מחנה חיים אורח חיים חלק ג צד

לאכול כזית פת משום יו"ט ותי' דמשום פת הי' יוצא אפי' במצה עשירה אבל משום בערב תאכלו מצות צריך להיות מצה עוני ועיין במג"א סי' תע"א ס"ק ה' דבהרבה שמן אפי' משום פת ביו"ט אינו יוצא רק אפי' במעט שמן אינו יוצא במצות לילה ראשונה יעו"ש וא"כ אפוא כיון דכתיב עכ"פ על מצות מרורים יאכלהו שצריך לאכול בפסח על מצות לחם עוני א"כ ממילא נדע שצריך להיות כזית לצאת ודי חיובו ליו"ט דהא צריך לאכול ביחד המצה והמוציא עיין בש"ע סי' תע"ה (ואם יאכל חצי זית מצה עשירה עם חצי זית לחם עוני א"כ יבטל זה את זה ויתערב זה בזה ולא הוה אכילת לחם עוני כלל) ועכ"פ נדע שצריך לאכול כזית אחד לחם עוני משום לצאת אכילת מצוה עם חיוב אכילת הפת משום יו"ט ועיין בט"ז סי' תס"ה ובמג"א שם היטב וא"כ נשאר בערב תאכלו מצות על חיוב בזמן הזה או על טמא והר"ן דהקשה למה לי הפסוק בערב תאכלו מצות הוה הקו' למה לי פסוק על חיוב מצות בזמן הזה תיפוק ליה משום פת ביו"ט ותי' דס"ד דיוצא במצה עשירה אבל לאמור שפסוק מורה על שיעור כזית בזמן בהמ"ק נשאר קו' הר"ן כיון שצריך לאכול עכ"פ עם הפסח לחם עוני א"כ נדע שצריך כזית משום לצאת ידי חובת פת עם חיוב אכילת מצות ודוק

(ב) הקשה עוד על הרא"ש לו יהי' שיאכלוהו על הפסח קאי אעפ"כ ידענו שהן מצה והן מרור שיעורו בכזית דהוקשו לפסח מה פסח בכזית ה"ה מצה ומרור כמו דמצינו בס"פ ערבי פסחים אם אכל מצה בזה"ז אחר חצות לראב"ע לא יצא ידי חובתו ופריך פשיטא כיון דאיתקש לפסח כפסח דמי והכא נמי יש ללמוד מהאי הקישא גופה לענין כזית מה פסח בעי כזית וכן הקשה מהא אכלן דמאי יצא אבל ודאי לא יצא וכתב תוס' משום דאיתקש מרור למצה ואיתקש מצה לחמץ וכן הקשה מפרק האשה דף נ' דנשים חייבות באכילת מרור משום דאיתקש מצה לחמץ וכן הקשה מפרק כל שעה [ל"ט ע"ב] בעי רב"ח מהו יצא אדם חובתו במרור של מעשר שני דהוה דרבנן א"ר מסתברא מצה ומרור הרי דמקשינן מצה למרור ומקשינן מרור למצה והכי נמי לענין כזית עכ"ד בקיצור והוא קו' גדולה

ונראה לחקור בו בעזה"י הגם דמקשינן מצה ומרור לפסח היינו מה שנוגע לזמן אכילה עד חצות או באיכות הדבר שלא יהי' טבל וכן באיכות מי שמחויב לאכול דהא איתקש מצה ומרור לפסח אבל על כמות אכילה אי אפשר למילף מפסח כאשר אבאר בעזה"י

הרמב"ם בהל' קרבן פסח פ"ח הל' א' כתב וז"ל אכילת בשר בפסח בלילי ט"ו מצות עשה שנאמר ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש על מצות ומרורים יאכלהו עכ"ל ובהל' ג' כתב וז"ל מצוה מן המובחר לאכול בשר הפסח אכילת שובע לפיכך אם הוקרב שלמי חגיגה בי"ד אוכל מהם תחילה ואח"כ אוכל בשר הפסח לשובע ממנו ואם לא אכל אלא כזית יצא ידי חובתו עכ"ל ונ"ל פשוט הגם דיש חיוב לאכול כזית פסח אבל יכול לאכול אותו כזית על כמה חלקים אפילו יש בין אכילת רביעית כזית הראשון להשני יותר מכדא"פ דהלא התורה אמרה רק ואכלו את הבשר בלילה הזה שבאותו לילה יאכל הבשר אבל יוכל לשעשע באכילת בשר כל הלילה וכן משמע לשון הרמב"ם שכתב וז"ל אכילת בשר הפסח בלילי ט"ו מצות עשה דכתיב ואכלו את הבשר בלילה הזה עכ"ל משמע שכך נתנה המ"ע לאכול הבשר באותו לילה ועל זה כתב בהל' ג' וז"ל ואם לא אכל אלא כזית יצא ידי חובתו עכ"ל ולא כתב ואם לא אכל אלא כזית בכדא"פ או יכתב ואם לא אכל בפ"א אלא כזית יצא ידי חובתו אלא פשיטא דיכול לאכול באותו כזית כל הלילה ויצא ידי חובתו דתורה אמרה העשה ואכלו את הבשר בלילה הזה וכן משמע עוד בפ"ב מהנ"ל שכתב בהלכה ב' וז"ל הי' אחד מבני חבורה קטן או זקן או חולה אם יכול לאכול כזית שוחטין עליו ואם לאו אין שוחטין עליו שנאמר איש לפי אכלו עד שיהי' ראוים לאכול עכ"ל הרי שלא התנה אם החולה או הזקן או הקטן יכולין לאכול כזית בפ"א או בכדי א"פ אלא רק שיכולים לאכול כזית אפי' כל הלילה או בעבור כדי להרחיק מן העבירה עכ"פ עד חצות כאיש יהי' ודוק

וא"כ נשאר קו' שג"א הנ"ל לדרוש הפסוק בערב תאכלו מצות על מצה בזמן הזה או על טמא ודרך רחוקה דלמא הפסוק על מצות ומרורים יאכלהו קאי דמקשינן מצה ומרור לפסח הי' די לאכול הכזית מצה אפי' בכמה שעות דהא בהאי קרא כתיב ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש על מצות ומרורים יאכלהו וא"כ כמו שמותר לאכול הכזית פסח כל הלילה ה"ה מצה לכן כתב עוד קרא בערב תאכלו מצות שצריך לאכול כזית מצה בפעם אחד עיין מג"א סי' תע"ה ס"ק ד' או עכ"פ בכדי אכילת פרס ועוד קשה למה באוכלן לחצאים דפי' רשב"ם ורש"י דקאי על מרור ובש"ע כתוב הדין על המצה ובלבד שלא ישהה בין אכילה לאכילה בכדא"פ וקשה למה הא איתקש לפסח וכמו שמותר לאכול כזית פסח לחצאין כך יהי' מותר לאכול לחצאין במצה ומרור דהא איתקש לפסח וצע"ג

לכן נ"ל אם הפסוק בערב תאכלו מצות יהי' מורה או על השיעור בכמות שיהי' כזית או שיאכל בכדי אכילת פרס וכדומה הי' לתורה לכתוב ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות ומרורים יאכלו והי' ידעינן שיש הבדל בין אכילת פסח לאכילת מצה ומרור שמצה ומרור צריך כזית ולאכול בכדי אכילת פרס וכזית פסח כל הלילה למה לן קרא מיוחד בערב תאכלו מצות אלא להורות או על מצה בזמן הזה או על טמא ודרך רחוקה וממילא ידעי' אם גילתה התורה שבזמן הזה או הטמא ומי שהי' בדרך רחוקה צריך לאכול כזית מצה ה"ה לכל איש ישראל צריך לאכול כזית מצה וכל זה נילף על מצה דיש קרא בערב תאכלו מצות אבל מרור נשאר על הסברה דלא צריך מדאורייתא כזית רק משום ברכה וכי תימא דאיתקש מרור למצה זהו על איכות הזמן או איכות החפץ הנאכל או איכות האוכלים אנשים ונשים אבל על הכמות לא הוקשו אהדדי

ובספרי קול סופר על המשניות הקשתי בפ"ב דסוכה מאי הקשה הר"ן למה לי קרא בערב תאכלו מצות הא אסור בחמץ וממילא יאכל מצה בעבור סעודת יו"ט יעו"ש וקשה לי בעבור סעודת יו"ט לא צריך לאכול כזית בכדי אכילת פרס ובעבור בערב תאכלו מצות צריך אכילה בכדי א"פ כמבואר בש"ע סי' תע"ה חוץ אם נאמר בסעודת יו"ט חייב לאכול ג"כ בכדי א"פ דווקא ועיין במג"א שראוי שלא יפסוק בכל אכילת המוציא לחם ודוק

(ג) עוד הביא השג"א ראי' דמרור צריך כזית ממשנה פסחים דף ל"ט ואלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח וכו' ומצטרפין לכזית ופי' רש"י וז"ל ואם אין לו מאחד מהן כזית אבל יש לו מזה חצי זית ומזה