מחנה חיים אורח חיים חלק ג ע

מן הצד שייך עשיית אהל אם מועיל להתיר ולכן בעירובין דף צ"ד אהדר רב לאפיה כיון דסובר בנפילת המחיצה אסור לטלטל א"כ בנגידה גלימא הוה מחיצה המתרת ולשמואל דסובר דמותר לטלטל בלא"ה א"כ הוה תוספת אהל עראי שאינה מתיר יעו"ש מתוק מדבש וא"כ כיון דפירד חלקי שפאנישע וואנד מועיל היתר תשמיש ואסו' להוסיף בשבת ודוק

, ועלה בדעתי סברה אחת כיון שהשפאנישע וואנד הוא כל חלק ממנו הוא גבוה עשרה ורחב כמה טפחים והוה מחיצה גמורה ואם יחפץ איש יכול לעמוד תחתיו ולבעול אשתו בעמידה רק הוא חפץ לשמש כדרך כל הארץ על מטתו א"כ לא נקרא מה שמפריד כל חלקי שפאנישע וואנד למחיצה המתרת לו התשמיש כי הלא יכול לשמש תחתיו בעמידה בלי הוספת מחיצה א"כ מה שמוסיף המחיצה אינו מתיר לו דבר מה שלא הי' יכול לעשות מקודם בשלמא בסוכה שחסר דופן ג' אינו רשאי לאכול בסכך ושתי דפנות א"כ כאשר מוסיף דופן ג' פועל ההוספה ההיתר לאכול אשר בלי עשיית דופן ג' לא הי' יכול לאכול ועיין רש"י עירובין דף מ"ד בד"ה דקתני נפל דופנו וז"ל דמשמע דופן שהוא מותרת בה עכ"ל וא"כ הכא שיכול לשמש תחת חלק אחד שוב לא הוה בפירוש שאר חלקים מחיצה מתרת והבן זה

ואחר העיון נראה לי דפישוט חלקיו הוי מחיצה המתרת הגם דיוכל לשמש תחת השפאנישע וואנד בלי פישוט חלקיה ואסברה בעזה"י טעמא דמלתא בשלמא בדופן רביעי של סוכה מותר לעשות יען דדופן רביעי לא יפעל כלל היתר לאכול דסוכה כשירה נקראת בג' דפנות וא"כ מה שעושה דופן ד' לא יפעל כלל להכשר סוכה וה"ה לשמואל כיון דהי' מחיצה בהכנסת שבת אעפ"י שנפלה מותר לטלטל בלי מחיצה א"כ אפי' עושה אותה לא הוה מחיצה מתרת אבל בתשמיש המטה הגם שיוכל לשמש בעמידה תחת עמידת השפאנישע וואנד הוא מטעם דיש שם מחיצה בפני אור הנר אבל במקום שפסק מחיצה אסור לשמש דשם משמש לפני אור הנר וכאשר יפשוט שאר חלקי שפאנישע וואנד יוכל לשמש מטתו במקום אחר אשר מתחילה לא הי' יכול לשמש שם בעמידה אם כן הפישוט חלקי' הנ"ל פועל היתר לשמש בעמידה תחת כל חלק וחלק א"כ עשה מחיצה המתרת לשמש בכל פישוט חלק וחלק משפאנישע וואנד ואסור לעשות מחיצה המתרת השימוש אשר מקודם לא הי' יכול לשמש שם מטתו והבן כי הוא סברה ישרה בעזה"י

וראיה לדברי דאל"כ הכי נימא מי שיש לו חדר אחר שיוכל לשמש מטתו שם יהי' מותר עמידת מחיצה לשמש דלא הוה מחיצה מתרת או הכי נימא מכח שיוכל לכסות הדברים בשני כלים שהוא מותר לעשות גם בשבת כמבואר בט"ז שט"ו ס"ק ב' א"כ היה יוכל להעמיד מחיצה דלא הוה מחיצה מתרת אלא פשיטא שזה משבשתא דעכ"פ המחיצה מתיר לו לשמש מטתו באותו חדר וגם המחיצה מתיר לו לשמש מטתו אם הספרים גלוים לפניו א"כ הוה מחיצה מתרת אבל דופן רביעי בסוכה אינו מוסף כח בסוכה כלל א"כ ה"ה אם יכול לשמש בעמידה תחת השפאנישע וואנד כאשר היא עומדת שם עכ"פ כאשר תם הרוחב של הנ"ל לא יכול לשמש וכאשר יפשוט החלקי' יוכל לשמש בכל חלק וחלק א"כ הוה מחיצה המתרת ואסור ודוק

ועלה עוד בדעתי יען דגמ' בעירובין משני הא בדופן שלישי הא בדופן רביעי והלא יכול לחלק בדופן ג' גופיה בטפח הראשון אסור דהוא מתקן שיהי' ראוי לקיים מצות סוכה אבל שאר טפחים גם בדופן ג' מותר דהסוכה כשירה בשני דפנות ודופן ג' טפח אלא ע"כ כיון דשם דופן ג' הוה מחיצה מתרת אז כל הנוסף על דופן ג' הוה מחיצה מתרת דהכל הוא דופן ג' הנותן שם סוכה כשירה ואפי' דמהני בדופן ג' טפח אבל עכ"פ כל הנוסף בו להדופן ג' הוה הכל מחיצה המתרת כי שם דופן ג' הוא מחיצה המתיר וה"ה הוספה לדופן המתיר התשמיש הוה הנוסף עליו כמוהו ורק דופן רביעי בסוכה לא הוה שם דופן המתיר כלל כמו בעירובין דף צ"ד דלשמואל לא צריך מחיצה כלל

אך אעתיק דברי ריטב"א בעירובין דף מ"ד שכתב בד"ה אלא הא והא רבנן וז"ל כלים אכלים לא קשיא הא בדופן שלישית והא בדופן רביעית פי' דמתניתא קמייתא בדופן שלישית דה"ל עושה הכשר סוכה יחשוב בנין עראי לכתחילה דאסר אפי' לרבנן ומתניתא בתרייתא בדופן רביעית דלא אתי' להכשיר סוכה אלא לצניעות בעלמא וה"ל תוספות אהל עראי דשרי אפי' לרבנן אשמעינן מהכא מה שפי' ר"ת ז"ל דאפי' במוסיף מחיצה על מחיצות העשויות כבר חשיב כדין עראי לכתחילה כשהוא מתקן הדבר באותה מחיצה להכשירה למצוה או לעשותה ברשות היחיד וכדאמרינן הכא בדופן שלישית הילכך עושה שתי מחיצות דליכא שום הכשר סוכה ולא הכשר רשות אפי' משום תוספות ליכא וכל דעביד מחיצה שלישית בסוכה דמצוה או מחיצה רביעית בסוכה דלאו מצוה ברשות הרבים או בכרמלית ה"ל בנין עראי לכתחילה ואסור לכתחילה ואסור לכ"ע והעושה מחיצה רביעית לצניעותא בעלמא הוה ליה תוספות אהל עראי דלרבנן שרי ולר' אליעזר אסור עכ"ל מפורש יוצא שאשמועי' היתר בדופן רביעי דסוכה כי דופן רביעי בלא סוכת מצוה אסור רק אם עושה לצניעות בעלמא א"כ אפשר כיון דכבר יש טפח בדופן ג' ליכא איסור בהוספת דופן ג' דעכ"פ במה שמוסיף ליכא תיקון להתיר אבל כל זה אם אינו פועל זה בהוספת בנין הוספת היתר אבל בשפאנישע וואנד הוספת בנין מוסיף הוספת היתר במקום לתשמיש א"כ הוה הפישוט החלקים בנין המתיר ודוק

ובזה יש לי פליאה נשגבה על מהר"ם שעשה מחיצות טפח מערב שבת יען דאסור לעשות בשבת מחיצה המתרת יעו"ש בסי' שט"ו וקשה מה פעל בזה הא הוספה להתיר הוה כמו לעשות דופן ג' לסוכה דאסור לעשות יען דהוה מחיצה המתיר א"כ כיון בתשמיש המטה או לעשות צרכיו נגד ספרים א"כ אסור להוסיף דהוה מחיצה המתרת ולא מיבעי אם הי' הטפח מלמעלה דאסור להוסיף להוריד עד למטה אלא אפי' הי' הטפח מן הצד ג"כ אסור להוסיף ברוחב דלא דמי לדופן רביעי של סוכה או להוסיף על דופן ג' של סוכה שהי' כבר טפח דשם ההוספה אינו פועל ומתיר יותר מאלו לא הי' נעשה אותו הוספה אבל בתשמיש המטה וכדומה הוא מרחיב המקום לעשות שם צרכיו ותשמיש ובמג"א סי' שט"ו ס"ק ג' כתב וז"ל ופשוט דאם הי' מחיצה בולטת מן הצד לפני הספרים רחב טפח מותר לתלות סדין לפניו דהו"ל תוס' אהל כמ"ש בסי' שי"ג עכ"ל והוא פלא בעיני דמה מועיל כאן שהי' טפח כבר עכ"פ מוסף אהל עראי להתיר ויש איסור בכל טפח וטפח שמוסיף וצע"ג

ונלע"ד לחדש סברה אחת בעזה"י בשלמא לעשות דופן ג' מחדש לר"ת דאסור לעשות מן הצד יען דשני דפנות לא הווין סוכה כשירה וע"י עשיית דופן ג' נעשה סוכה כשירה נחשב עשיית טפח לדופן ג' כאלו עשה כל ג' מחיצות