מחנה חיים אורח חיים חלק ג צז

כזית ואעפ"כ יש לומר לר"ל מותר לבשל מאכלים אסורים מכח הואיל אי מקלעי אורחים ישראל יתן כחצי שיעור ואבאר דברי בעזה"י

נחקור דבוודאי מותר לישראל לבשל הגם שלא יאכל רק כחצי זית בכל שעה ושעה דבמאכל איסור ללקות או באכילת מצוה שהוה ל"ת או מ"ע גילה הקב"ה דצריך להיות שם אכילה בכדי אכילת פרס דאל"כ אינם נצטרפים ונחשב כל אכילה בפני עצמו כחצי שיעור דאין עליו מלקות וגם אין בו קיום מצות עשה וכל זה אם האכילה בעצמה האיסור או המצוה אבל באכילת אוכל נפש שהותרה ביו"ט דכתיב אך אשר יאכל לכל נפש הגם אם נאמר דצריך לאכול כזית דאל"כ לא הותר העבירה מלאכה ביו"ט אבל עכ"פ די אם אוכל אפי' בכל שעה חצי כזית דעכ"פ ביו"ט אכל שיעור אכילה והוה עכ"פ אשר יאכל לכל נפש וא"כ יוכל ליתן לכל אורח ישראל איזה פעמים ביום כחצי זית איסור א"כ עשה מלאכה בעבור אכילה ולענין איסור לא מצטרף דלא אכל השיעור בכדי אכילת פרס דכמו בברכת המזון דכתיב ואכלת ושבעת וברכת את ד' צריך לאכול עכ"פ כזית אבל אין צריך לאכול הכזית בתוך כדי אכילת פרס עיין במג"א סימן ר"י ס"ק א' בשם עולת תמיד ואפי' למג"א החולק עליו כתב בפרמ"ג שם וז"ל ומכל מקום יש לומר ברכה על הנאת מעיו מצטרף ומיהו אם אכל עד ששבע בברכת המזון חייב מן התורה אף שאכל מעט מעט ורק אם אכל כזית דמברך ברכת המזון ואכלת אז אמרי' דיותר מכדי אכילת פרס אין מצטרף וצע"ג עכ"ל

ולפ"ז ביו"ט יוכל ליתן מעט מעט לאורחים כל היו"ט עד שישבעו אפי' דלענין איסור אינו חייב ובעבור יו"ט הוה אשר יאכל לכל נפש שיעור אכילה ואפי' עד שביעה ודוק והוא דבר חדש בעזה"י ואשר רמזת לי שבספר אמרי בינה חוקר על טו"א מעולם לא ראיתי ספר הנ"ל ולא אוכל לידע מה השיג על הטו"א

ובדברי פרמ"ג הנ"ל חדשתי במקו"א מי שאוכל ביוכ"פ תמיד חצי שיעור ביותר משיעור כדי אכילת פרס עד שהי' שבע שראוי לברך ברכות המזון מן התורה יש עליו כרת כי איך אפשר שיהי' שבע לברך ויהי' נחשב שקיים מצות עינוי אם לא אכל עד לשבעה רק אכל כותבות שהוא שיעור ישוב דעת אינו חייב יען שלא אכל בכדי אכילת פרס אותו שיעור ישוב דעת אבל מי שאוכל כל היום חצי שיעור עד ששבע חייב הגם שלא אכל כשיעור בפעם אחת ולכן לא תקנו לעשות שני יוכ"פ כנודע מירושלמי שהקשה הפלתי שיתקנו לאכול חצי שיעור ולדעתי לאכול חצי שיעור עד ששבע הוה כאכילה גמורה בפ"א ואיך יתקנו לכל איש ואיש לאכול חצי שיעור שלא יבוא אצלו לידי שביעה ובכל זאת לא יבוא לפקוח נפש ויש לי בזה עוד הערות על המג"א בהל' יוכ"פ רק דבר חדש הוא עד מאוד וצריך בירור גדול נא אחי נ"י שים לבך עליו כי הוא נ"מ לגדול בחולה מסוכן וגם אם אירע איש בריא אם פסול לעדות וקצרתי כי דל"ב. לאחי הנ"ל

אהובי אחי נ"י גי"ה הגיעני וראיתי מה שהערות על חקירה שלי הגם דאין רשאי לעשות מלאכה רק בעבור כשיעור כזית דכתיב אשר יאכל לכל נפש בכל זאת מותר לר"ל שסובר חצי שיעור מותר לעשות מלאכה באיסורי אכילה דיאכל כל היום פחות פחות עד כדי שביעה כדברי פרמ"ג בסי' ר"י ואתה הערות לאמור דווקא בהיתר שראוי לאכול כשיעור בב"א אז מחויב לברך אבל באיסור דלא יוכל לאכול כשיעור כזית אין רשאי לעשות מלאכה ביו"ט דתורה אמרה אך אשר יאכל שראוי' לאכול בפעם אחד

לדעתי בודאי שיהי' בכמות כזית ילפי' דכתיב אשר יאכל לכל נפש אבל שנאמר שצריך להיות ראוי לאכול כזית בפ"א מנ"ל בשאר איסורים לענין עונשין יש לן קבלה שצריך להיות אכילה בכדי אכילת פרס אבל שלא יהי' שם אכילה עליו אם יהנה כל כך וישבע ממנו שלא יהי' נקרא אשר יאכל לכל נפש מנ"ל לך הא הא בכה"ג הוה נקרא אכולה ושביעה בברכת המזון וכד דייקת בפרמ"ג תראה שהוא חידש זה מכח דכתיב ואכלת ושבעת אם רק אכל הוא כזית צריך בכדי אכילת פרס אבל ושבעת בודאי הוא בחיוב לברך הגם דלא נקרא בשם אכילה אבל אין לך גדול מזה דנשבע בהנאה ומאכל וצריך לברך וא"כ מאי הבדל יש אם הי' ראוי' לבילה לאכול כזית או לא עכ"פ שביעה גדולה מאכילה וכן אני אומר ביו"ט אם יוכל להאכיל לאורח כל כך חצי שיעור ביום אחד עד שישבע בטוב נפשו בוודאי ראוים לעשות מלאכה באוכל נפש כדי להשביע לרעב כנלע"ד

ובזה נדחה ג"כ מה שחדשת דין חדש הגם דחולה מברך ברכת המזון אם צריך לאכול ביוכ"פ זה דווקא אם הותר לו לאכול כזית בפ"א אבל אם הי' די לו לאכול כמה חצי שיעור ביותר מכדי אכילת פרס הגם לפי דברי פרמ"ג מברך ברכות המזון זה בכל השנה שראוי לאכול כזית אבל ביוכ"פ שאסר לו לאכול כזית בפ"א כיון שדי נגד הסכנה לאכול בפ"א רק חצי שיעור הגם שאכל כמה חצי שיעור עד ששבע ממאכל היתר אינו מברך ברכת המזון עכ"ד ולפי הבנתו זה אינו דכיון דהגיע לידי שובע אז מחויב הוא לברך מכח ושבעת ומה לי אם הי' ראוי' לאכול בפ"א כזית או לא וצריך החולה לברך ברכת המזון דהמאכל היתר לשובעה כזה הותר לו מחמת סכנה ומחויב לברך כנלענ"ד

ואשר הודעתני על אשר חדשתי מי שאוכל חצי שיעור כל היום ביוכ"פ חייב כרת אפילו דהא שבע כל כך שבחול מברך ברכת המזון ולכן אי אפשר לעשות יוכ"פ ולאכול חצי שיעור כקו' הפלתי וכתבת וז"ל ד' יודע כי הייתי בשיעור אצל מרן חת"ס זצוק"ל שמעתי זה מפיו ולדעתי נדפס בספרו ויגעתי היום ולא מצאתי אבל ברור זה ששמעתי מפיו הזה הלשון כי ביוכ"פ לא הי' מעונה אם אכל חצי שיעור אפילו לאחר אכילת פרס עכ"ל הנחמד לא תוכל לשער השמחה שלי שזכיתי לכווין לדעתו הגדולה אבל בלי הקדמת פרמ"ג הנ"ל לא אדע איך חידש זאת רק בלתי ספק הוא בעצמו חידש גם סברת פרמ"ג הנ"ל בכל אופן ברוך שכוונתי לדעת מר"ן

אך הי' קשה לי על מה שחדשתי שיהי' ביוכ"פ חיוב כרת אם יאכל כמה פעמים חצי שיעור דעכ"פ הוא שבע ולא הוה מעונה א"כ ביומא דף פ"א בגמ' אמר ר"ל מפני מה לא נאמרה אזהרה בעינוי משום דלא אפשר היכי נכתב נכתוב רחמנא לא יאכל אכילה בכזית וכתב רש"י וז"ל משמע והתורה לא חייבה עליו אלא בישוב הדעת עכ"ל ולפי הדין שחדשתי בלא"ה אלו הי' נאמר לא יאכל לא הי' חייב אם אכל אפי' כל היום חצי שיעור דעכ"פ לא אכל בשום פעם שיעור אכילה וביוכ"פ כה"ג חייב דעכ"פ מיושב דעתו וא"כ יצא מכשול לקולא ורש"י פי' דהוה מכשול לחומרא בלי פי'