מחנה חיים אורח חיים חלק ג צא

ראה ונסמה נמי אמר הכא דפטור מכל המצות והאיך יפרוס על שמע להוציא אחרים ותי' בתוס' וז"ל ונראה דאע"ג דפטר ר"י סומא מכל המצות מ"מ מדרבנן חייב דאע"ג דאשה מיפטרה במ"ע שז"ג ולא מחייבי' אפי' מדרבנן משום שיש מצות הרבה דמחויבות בהו אבל סומא אי פוטרת ליה מכל מצות אפי' מדרבנן א"כ ה"ל כנכרי שאין נוהג בתורת ישראל כלל ולכך אותו שלא ראה מאורות מימיו אפי' מדרבנן לא יפרוס על שמע כיון דלית ליה הנאה אבל אם ראה ונסתמא חייב מדרבנן ומוציא אחרים ידי חובתן דאחרים נמי לא מחייבי' אלא מדרבנן ק"ש דרבנן היא עכ"ל מדברי תוס' אלו משמע דלעולם סומא חייב בכל ל"ת שבתורה שרק ממצות עשה פטור הסומא לר"י ואעפ"כ חייבו רבנן בכל מ"ע דאל"כ הוה כמו נכרי שאינו נוהג בתורת ישראל שעושה מצות הגם שפורש הסומא מן הל"ת שהמה עבירות אבל עכ"פ אינו נוהג בתורת ישראל כלל לעשות מצות אבל אשה נשאר אצלה תורת ישראל במ"ע שלא הזמן גרמא אבל סומא דפטור בכל המצות עשה א"כ אינו נוהג בתורת ישראל אלה המצות אשר ועשה אותם האדם וחי בהם ולכן חייבו רבנן בכל המ"ע אפי' שז"ג וממילא יוצא בק"ש אפי' לאחרים דסומא ולכל ישראל שווים בו מחוייבים בק"ש דרבנן ודוק

אמנם במגילה דף כ"ד בתוס' בד"ה מי שלא ראה מאורות הקשה ג"כ קו' הנ"ל הא ר"י סובר סומא פטור מכל המצות כתבו וז"ל ועוד י"ל דמיירי שפיר בסומא והא דפטרי' התם סומא היינו מן התורה אבל מדרבנן מיהו חייב ואפי' נסתמא משנולד מ"מ חייב הוא מדרבנן שלא יהיה כנכרי ולא יהיה נוהג בו דת יהודי כלל דלא דמי לנשים דפטורי ממ"ע שז"ג אפי' מאותן שאינן אלא מדרבנן שהרי בנר חנוכה וד' כוסות ובמקרא מגילה דלא הוה אלא מדרבנן לא מחייבי אלא לפי שהן היו באותו נס התם היינו טעמא שאפי' נפטר אותן מכל מ"ע שהז"ג מ"מ עדיין יש להן מצות רבות אבל סומא אם נפטר אותן מכל מצות אפי' מאותן שאינן אלא מדרבנן אם כן יהיה חשוב כנכרי עכ"ל וי"ל הרבה בדברי תוס' אלו שהוסיפו כאן וז"ל ולא יהיה נוהג בו דת יהודי כלל עכ"ל ושם כתבו רק וז"ל ואין נוהג בתורת ישראל עכ"ל ולמה בחרו כאן לכתוב ולא יהיה נוהג בו דת יהודי כלל וצע"ג ועוד שם שם בב"ק כתבו רק טעם למה מחויב עכ"פ מדרבנן במ"ע שלא יהיה כנכרי אבל באשה נשאר מ"ע שלא הז"ג דמחויבת מן התורה לכן לא הוטלו עליהן רבנן שתעשה גם במ"ע שז"ג אבל לא חקרו כלל שם אי מחויבת במצות שהמה מדרבנן כנר חנוכה ומגילה וד' כוסות אבל כאן במגילה הוסיפו לחקור שנשים פטורות ממ"ע שהז"ג שהמה מדרבנן משמע לו יהי' שנשים פטורות ממ"ע שז"ג שהמה מדאורייתא אעפ"כ במ"ע שז"ג שהמה מדרבנן יהי' מחוייבין ואעפ"י שרבנן לא חייבו לנשים במ"ע שז"ג במצות דרבנן אעפ"כ סומא חייב במ"ע שז"ג שהמה מדרבנן דאם נפטר לסומא ממ"ע שז"ג אפי' במצות דרבנן יהי' כנכרי והוא פלא להבין מאי כולי האי אם יהי' סומא פטור ממצות דרבנן די שהטילו עליו לקיים מ"ע דאורייתא וע"כ לא יהיה כנכרי כמעט לא ראיתי פלא גדול כזה שמדברי תוס' שכתבו וז"ל אבל סומא אם נפטר אותו מכל מצות אפי' מאותן שאינו אלא מדרבנן א"כ יהיה חשוב כנכרי עכ"ל משמע ממ"ע דאורייתא אפשר לפטור אותו ולא יהיה חשוב כנכרי אבל אם נפטר אותו ממ"ע שהמה מדרבנן בזה יהי' חשוב כנכרי והוא מחוסר הבנה ח"ו

אך עמוקים דבריהם כאשר אבאר ב"ה דאם נימא דסומא פטור מכל מצות שבתורה היינו כלל גדול דהוא פטור מכל קיום מ"ע והוא פטור מכל עונש עבירות הל"ת שבתורה דנימא סומא חשוב כמת וכתיב במתים חפשי כיון שמת אדם נעשה חפשי מכל תרי"ג מצות ומותר להלביש לו תכריכים כלאים וטלית עם ציצית פסולין א"כ הוה סומא כנכרי גמור ואין נוהג בו דת יהודי כלל והטילו חכמים עליו שיהיה חייב בכל המצות שבתורה הן המצות עשה והן המצות ל"ת וע"כ הצרכו לעשות שהסומא יהיה חייב בכל מ"ע דרבנן דכל מצוה דרבנן הוא ל"ת דאורייתא דלא תסור מדבריהם ואי יהי' הסומא פטור ממ"ע דרבנן יהי' נודע דהוא כנכרי דפטור אפי' מכל וכל הל"ת דאוריית' דאל"כ דהוא מחויב בכל הל"ת דאורייתא א"כ הוא מחוייב בלא תסור מדבריהם שהוא ל"ת מן התורה וזה שרמזו תוספות במגילה דמכח מ"ע דרבנן הצריכו חכז"ל לחייב להסומא דאל"כ יהי' כנכרי אבל מכח מ"ע דאורייתא אם יהי' נפטר לא הוה כנכרי דהא עכ"פ אסור בכל ל"ת של תורה מדרבנן כנשים אבל דא"כ אם יהי' פטור מכל מ"ע יהי' גרוע מנשים דהמה מחויבות עכ"פ במ"ע שלא הז"ג והסומא יהי' פטור וע"כ דהטילו החכמים שיהי' חייב אפי' במ"ע וא"כ מחויב הסומא אפי' במ"ע שז"ג הגם שהם רק מדרבנן דהא המ"ע דרבנן הם לא תעשה דלא תסור מדבריהם דאורייתא ואעפ"כ לא הטילו החיוב על נשים במ"ע דרבנן הגם אם יטילו המצוה עליהם יהיה ל"ת אשר נשים מחוייבות ראו חכמים לפטור לנשים יען שנשאר להם מ"ע דאורייתא שלא הזמן גורם אבל סומא אי נפטר אותו ממ"ע דרבנן לא נשאר לו קיום עשה כלל ואם הסומא יהי' פטור ממ"ע דרבנן ג"כ יען דסומא פטור מכל ל"ת דאורייתא אפי' ואינו מחויב בלאו דלא תסור א"כ אין נוהג בו דת יהודי כלל והבן ועיין ברש"י בתורה בשם התנחומא פ' ויצא הקב"ה יחד שמו על יצחק בחייו הגם דכתיב הן בקדושיו לא יאמין יען דסגי נהור הי' יעו"ש ודוק]

ולכאורה קשה איך אפשר לומר דסומא פטור מכל המצות היינו אפי' מכל הל"ת א"כ איך אמר רבא בחולין דף צ"ו דטביעת עין עדיף מסימנא דאל"כ איך סומא מותר באשתו ובני אדם בנשותיהם בלילה יעו"ש וקשה מאי הוכיח מסומא הלא הוא פטור מכל עבירות א"כ לו יהי' שהאשה אשר בועל אינו אשתו ליכא בו איסור דאורייתא וצע"ג והתבוננתי אולי רבא מספקא ליה ג"כ אי הותר לסומא כל העבירות או לא לכן אי הל"ת אסורות לסומא הוכיח מסומא ואי הל"ת ג"כ מותרות לו הוכיח מכל אנשים מותרים בנשותיהם בלילה או הוכיח מסומא לרבנן דפליגא על ר"י בב"ק וסברו דסומא אינו פטור ממצות ולר"י הוכיח מכל אנשים המותרים בנשותיהם

וגם חקרתי במקו"א דלר"י פטור הסומא רק מכל התורה אשר נתוסף לישראל יותר מז' מצות בן נח מכח הפסוק אשר למד ממנו ר"י דינו אבל בז' מצות ב"נ גם הסומא מחויב ומיושב בו קו' התוס' למה צריך קרא ברוצח לפטור סומא יעו"ש וא"כ בסומא יש חשש שבועל כל עריות שב"נ מחויב עליו וע"כ דסמכי' על טביעת עינא דקלא ודוק

ומצאתי און לי בדברי טו"א במגילה דף כ"ד בד"ה אינו פורס שכתב וז"ל וקצת ק"ל דלר"י דפוטר סומא מכל המצות היכי אפשר לחייבו מדרבנן דהא כל מילי דרבנן אסמכהו על לאו דלא תסור א"נ אשאל אביך ויגדך כדאמרי'