מחנה חיים אורח חיים חלק ג צו

רצה הגוי לנחור ולא יהי' לבני ישראל בחה"מ בשר לאכול היינו שם הי' המעשה שהשוחט ובני ביתו לא אכלו לשובע בצהרים כדי לאכול אח"כ הוא ובני ביתו בשר יפה והסכים הרב עמו יען דאכלו סעודה ממש ובצירף שמחות כל בני קהלתו שיהי' להם בשר בחה"מ יעו"ש היינו שעכ"פ לא הי' אצל השוחט ובנו ביתו הערמה דהא אכלו כולם סעודת בשר מן בשר הנשחט ואעפ"כ צווחו עליו האחרונים א"כ ק"ו בנידן שאלת מעלתו נ"י דהשוחט אכל רק כזית מטחול והוה הערמה ממש וגם הי' בהמת גוי הוא העזה יתירה לעשות כזאת ומבלי שאלת חכם בבאר עשק שם בא עכ"פ השוחט ועשה שאלת חכם ע"כ בנ"ד הי' ראוי' לקנוס להשוחט על שהקיל בכבוד המורה מ"מ וגם הקול במלאכת יו"ט שלא כדין וכדת של הש"ע ודוק

ובמק"א הערותי אם בעבור לאכול רק כבד או ריאה וכדומה יהיה אסור לשחוט דווקא אמרו כזית בשר ובני מעיים אוכליהון לאו בר אינש דלא מקרי בשר עיין ביו"ד סי' ע"ה בט"ז שהאריך בזה שיש הבדל בין לשון המשנה ובין לשון אמוראים יעו"ש בשם רבינו יונה ועיין בפלתי שם שמטעים הדבר וא"כ הרי"ו שהובא במג"א תק"ג סק"ב] שהמנהג לשחוט תרנגולת ולאכול רק אפי' הכבד וקשה הא אין זה בשר ודלמא דווקא בעבור לאכול בשר התירו לשחוט ולא בעבור בני מעיים דאוכליהון לאו בר אינש ואותן בני אדם חשובים עיין בע"ז סי' ע"ה הנ"ל ועי' במג"א [תר"ה סק"ו] כבד וכליות בכלל בני מעיים יעו"ש בשם הטור אבל כאן הא אכל כזית טחול דהוה בודאי בכלל הבשר ואין כאן מקומו להאריך (עיין ביו"ד סי' ע"ד דיש בטחול רבוי' דם) עכ"פ ראוי' לגעור בשוחט הנ"ל שהעיז להורות בלי שאלת חכם וגם עשה שלא כדין

ומצאתי עוד במג"א סי' תק"ג שמביא שהיש"ש התיר אם באמת אוכל אח"כ כזית הגם שהערים ורק אם סומך שמא יבואו אורחים ולא אוכל כלל אסור ומביא ראי' מן תשובת רשב"א אבל במחצית השקל השיג עליו שנהפוך הוא שהמג"א רמז כפי מה שהובא הרשב"א בב"י מותר הערמה אבל כפי תשו' רשב"א סי' תרפ"א המעיין בפנים אסור הערמה וא"כ בודאי אין להתיר לשחוט אחר מנחה ואחר הסעודה והכלל השוחט עשה שלא כדין ושלא כדת בכפלים ולא יעיז עוד בגובה אפו וד' יסלח לו ולא יאונה אליו כל רע דברי הטרוד מאוד הד"ש. סימן לט שפעת ברכות לראש אחי הרב הגאון הצדיק המפורסם כבוד הרב ר' נפתלי נ"י אב"ד דק"ק פ"ח יע"א

אהובי אחי נ"י אציע לפניך קו' אחת ותודיעני דעתך בזה כי הרהרתי הרבה ולא עלה בידי לתרץ על נכון ואם יהי' פנאי אכתב לך איזה קו' אשר אבקש מענה מפיך אחיך הנאמן

הרמב"ם כתב בפ"א הל' יו"ט הל' י"ד וז"ל בהמה שחציו של גוי וחציו של ישראל מותר לשוחטה ביו"ט שאי אפשר לאכול ממנה כזית בשר בלא שחיטה עכ"ל והוא מגמ' ביצה דף כ"א דאמרו דאי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה יעו"ש

והנה הי' קשה לי בגמ' גופא למה אמרו אי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה ולמה נקטו כזית בשר הא אפי' חצי זית בשר אי אפשר בלא שחיטה ולא מיבעי לר"י דחצי שיעור אסור מן התורה בודאי אי אפשר לחצי זית בשר בלא שחיטה אלא אפי' לר"ל דסובר חצי שיעור מותר מן התורה אעפ"כ עכ"פ אסור מדרבנן והוה ג"כ אי אפשר לחצי כזית בשר בלא שחיטה כמו למ"ד דאין שחיטה לעוף מן התורה אף עפ"כ מותר לשחוט עוף ביו"ט ולא נאמר דיאכל נבילות עוף ביו"ט טרם שישחט כמו שביאר הרא"ש ביומא דף פ"ה בשם מהר"ם יעו"ש ה"ה טוב לשחוט בהמה מלאכול חצי זית נבילה דאסר גם לר"ל עכ"פ מדרבנן וא"כ למה אמרו אי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה שכתב הרמב"ם הפי' לאכול ממנה הלא אפי' חצי זית אסור לאכול ממנה בלא שחיטה והי' לגמ' לומר שאי אפשר לאכול בשר בלא שחיטה וצע"ג

ועלה בדעתי לחדש דבר דלמה באמת אנו עושים מלאכה ביו"ט לשחוט תרנגולים והשחיטה אב מלאכה והלא נחירה ע"י גוי הוי נבילה דרבנן אם אין שחיטה לעוף מן התורה הסביר במחצית השקל סימן שכ"ח ס"ק ט' יען דהתורה התירה מלאכת אוכל נפש ביו"ט א"כ אין בו איסור מלאכה כלל ונבילות עוף עכ"פ מדרבנן אסור וא"כ מהכ"ת להתיר איסור דרבנן אם נוכל להיות לנו בשר בהיתר גמור יעו"ש וא"כ בתורה כתוב אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם ואין אכילה אלא בכזית בעבור אכילת כזית הותר מלאכת יו"ט אבל בעבור חצי שיעור דלא נקרא אכילה לא הותר מלאכת יו"ט ולכן החכימו לומר דאי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה דלולא כזית הגם שיש איסור אפילו על חצי כזית בלא שחיטה אבל עכ"פ מלאכת יו"ט לא הותר אלא בעבור שיעור שנקרא אכילה והבן זה כי הוא חדש מאוד

והפרמ"ג בפתיחה להלכות שחיטה חידש לשיטת התוס' בשבועות דף כ"ד דזבחת ואכלת הוה עשה מה שנזבח אתה אוכל א"כ הוה העשה אפי' על כל שהוא דדווקא במניעת איסור או ציות מצוה דכתיב אכילה הוה הקבלה דאין אכילה אלא בכזית אבל היכא דכתוב ואכלת באכילת רשות הוה אכילה כל שהוא א"כ גם ביו"ט דכתיב אך אשר יאכל לכל נפש דהוה אכילה בכל שהוא ולפ"ז הרמב"ם דכתב וזבחת הוה עשה כמו שכתב בפ"א מהל' שחיטה א"כ מותר מלאכת שחיטה אפי' בעבור חצי זית ולמה כתב שאי אפשר לאכול ממנה כזית בשר בלא שחיטה הי' לו לכתוב סתם אי אפשר לאכול ממנה בשר בלא שחיטה וצע"ג. לאחי הנ"ל

קבלתי מכתבך אחי נ"י אשר הודעתני שהערה הזאת שלא יהי' מותר מלאכה ביו"ט רק בשיעור כזית שנקרא אכילה כבר כתוב אצלך מלפנים ושם הבאת ראי' מביצה דף כ"ה משחיטת בהמה מסוכנת אם יכול לאכול כזית מבעוד יום משמע בעבור חצי זית אין רשאי לשחוט דאל"כ ישמיענו אפי' אם יוכל לאכול אפי' כחצי זית רק שמצאת שהטורי אבן סוף הספר חקר לר"ל דחצי שיעור מותר מן התורה א"כ לא משכחת לדרוש לכם ולא לעכו"ם דהא אפילו יבשל איסורים נימא הואיל אי מקלעי אורחים יתן לכל אדם חצי זית עכ"ד דברי הגאון משמע דס"ל דאפילו בעבור חצי שיעור מותר לעשות מלאכה דאל"כ גם לר"ל נדרוש לכם ולא לנכרים שמבשל איסור ובעבור ישראל לא משכחת לרשב"ל רק בכזית עכ"ד בקיצור

דע לך אהובי אחי נ"י כי לדעתי שניהם יעמדו יחדיו דאין רשאי לעשות מלאכה רק בשיעור אכילה הוא