מחנה חיים אורח חיים חלק ג ח

עשיו ובני קטורה למלחמה כיון שראוי כתרו של יוסף תלוי בארונו של יעקב כולם נטלו כתריהן ותלאום בארונו של יעקב עכ"ל

האומות שונאים לישראל בעבור הדת כאשר לא יראו בהם המידות טובות בישנים רחמנים גומ"ח נאמנים בדיבורם עושים ועוסקים באמונה הגם שעושים מצות ד' גדורים מעריות ופרושים מאכילות שקץ ועכבר וכדומה ישנאו אותם ואומרים עם ד' אלה ומארצו יצאו הלא בקרבם גזל ערמה וכזב גנבו ושמו בכליהם אך אם יראו בבני ישראל גם מידות טובות הנוגע לכל בני אדם יקרו בעיניהם לממלכת כהנים וגוי קדוש וישבחו אותם בכתר המידות טובות כמו צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם וזאת לא זאת שרק אצל איש ישראל אשר לבו תמים עם ד' במצות חוקיות נמצאו כל המידות טובות באמת כי האיש אשר לא יעבוד ד' הגם שאוחז במצות שכליות אינם עושים בשלימות אם ירעב ויתקצף יחלל גם מצות שכליות אשר בעת בעשרו קיים אותם אבל ירא ד' הוא מחזיק בתומתו גם אם דל הוא כאשר רמזו חכז"ל השם וכל כנויו מונחים בארון יראת ד' טהורה עבודת הבורא וגם כל כנויו המה המידות טובות רחום וחנון וכדומה כולם מונחין בארון בת"ח אשר דורש חוקי אלקים מס"ת המונח בארון גם המידות שבין אדם לחבירו טובים וקיימים רק בדרך התורה וצדק ויושר התורה לבד והבן ויוסף הורה לעולם המידות טובות בעבדות לא עשה נבלה עם אשת אדוניו וריחם על בני אדם בשנת הרעב ויכלכל יוסף כל מצרים עד שאמרו לו "החייתנו" והי' עבד נאמן לפרעה "וילקט יוסף את כל הכסף ויבא ביתה פרעה" וגם לא לקח נקם באחיו שאמר "התחת אלקים אני אתם חשבתם עלי רעה אלקים חשבה לטובה" כל המידות הטובות הי' בו וכיבד לאביו גם אחרי מותו שהוא תבנית תכלית לב טוב אדם כל אלה המה כתר יוסף תלוי בארונו של יעקב ע"י התורה אשר שמע מיעקב ביראת אלקים נכלל בו גם אהבת בני אדם ותלו כל כתריהם אשר להם על מעלות ומידות ארונו של יעקב שהוא קודש לד' והבן זה

רבה פ' שמות וירא מלאך ד' אליו בלבת אש מתוך הסנה וז"ל שאל גוי אחד את ריב"ק מה ראה הקב"ה לדבר עם משה מתוך הסנה א"ל אלו מתוך חרוב או שקמה כך היית שואלני אלא להוציאך חלק אי אפשר אלא למה מתוך הסנה ללמדך שאין מקום פנוי בלא שכינה אפי' סנה עכ"ל

נמשל הרשע המעיק ומיצר לבני אדם לקוץ "ובליעל כקוץ מנד" וכן אמרו חכז"ל רבה מגילת אסתר שאילנות לא נתנו עץ לתלות המן עליו רק הקוץ וז"ל אמר הקוץ אני קוץ והוא קוץ מכאוב נאה לקוץ לתלות על קוץ וקשר רשעים יחד באגודה ובעצה אחת נמשל לסנה שהוא חיבור וקשור קוצים הרבה וקשר רשעים בעצה אחת הוא יד ד' כי קשר אינו קשר של קיימין ואם המצא תמצא שהמה אגודים ותפוסים וקשורים יחד הוא אות כי המה שבט אפו מטה זעמו של הקב"ה כמו "כל פעל ד' למענהו גם רשע ליום רע" כי ד' הכינם לרדות בהם עולמו וכאשר אמר המלך "הבה נתחכמה" והסכימו בעצה אחת לרדות בבני ישראל בפרך הוא סימן שמיד ד' היתה זאת להם כמו "הפך לבם לשנוא עמו להתנכל בעבדיו" כי מאת ד' היתה זאת לב מלך ושרים ביד ד' לכל אשר יחפץ יטנו כך הפך ד' לב מלך וכל שריו וכל חכמיו ויועציו שכולם הסכימו במחשבה ועצה להתגולל ולהתנפל עליהם לקחת אותם לעבדים ולרדות בהם בפרך ולכן הראה ד' למשה הסנה בלבת אש ובתוכו מלאך ד' להראות לו כי הסנה אשר בוער באש ושלהבת לבער ולכלה מצידיו סביב לבני ישראל הוא הוא הי' עצת ד' מעמק חברון וזה השיבו ללמדך שאין מקום פנוי בלא שכינה אפי' סנה שלא ימצא בעולם קשר אמיץ בין בני בליעל להיצר להעולם חוץ אם מלאכי זעם ד' יעדנם ויקשרם יחד בקשר של קיימין ונרמז בפרשת הסנה "ויאמר משה אסורה נא ואראה את מראה הגדול הזה מדוע לא יבער הסנה" הש"י הראה לו פלא גדול כי טבע כל מלך אחרי כבר שפך חמתו על עם ולשון השנואים ששלהבו בער בם כבר נח ושקט רוגזו וירחם עליהם ויתן חיריות לנפשם וכאן ראה "הסנה בוער באש והסנה איננו אוכל" כמה מאות שנים עמדו בני ישראל בגלות במצרים והשנאה והמיאוס עומד במקומו נהפוך הוא השנאה גדלה בכל יום ויום והתמיה משה מה זה ועל מה זה הלא לא נראה מראה נוראה כזאת מעולם ובאמת מאת ד' היתה זאת כי המלך והשרים היה כלי זעמו של הקב"ה וגם הי' בשורש האיבה השנאה בשנאת הדת ואמונה אשר תעמוד דור אחר דור ועל כן "ויקרא אליו אלקים מתוך הסנה ויאמר משה משה ויאמר הנני ויאמר אליו אל תקרב הלם של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא" הזהיר לו שאל יפסיע פסיעה גסה כאדם ההולך עם מנעלים ברגליו שלא יחוש לדרוך על כל המונח בדרך אל תקרב הלם להרהר ולחקור להפליא בשכל האנושי על המראה הנפלאת הזאת דע "כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש" ע"י אשר חזקתי לב פרעה לרדות בבני ישראל בפרך וגם אתה שתית ומצית כוס תרעלה להיות בורח אל ארץ אחרת ולהיות שם רועה צאן לילך במדבר חרב נתקדשת ועלית למדרגה גדולה שאתה מכבד המקום ולא המקום מכבד אותך "כי המקום אשר אתה עומד עליו" נתקדש על ידך להיות "אדמת קודש" כך העמדתי חבור רשעים ואגודה מלא קוצים הוא לפעול על ידם לעשות לי ממלכת כהנים וגוי קדוש מאתי היתה ואת שנתקיים השנאה ובעבור זה ראית שהסנה איננו אוכל והבן

ילקוט פ' וארא פ' וידבר אלקים אל משה וידבר אליו אני ד' וז"ל זש"ה שמעו עמים ואדברה ישראל ואעידה בך אלקים אלקיך אנכי אר"פ הכהן אמר הקב"ה למשה בשביל שקראתי אותך אלקים שנאמר ראה נתתיך אלקים לפרעה אלקיך אני ולכך נאמר וידבר אלקים למשה עכ"ל

עמקו מחשבותיהם כבחינת חוה"ב כפי קבלת הטובה אשר האדם מקבל מד' כך הוא שטר חובו אשר יצרך לשלם לד' בעבודות היראה לפניו כי האיש אשר מקבל מד' מעט מהטובות אין נפשו קשור ברוב עבודות ובעבור זאת הגדול בעם מקבל עונש ביתר שאת יותר מאחד העם דבריו נעמו וא"כ אפוא אחרי שלא קם עוד נביא כמשה אשר ידעו ד' פנים בפנים לקבל טובה גדולה שנעשה על פרעה כאלקים לשלוט עליו ועיין פ' עקידה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו" שפי' הקב"ה מסר כל כח הטבע בידו וזה "ומטה אלקים בידי' כפי רצונו שולט בשמים וארץ ולכן אם אתה תדבר אל בני ישראל שיסעו יחלק מי הים ולמה תצעק אלי הלא הכל בידך דפח"ח ולכן אם חטא משה עונשו גדול מאוד יען שעלה על הסולם הצלחה גדולה להיות כמו