מחנה חיים אורח חיים חלק ג פח

ידבר עם גוי אחד שהוא ילך עב"ד וישלם ממעות עצמו ובלילה שלאחריו ילך הנחתום ויקח מהגוי וישלם לו שתי פרוטות ריוח או אם בעלי בי דואר יתן לו בלילה יוכל הוא לפדות אפילו בעצמו כיון שנכתב עליו מי שיתן המעות יותן לו הצייג וכן יעצתי לפני כמה שנים לכמה סוחרי יהודים וכן עשו כי העושה צייג שלח על אדרעס שלהם וכתב עליו כל מי שיתן המעות יותן לו הצייג ובזה לא קבלו אחריות כי יוקח בנאכנאמהע לכל מי שיתן המעות כנלענ"ד ברור בעזה"י

ושאלת עוד ששאלו אותך מוכרי קמח יען כי יהי' חג שלהם בזמן שיהי' פסח בישראל וע"י שקונה קמח קונה שאר דברים אם מותר להם למכור [בפסח] מקמח של פסח אשר אופים ממנו מצות לנכרים הבאים לקנות מהם כי בלא"ה אין פרנסה ויש דוחק להם עכ"ד

אהובי תלמידי נ"י דבר זה נשאל מאתי זה ח"י שנים ואסרתי מפני כמה טעמים (א) כי הוא מראית עין שמא קמחים נחמצים ומי יודע שזה קמח של פסח ויש חשד כנודע (ב) נעשה בזה פרצה לפני קלי דעת אשר יש להם בושה יותר מבני אדם ואם ימכרו קמח של פסח יש מחר לאחר זמן ימכרו קמח חמץ גמור (ג) לפעמים היהודים נותן בהקפה לעכו"ם המכירים אותם וקונים אצלו ואם משיכה אינו קונה בעכו"ם רק מעות א"כ נשאר של ישראל וכאשר הגוי מחמיץ אותו או נותן במים וכדומה הוה חמץ של ישראל ועובר עליו ונודע דספק בדין אם עכו"ם קונה במשיכה בלא מעות (ד) לפעמים משלם המעות ומצוה ליתן קמח לתינוק או לנערה קטנה ולנכרי אין שליחות ודלמא מעות אינה קונה ומשיכה לא נעשה א"כ עדיין הוא חמץ של ישראל בשעה שנילש או נתלחלח במים (ה) ולפעמים כאשר יובא הקמח לבית רואות שהוא שחור וכדומה משלחה בחזרה ליתן סולת נקייה ומשיב השחור ויהודי לא ירגיש שנתלחלח בבית או בגשם בשוק ויבוא שיהיה לו חמץ בבית כל ימי פסח (ו) לפעמים כאשר תרגיש ערלית שנתנה מים יותר מדי באת עם הקערה ומבקשת להוסיף לה עוד חצי מדה וישראלית מודד לשם טרם שקבלה המעות וגם הקערה מונח שם ומדברת וטרם שעשתה נתינת מעות ומשיכה נתחמץ הקמח (ז) וגם ע"י כן נתמלאו בגדים קמח ואח"כ נקרב הבעל או אשה למים ויהי' כל כלי הבית והמאכלים במשהו חמץ (ח) לפעמים הישראל חייב לגוי מעות ובא בעבור קמח לנכות החוב ולא נותן דמים רק שיחשב עמו על כל אשר לוקח בהקפה בסוף שנה או חודש ואי משיכה אינה קונה א"כ בשעה שנתלחלח ונתחמץ עדיין חמץ של ישראל הוא ועובר ועוד הי' לי טעמים יתר מספר עשר ולא זוכר אותם כעת והיהודי ההוא שב לביתו שהי' יחיד בכפר ועבר על דבורי ומכר ואחר פסח בא והתוודה שבא לידו מכשול וכך הי' המעשה שבתו מכרה בלי מעות והערלית צותה למדוד לכד אשר הניחה עד שתשוב מהרה וכאשר באת הערלות שלחה יד להסתכל על הקמח והי' מלא בצק כי שכחה להריק מעט מים אשר הי' בו ואמרתי לו פושע אתה ולא אונס ובאותו שנה נלקה מן השמים בממון ודמים ר"ל והתחרט מאוד על כן אני מצווה לך שלא תשלח יד ח"ו להקל ובפרט בדור פרוץ נהפוך הוא תקפוד אם אחד מדבר להקל בדבר הזה דברי הדש"ת. סימן לה רב שמחות ושפע בשורות טובות לבן אחי הרב הצדיק הגדול בתורה ובמצות כשמן הטוב תורק שמו כבוד ר' משה סופר נ"י

מכתבך עם השאלה קבלתי ומן השמים עכבוני להשיב כאות נפשו ולא באתי רק בקוצר אמרים באיזה הערות אולי אם ייטב ד' עמדי בזכות אבותי אשלם לבוא לטייל עמך בדברי דודים כי טובים דודיך מיינו של תורה

שאלה שאירע פה לידי אחד שמחמת טירדתו בערב פסח קודם זמן איסורו שרצה משרתת שלו ליתן דראנגאבע על חמצו ואמר לה שתמתין מעט שעתה הוא טרוד מאוד מחמת הקונים הדוחקים ונזכר איזה שעות אחר חצות היום ומכר לה כל חמצו בשטר אגב קרקע כנהוג וגם לקח כסף לדראנגאבע ושאל אותי ביו"ט מה דינו ואמרתי לו שישאל בחה"מ לבעל הוראה מובהק ולא נסע עד אחר הפסח להרב הגאון דשעבעש נ"י ואני אעתיק התשובה אשר כתב הגאון הנ"ל וגם דעתי הזעירא עכ"ד

תשובה ראיתי את דברי הרב המפורסם נ"י וגם דבריך אשר השגת עליו ואשר נראה לי בזה בעזה"י אציע לפניך

פתח דבריך על כי כתב הרב הנ"ל וי"ל הנה אף אי אמרי' לאחר זמן איסורו אינו ברשותו לבטל מ"מ כיון שאינו עובר על בל יראה עד הלילה א"כ אם נתן ישראל את חמצו לנכרי ע"פ אחר חצות זכה הנכרי את החמץ שוב לא עבר הישראל על בל יראה אף שעשאן הכתוב כאלו ברשותו מ"מ אם זכה הנכרי לא עשאן ברשותו וכיון שלא עבר על בל יראה שוב לא קנסי' לאחר הפסח ועתה נחזי אנן כיון שאנו נוהגים למכור או להשכיר את החדר אשר חמץ מונח בתוכו ואף לאחר זמן איסורו ברשותו למכור וממילא זוכה הנכרי גם את החמץ מן ההפקר עכ"ל ואתה בן אחי נ"י השגת עליו וז"ל מה שכתב הגאון הנ"ל שאם זכה הנכרי בהחמץ שוב לא עובר הישראל על בל יראה זה חידש הצל"ח בסוגי' דהבודק צריך שיבטל וגם בנב"י מהד"ת סי' ס"ג ובאמרי אש מביאו והסכים אליו והפרמ"ג סוף סי' תמ"ג כ' דאפי' אם מכר בפסח החמץ לעכו"ם ממכירה ואילך אינו עובר בב"י וגם בס' נשמת אדם הסכים לנב"י אבל המקו"ח בסי' ת"מ כתב דאם מכר החמץ בע"פ אחר חצות עובר בב"י וחייב בהשבתו וגם החת"ס ז"ל באו"ח סי' קי"ד כתב שלרוב הפוסקים שסוברים שאסור בהנאה אחר חצות גם שקנה הנכרי בכ"ז עובר הישראל על ב"י נמצא שבזה פליגא אחרונים ע"כ לשונך

אהובי בן אחי נ"י זה רבות בשנים מצאתי בחתם סופר א"ח סי' קי"ב שכתב אדמ"ו ז"ל בד"ה ומ"מ שאפי' זכה הנכרי בחמץ עובר הישראל דאטו בור ברה"ר אפי' בא גוי אלם ולא יתן רשות לישראל לכסות אעפ"כ הישראל חייב וה"ה בחמץ אעפ"י שהחזיק הגוי בו עובר הישראל וכתבתי על הגליון שדבריו נפלאים בעיני בודאי אם בא מלך וקנה הקרקע בכיבוש המלחמה עיין גיטין דף ל"ח וברמב"ן במלחמות פ"ד מע"ז בסוגי' באו בה פריצים וחללוה אז בודאי אין החופר הבור חייב עוד דהא כבר בא הבור ברשות אחר וה"ה אם יחיד הפקיר בורו וזכה בו הגוי מהפקר פטור החופר בודאי בגוי אלם אשר