מחנה חיים אורח חיים חלק ג עא

עכשיו דהא טפח לדופן ג' פועל שיוגמר פעולות שני מחיצות הראשונות שיהי' סוכה בשלושה דפנות לקיים מצות סוכה ונחשב כעשיית אוהל עראי מתחילתו ועד סופו והלא נחשב בנין מן הצד כמו בנין בגג דהא גם בבנין מן הצד מחדש תיקון חדש ושם חדש כמו אהל בעשיית גג וכן לרב דמחיצה שנפל בשבת אסור לטלטל עוד בכל החצר א"כ כאשר יתלה גלימא פועל חילוק רשויות שיהי' מותר לטלטל בכל החצר וקודם תלויות הגלימה אסור לטלטל גם נגד חלקי מחיצות שנשתייר א"כ הלא הוספת המחיצה פועל שם חדש חילוק רשויות ותיקון חדש לטלטל בחצר אז גם מחיצה מן הצד נקרא עשיית אהל דהא מתקן את כולו אבל בתשמיש המטה ועשיית צרכיו דהא מתחילה ג"כ מותר נגד טפח העומד מערב שבת וכאשר יוסיף לפשוט המחיצה יתוסף לו המקום לתשמיש ולצרכיו אבל עכ"פ לא יתוסף שם חדש ולא יתקן ההוספה כלום על הנעשה מערב שבת וכיון שלא פועל כח על הנעשה מערב שבת נשאר סברת רש"י דאין עשיית אהל אלא בגג ולא מן הצד ומותר להוסיף להרחיב המחיצה מן הצד או להאריך מלמעלה למטה דהא שם מחיצה הי' גם קודם שבת רק מוסיף שיהי' אורך או רוחב באותו מחיצה ונעשה טפל למה שהי' קודם שבת דאין עשיית אהל מן הצד חוץ אם בהוספה פועל היתר גם על הפעולה שהי' מערב שבת כמו בדופן ג' בסוכה או במחיצה בעירובין ויפה עשה מהר"ם ויפה פסק במג"א וכן משמע לשון הריטב"א שהעתקתי למעלה שכתב וז"ל דאפי' במוסיף מחיצה על מחיצות העשויות כבר חשוב כדין עראי לכתחילה כשהוא מתקן הדבר באותה מחיצה להכשירה למצוה או לעשותה רשות היחיד וכדאמרינן הכא בדופן שלישית עכ"ל הרי שביאר יען שתוספת מחיצה פועל לתקן הדבר כולו להכשיר למצוה או לעשות מרשות שותפות רשות יחיד ואקוה שהוא אמת בעזה"י

היוצא אם העמיד לפני המטה השפאנישע וואנד מערב שבת לשם מחיצה רשאי לפשוט שאר חלקיו לפני התשמיש כנלע"ד

וראה זה מצאתי בפרמ"ג בא"ח במשבצות זהב סי' שט"ו ס"ק א' שכתב וז"ל ומיהו תוס' אהל עראי דשרי לרבנן דר"א וכבסעיף ב' מספקא לי אם בא להתיר אם שרי או לאו כי המעיין בתוס' שבת קכ"ה ע"ב ד"ה הכל ועירובין דף מ"ד ע"א ד"ה פקק ובר"ן ר"פ כל הכלים מבואר יותר דכל היכא שבא להתיר אף תוס' אהל עראי אסור ומה"ט דופן ג' אף תוס' לשיעור דופן אסור כי בלא"ה לאו סוכה כלל וע"י התוספות כאלו עשה סוכה שלימה ודופן רביעית אף כולו לא הוה אלא כתוס' אף מחיצה שלימה דא"צ לה ויש ג' מחיצות הוה דופן רביעי תוספת אהל ושרי ובר"ן ד"ה ולפיכך כתוב לאמור כל תוספת מחיצה שאין מתיר כפקק שרי לרבנן הא תוספות המתיר אסור אף לרבנן דהוה כעשיית אהל עראי בתחילה דאסור הואיל ובא להתיר ועמ"א שי"ג אות א' כמ"ש וכ"ש כאן יע"ש והנה מהר"ם שעשה מחיצה להתיר הובא בב"י עמ"א ג' ואפ"ה שייר טפח ותוספת אהל עראי שרי אלמא אף להתיר ולתוספת אהל עראי שרי אם לא כשעושה בתחילה אהל עראי מחיצה להתיר אז אסור והנה למ"ש המג"א ג' ופשוט דאם הי' בולטות רחב טפח מותר דהוה תוספת אהל י"ל שפיר דאי בעי הי' עושה צרכיו שם באותו רוחב טפח מה שמרחיב אין כ"כ להתיר משא"כ בב"י משמע שהי' תלוי היריעה על הכלונס ומשולשל טפח למטה מהכלונס שזה לא יועיל כלום וצ"ע עכ"ל העתקתי דבריו להביא שגם תוס' והר"ן סברו דנחשב כאלו עשה סוכה שלימה אך מה שהתפלא בזה על מהר"ם מאי מהני הטפח כיון דהוה תוספות מחיצה המתיר וניחא ליה אם עשה הטפח מן הצד יען דיוכל לעשות צרכיו באותו טפח אבל אם טפח למעלה הניח בצע"ג

ולפמ"ש אחרי נשיקות כפות רגלי תורתו אני אומר מה שיכול לעשות צרכיו באותו טפח לא מהני להתיר לעשות מחיצה לעשיית צרכיו במקו"א דבדופן ג' לסוכה הסוכה כשירה ולא יפעל כלל בהוספת דופן אבל בתשמיש ועושה צרכיו ההוספה פועל על מקום אחר להתיר אבל העיקר הטעם של מהר"ם הוא דנהפוך הוא דהוספה לא יפעל היתר על מחיצה שכבר נעשה א"כ אי אפשר לחשוב כאלו עשה הכל לכתחילה דהוספה לא יפעל על המעשה מכבר לא שם חדש כמו בעירובין דף צ"ד שם רשות יחיד וגם לא פועל תיקון חדש על מה שכבר נעשה כמו בדופן ג' של סוכה וא"כ אין שם אהל על המחיצה מן הצד שגם ר"ת מודה בזה לרש"י דמחיצה מן הצד או טפח מלמעלה ההוספה הוה רק טפל למה שכבר נעשה ואין בו סרך איסור חוץ אם הוא בנין קבע עיין במג"א סי' שט"ו ס"ק א' ודוק

גם ראיתי שם בפרמ"ג בס"ק כ' שנתקשה מה איסור יש בעשיות מחיצה הא יכול לכסות הספרים בכלי תוך כלי יעו"ש שהניח בצ"ע ולפמ"ש אין זה קו' דלא דמי לדופן רביעי בסוכה דלא פועל היתר באמת אבל כאן מה מהני שיוכל לפעול היתר במעשה אחרת עכ"פ באשר הוא שם הוה מחיצה מתרת ודוק

וכעת מצאתי שנשאל אדמ"ו חת"ס ז"ל על זה בא"ח סי' ע"ג אם מותר לפתחו השפאנישע וואנד כולו בשבת והאריך בביאר להשיג על הט"ז דכתב דאסור להניח דבר עיגול על כלי כרש"י כיון שיש ברחבו טפח כי דבר זה אסור לכ"ע וסיים וז"ל והשתא לפ"ז אותן דפנות הספרדיות שקורין "שפאנישע וואנד" שכך דרך עמידתם מוכרך ומוכפל ונשאר בה שטח כמה טפחים רוחב לא נראה שהועמד שם למחיצה אלא כך דרכו לעולם וא"א בענין אחר אפי' רש"י מודה דאסור ע"כ לא פליג רש"י אלא במחצלת כסוכה בשינוי קצת שלא הודקה כראוי ודרכה למיהדק שפיר וס"ל גם זה הוה היכר אבל דפנות הללו שכן דרכם לעולם ואין כאן שום היכר גם רש"י מודה ואפושי פלוגתא לא מפשינן עכ"ל ולדעתי הקלושה זה הכל לעשות הוספת אהל על גג כמו בפני דכרי בעירובין דף ק"ב וכדומה אבל השפאנישע וואנד הוא הוספת אהל מן הצד שאין בו איסור מחיצה כלל כיון שלא הוה מחיצה המתרת וא"כ כיון שהעמיד השפאנישע וואנד שהוא גובה עשרה ורחב כמה טפחים לפני שבת לשם מחיצה מה איסור יהי' בפישוט חלקיו ולמאי צריך היתר בשלומא במחיצת גג דהוה אהל עראי עכ"פ שייך לחקור כחקירות אדמ"ו ז"ל דאותו טפח צריך היכר אבל אם העמיד מחיצה מן הצד לשם מחיצה הי' דופן מעלי' ואין בו עוד סרך איסור כלל ודוק שוב מצאתי בפרמ"ג במ"ז ס"ק ב' וז"ל אבל אותן שפאנישע ווענטליך י"ל דאסור להעמידן בשבת אם הוא להתיר עכ"ל משמע להעמידן אותם בשבת לכתחילה אבל אם העמידן קודם שבת לשם מחיצה מותר לפשוט חלקיו בשבת וביותר כפי מה שחקרתי למעלה בסוכה דבאופן זה ליכא איסור מחיצה להרחיב מן הצד כנלענ"ד

סוף דבר כעת אשר מצאתי שאדמ"ו ז"ל אוסר אני איני אומר ח"ו מותר אבל לדעתי שלא יצא שגגה מתחת