מחנה חיים אורח חיים חלק ג סט

הראשון מותר לקפלו אבל דעת הכל בו אשר למד רק זכות על מה שנהגו להקל וכתב רק ללמוד זכות על דורו בדרך אפשר שהכל בו כתב וז"ל ואפשר דקיפול דידן לא דמי לקיפול שלהם עכ"ל וכי מפני שאנו מדמין נעשה מעשה להקל ח"ו לכן השמיט לגמרי דעת הכל בו דלדידיה נפל עכשיו איסור קיפול בבירא אבל דעת המרדכי הביא ליש מי אומר דנראין דבריו אבל אין דעת המרדכי מוסכם מכל השיטות דדעת הכל בו חולק ג"כ עליו ומודה אם אנו בקיאין בקיפול אין הבדל אם הקיפול השני שלא כסדר קיפול הראשון אעפ"כ אסור ודוק

וראיתי בחיי אדם כלל מ"ד אות כ"ד שכתב וז"ל ודוקא כדרך קיפולו ראשון אסור אבל אם מקפלו שלא כדרך קיפולו הראשון הכל מותר עכ"ל לא ידעתי מנ"ל הא המחבר הביא המרדכי רק לדעת יש מי שאומר אבל אין זה הלכה פסוקה דהא לפי דעת הכל בו אין הבדל אם עושה קיפול השני שלא כסדר הראשון והגם דלכל בו מותר יען דאין קיפול שלנו כמו קיפול שלהם הלא הכל בו לא החליט הדבר רק כתב אפשר שנשתנה קיפול של עכשיו וא"כ הוה דעת המרדכי רק יש מי שאומר דנראין דבריו ודעת הש"ע לפסוק בכל מקום כדעה ראשונה כמו שהעיר ג"כ במחה"ש א"כ הי' לו לחיי אדם לכתוב בלשון רבו הוא השולחן הטהור יש מי שאומר שמותר ודוק

ובמכתבו ראיתי שמביא דברי הב"י וכ' מעלתו נ"י וז"ל ובעו אנכי מאיש להבין דעת קדושים שחיי"א כתב בכלל מ"ד וז"ל ודווקא שרוצה ללבשו בשבת דאל"כ הכל אסור עכ"ל והנה מהנ"ל [היינו הב"י] מבואר דאם שלא כסדר קיפולו הראשון מותר בכל אופן וצע"ג עכ"ל וכן מקודם לזה כתב מעלתו וז"ל והנה מהנ"ל מבואר שמותר לגמרי שלא כסדר קיפולו הראשון ולא שום אחד מהפוסקים חולק בדבר הזה ומשמע אפי' טלית של מצוה דאין צריך לו ללבשו בשבת שרי עכ"ל מעלתו

לא הטיב לראות בשתים (א) אפי' בשאר בגדים שצריך ללובשם בשבת אם הם ישנים או צבועים או יש לו בגדים אחרים אעפ"כ הוא רק יש מי שאומר שמותר לקפלם שלא כסדר קיפול הראשון אבל לשיטת הכל בו ודעת המחבר שהיא דעה ראשונה אסור לקפלם אפי' שלא כסדר הראשון (ב) השיג מעלתו על חיי אדם שאוסר לקפול אם אינו צריך לשבת ומעלתו השיג עליו אפי' בטלית של מצוה שרי לקפל שלא כסדר קיפול הראשון אפי' אם לא מצריך עוד הטלית בשבת זה

לדעתי שגג בזה כל הקיפול הוה טרחות בגוף והוה הכנה על יום חול ואסור לעשות בשבת חינם והתוס' כתבו בשבת דף קי"ג וז"ל מקפלין כלים וכו' מכאן דמשמע דאסור לקפל טליתו של ב"ה לפי שהם לצורך מחר עכ"ל היינו הא דשרינן לקפל כלים ד' או ה' פעמים היינו בכל התנאים שנאמרו בגמ' שאין בהם איסור קיפול ואעפ"כ מותר דדוקא אם צריך ללובשם בו ביום דהא אפי' אם יש לו בגדים אחרים ללבוש אסור לקפלן אפי' שהם חדשים ולבנים וגם מדאסור להציע המטות משבת למוצאי שבת עיין בתויו"ט שהם הוצעת בגדים על המטות לישן עליהם עכ"ל בשם הרמב"ם יעו"ש והלא באותן בגדים אין בו איסור קיפול משום מתקן או סרך כיבוס ואעפ"כ אסור להכין שום הכנה משבת לחול א"כ אסור לקפל טלית בבהכ"נ לפי שהם צורך מחר דהוה הכנה בידים משבת לחול ולכן לא כתב התוס' לפי שאינם צורך היום דלו יהי' שמותר לקפל אפי' אם אין בו צורך היום אבל עכ"פ אסור להכין בשבת צורך מחר כמו הצעת המטה משבת למוצאי שבת וא"כ אפי' מקפל שלא כסדר קיפול הראשון או אפי' אם אין אנו בקיאין בקיפול של המשנה אבל עכ"פ טרח בצורך מחר ודוק

ובמג"א בסי' י"ד חקר אם מותר לקפל טלית של חבירו אשר יצרך לבעל הטלית אחר כך להתפלל בו ואף על פי כן אין האיש אשר לקחו מקודם להתפלל בו מקפלו בשבת הגם שיש בו בטלית עוד צורך היום דאעפ"כ אין מותר לקפלו יען דהוא שבת הקשה במחה"ש אמאי יהי' אסור לקפלו הא המג"א עצמו פסק שאפי' בחול אין צריך לקפלו כסדר הראשון ותירץ דעיקר כדעה ראשונה שאפי' קיפול שלא כסדר קיפול הראשון אסור והשואל הטלית רשאי להחמיר שלא לקפלו כלל דמסתמא ניחא להו לבעלים כיון דליכא רק הפסד מועט במה שאינו מקפלו כלל וניחא ליה לעשות מצוה בממונו ודוק ואולי בעבור זה פסק המג"א שלא יקפלו כלל אפי' שלא כסדר קיפול הראשון דלפעמים כבר התפללו בו בעליו ואז אסור לקפלו כלל והשואל לא ידע ההבדל אם בעל הטלית כבר התפלל ויבוא לקפלו אפי' אם אין בו עוד צורך היום לכן פסק המג"א להשואל טלית חבירו בבהכ"נ שלא מדעת בעליו לא מקפלו כלל בשבת אפי' שלא כסדר קיפול הראשון]

ובזה יובן מה שהעיר מעלתו נ"י על המהרי"ל הובא במג"א סי' ש' דהי' נוהג לקפל טליתו במש"ק משמע שבש"ק לא הי' רשאי לקפלו והא שלא כסדר קיפול ראשון מותר ונדחק מעלתו נ"י שהניח כן כדי להתעסק במש"ק במצוה מיד עכ"ד חלילה לומר כן אם הי' רשאי לקפל בש"ק הי' זריז במצוה דחביבה מצוה בשעתא אמנם פתרון הדברים בשבת לא הי' רשאי לקפלו אפי' שלא כסדר קיפול הראשון והי' ס"ד להניחו כך עד אור בוקר ביום א' קודם לבישת העלית ונהג המהרי"ל לקפלו במש"ק כדי להתעסק במצוה מיד ודוק כנלע"ד בעזה"י דברי הטרוד. סימן כה

נשאלתי מפי צורבא מרבנן שאין לו אלא חדר אחד ויש לו ילד יונק משדי אמו וצריך להיות לו נר דלוק בליל שבת ולא יכול לשמש מטתו ואירע לו ליל טבילה אם רשאי לשמש מטתו ע"י שיעמוד שם מע"ש מה שקורין "שפאנישע וואנד" ואח"כ קודם השימוש יפרד כל החלקים שיהי' המטה מסובב מחיצה כי קשה לו להפריד חלקיו קודם הלילה ששכיניו דרכם להתפלל בביתו וירגישו בדבר

תשובה יש בו פנים לאסור ולהתיר ואשר יתן ד' בפי אותו אשמור לדבר בעזה"י הנה מסברה הי' ראוי להתיר דשפאנישע וואנד הוא גבוה עשרה ורחבה יותר מטפח וא"כ כאשר הועמד בערב שבת הוא מחיצה וכאשר יפשוט חלקיו בלילה הוה תוספת אהל עראי ושרי אפי' בשבת כמבואר בגמ' ובש"ע א"ח סי' שט"ו ודוק

אמנם יש לסתור כיון דאסר לשמש מטתו לאור הנר וצריך לפשוט כל חלקיו וא"כ הוה מחיצה המתרת א"כ גם תוספת אהל עראי אסור כמבואר בעירובין דף מ"ד דאסור להוסיף לעשות דופן ג' יען דמתיר הסוכה לאכול בתוכה ורק דופן ד' מותר לעשות יען דאינו מכשיר הסוכה דדי בג' דפנות ועיין שם בתוס' בד"ה פקק בשם ר"ת דגם