דחסר ביקוע הלא קרבן בעי שחיטה והפשטה וכדומה ומי טוב זה יותר מחסרון ביקוע עצים והוא פלא בעיניו מאוד ונ"ל דלא דיבר נכונה דבשלומא שם השחיטה היא כבר מתיקון הקרבן לכפרה שהשחיטה היא מד' עבודות הגם שכשרה בזר ובעבודת כל אחת מצוה בפני עצמה והפשטה באמת לא מעכב עיי' פסחים פ' ד' ויכול לחתוך ולהוציא הבשר והחלב ואינו פועל התיקון הכשר בגוף הדבר אשר נעשה בו גוף המצוה של הבאת קרבן אבל כאן אם הדין דצריך ביקוע להיות ראוי להקריב אז מקודם אין כאן קדושה דעדיין חסר הגוף להיות ראוי להתחיל בו המצוה דתיקון עץ הנ"ל אינו מצוה כלל רק בלא תיקון אין כאן דבר שראוי להיות נקרב והבן זה

ולא אכחד שרבות בשנים השגתי על נב"י שהשיג על הב"י שאסור ב' מוהלין כנודע והשיג הגאון הלא בקרבן שבת הי' אחד שוחט ואחד זורק ואחד מקטיר וכדומה אעפ"י שיוכל להיות באחד ולא אמרו דראשון הוא מחלל שבת וגם שם שחיטה בלא זריקה והקטר' אינו כלום עיי"ש בחלק ב' ולדעתי לק"מ דשם כל אחת מצות עשה בפני עצמה רק לקרבן יש ד' מצות עשה ואז כל עשה בקרבן דוחה שבת אבל במילה איך יחללו על מצוה אחת ב' אנשי' איסור שבת ודו"ק ויש לי בענין הנ"ל אריכת דברי' וקצרתי רק להערה

ומה שהשיג עלי שהשגתי על הרמב"ם לא אאריך רק אכתוב בקיצור כוונתי לרמב"ם דשניהם מועילים בכל הדברים וקשה מנ"ל הא לרמב"ם דילמא המשנה בעצי המערכה ושם פריך הגמ' דראוי להיות דשניהם מועילים וצריך לתרץ בגזבר אבל בעלמא אפי' בלא גזבר אין מועיל אחר מועיל וכן כתבתי במכתבי שקשה לי דין הרמב"ם ולא הקשתי על הגמ' אבל בכל זאת למדתי מדברי מעלתו שהדברים נכונים שרמב"ם סבר א"כ מנ"ל לגמ' להקשות דילמא איירי בעצי מערכה אלא ע"כ דאמת כן בכל הקדש ואני מודה על האמת אבל כבודו הבין שאני מקשה שהמשנה איירי דשניהם מועילי' בעצי המערכה ולא אוכל לירד למחשבתו איך ראה זאת במכתבי ומה שהעלה כבודו הבדל בין מטלטלי' של בה"כ שהוא מטעם נדר ימחול לעיי' שהקדימו בחת"ס בא"ח

ומה שכ' שלשון הרשב"א מורה שהיא בדק הבית ולא כמו שכתבתי בכוונתו האמת אגיד לו שעלתה קצת במחשבתי א"כ לפ"ז יהיו ג' קדושות (א) קדושת דמים (ב) קדושת בדק הבית (ג) קדושת הגוף ומעולם בכל אשר למדתי לא מצאתי רק ב' קדושו' קדושת דמים וקדושת הגוף וכמה ימים אני חושב אנה ואנה ולא אוכל למצוא באר מים חיים אולי יש באמתחתיו ועיי' ברמב"ן ובעה"מ פ"ד דע"ז וברמב"ן ובעה"מ בסוכ' פ' לולב הגזול וברמב"ן ובעה"מ סוגי' דהרהינו ומה שהעיר על בה"כ החדשים אם לחשוב באו בה פריצים עיי' בעה"מ פריצים ישראל אבל חלילה לחשוב זאת כי הלא מקבלי' שמע ישראל וקדושה ומתפללים ח"י ברכות על בנין ירושלים וביאת משיח ואם בחוצות ושוקים עושי' תועבות וגם משני' מנהגי ישראל בכל זאת אעפ"י שחטא ישראל הוא כחכז"ל יתמו חטאים ולא חוטאים

ולסיומא דמילתא אעתיק שו"ת של רבינו הרמב"ם כפי אשר מצאתי מרגליות טובה בש"מ בב"מ דף כ"ד ע"ב ז"ל שאלה מי שקנו מן השוללים ספרי קודש לקצת בתי כנסיות שבמדינות אם נאמר שקנה או אם נכפהו על לקיחתו ממנו ואם נאמר שילקח בעל כרחו אם ינתן לו הסך שקנהו בו ואם יחזיר לאותו בהכ"נ עצמו או זולתו? תשובה אם ביזה זו היתה במצות המלך קנה ובטל דין הקדש ואפי' כלי מקדש כשנשללו בטלה קדושתן אמרו ובאו בה פריצים וחללוה אמנם אם נשללו בלי רשות המלך או נגנבו ישבע בנק"ח כמה הוציא ויטול ויחזיר זה הספר למקומו כדין מי שנתבררו לנו בו שנגנבו לו כליו וספריו וכתב משה עכ"ל ואי"ה במקום אחר אבאר מה שלמדתי מדבריו

סימן כ"ו שלום וכ"ט לי"נ הרב הגדול החריף ובקי מהו' דוד יהודה נ"י

עתה באתי כיד ד' הטובה עלי על פלפול אשר שלח לי לפני ר"ה שעבר ראיתי לכ"ת נ"י שמשתאה לדעת דעתי במה שחדשתי מה דלא והני הביטול בחמץ אין הכוונ' שרבנן אסרו מחדש איסור אחר שכבר נתבטל החמץ רק הכוונה שאמרו שביטול לא יהי' מועיל ונשאר החמץ בתורת איסור דאורייתא וכ"ת נ"י שופך כלי זעמו עלי (א) איך יהי' זה דהא אנן אזלינ' השתא דאין קנין דרבנן פועל להיו' דאורייתא וה"ה שלא יוכלו לומר שקנין דאורייתא לא מהני וציין שהאבני מילואים כתב כן בפירוש בעוה"ר זה י"ב שנים שלא זכיתי לראות ח"א של ספר הנ"ל ואולי הוא נמצא בגבולו ימחול לשלוח לי ובכסף מלא אשלם לו באלף תודות אי"ה (ב) הקשה עלי מרש"י בב"מ דף מ"ח הגם שרבנן אמרו מעות קונות אם קדש אשה מקודשת ה"ה לענין ביטול איך יוכלו חכמים לומר שביטול לא מהני [ולא ידעתי מה חידש הלא זה נכלל בהשגה א'] (ג) השיג עלי אם הטעם חיוב בדיקה בשביל שלא יאכל חמץ בודאי אין כאן מקום לדברי אלא אפי' לטעם שלא יבטל בלב שלם ג"כ לא יעמדו וכ' וז"ל בודאי לא עשו חכמים זאת לספק גמור דמן הדין אוקי בחזקת כשרות שביטל כדינו רק דחששי' מדרבנן אבל ודאי מי שביטל לא עבר על ס' דאורייתא אלא אף בתר התקנה אמרי' בכ"מ דמה"ת בביטול יצא ולא נשאר רק דרבנן עכ"ל העתקתו ועוד התחכם בקו' א"כ לדברי מי שקנה במעות ואח"כ עשה משיכה נימא קנין מעות נתעקר לגמרי וקנין משיכה לא אהני מדאורייתא ואין לזה קנין כלל והאריך וכפל ושילש דברי רש"י בב"מ והתפלא עלי ברוב דברים במשא לא אוכל לכחד תחת לשוני כי היטב חרה לי לא חלילה בעבור שהשיג עלי נהפוך הוא יהלמני צדיק ויוכיחני כי נאמנים פצעי אוהב אבל ראיתי בפעם הזאת שם דברי כמטרה לחץ והכביד במלין פעמים ושלש בדבר אחד ומרוב דברי' אשר הכביד לא יכולתי לדעת דעתו בנקל ולא יעשה כן במקהלות חכמים

ואבוא להתבונן בדברים בעזה"י כאשר למדתי בעיון ה' בדיקה וביטול עמדתי משתאה עידן ועידן על דין הנ"ל שלא מועיל הביטול ואם לא בדק ומכר שנאסר החמץ והקשתי הלא כח של חכמים הוא בא רק מלא תסור מן הדברים כנודע אבל רק לעשות גדר ומשמרת לדת והנה התור' אמרה דביטול מהני דתשביתו היינו ביטול עיי' רש"י ותוס' פסחים או מצד הסברא עיי' ר"ן ריש פ"ק דפסחי' דכאו מהני הביטול בלב מתורת הפקר עיי"ש וא"כ החמץ אינו עוד של בעלים כלל ולא נקרא עוד חמץ ישראל שאין לחמץ עוד בעלים ואיך יוכלו חכמי' לומר הגם שביטול יהי' החמץ נאסר הלא מדאורייתא מועיל הביטול דכל אדם יש לו חזקת כשרות שלא ירצה לעבור בב"י והלא ידענו שביטל האיש ומאי משמרת יש עוד בתקנתם וגם מי נתן לחכמים כח לאסור דבר הפקר הוא החמץ שנתבטל הלא כל כחם רק לעשות דבר בתורת מצוה ואם יעבור האיש יוכלו לחרום כל רכושו אבל לאסור הפקר של רבים מי נתן להם כח זה ועיי' בח"י סי' תמ"ח ס"ק כ' כ"ח ועיי' טו"ז יו"ד סי' קי"ז וא"ח בט"ז סי' תרפ"ו ועיי' תוס' איזהו נשך ועיי' נוב"י א"ח ח"א ומי נתן כח לחדש נגד התורה הלא התורה סמכה על ביטול והמה יעקרו תיקון התורה רק אמרו לבדוק דאולי יש חמץ בסתר ועיי' מג"א תל"ד אבל לולי זאת אין עוד ביטול בעולם גם פלא בעיני על כל רעש מג"א בסי' תמ"ח איך מהני סמטותא וקשה הלא מדאורייתא מהני בביטול ונשאר