מחנה חיים אורח חיים חלק ג נח

הרב לצורך כאן עכ"ל) ועיין שם בפרמ"ג באות י"ב לענין דגים דומה לנר אבל בעלה צייטונג הוה כמלביש ודוק ואעתיק דברי פמ"ג מ"ז סי' ש"ז אות א' שכ' וז"ל וא"ת אמירה לעכו"ם לעשות לו מלאכה שבות דרבנן הא מה"ת אסור מקרא ודבר דבר י"ל אפי' אומר לו להדליק נר ללמוד אצלו דהוה חפצי שמים כבסעיף ה' ורע"ו ס"ג דמלאכה ד"ת אסור לומר לעכו"ם אף למצוה עכ"ל ועיין עו"ש סק"ד

ואהובי ש"ב נ"י יש לי עוד כמה הערות להתיר הדבר בעזה"י אבל אני טרוד גדול ולדעתי די במה שהודעתיך שלא להרעיש על הקורא כי חשתי להשיב מיד במצש"ק כי יראתי אם אתמהמה לא אוכל להשיב בימים האלו אבל פשיטא ירא אלקים לא יקרא צייטונג בש"ק כלל וכן אני נזהר מעולם שלא להביט בש"ק ולא דברתי רק נגד המון עם סוחרים דברי הדש"ת וחותם באהבה רבה. סימן כא יכתב ויחתם לחיים טובים לעסוק בתורה ועבודה ה"ה הרבני מורג חרוץ ומפולפל שונה הלכות המורים ופוסקים כבוד מהו' ר' צבי יצחק ראטה ג"י מק"ק ליטוויסק יע"א בגאליציען

שאלה אם מותר לישראל לקחת המכתבים האגרות אשר באים בשבת עב"ד ולהוביל אותם ולחלקם לכל אחד ואחד מכתבו ואגרתו כי פרוטות קצובות לו בשכרו והוה שכר שבת ואסור דאיש שבא לו מכתב בשבת הוה כאלו שכרו זה תורף הדברים והאריך דלהרוב אין בכתבים פקוח נפש ואפי' ע"י גוי יהי' אסור

תשובה הגם שלא צריך להשיב כי הדבר שנתפשט להיתר בכל ישראל כמעט אסור להרהר אחריו כי הגדולים וזקנים שבדור לא הי' שותקים אם יש בו איסור בכל זאת מותר לכ"ת נ"י לשאול טעמא מאי ואבאר לו בעזה"י דעתי בזה. הנה גם מלפנים בישראל כאשר הי' רופאי ישראל אנשים כשרים וצדיקים לקחו שכר תשלומין על אשר באו לחולה בשבת הגם שלא הי' בו חשש סכנה ולא שמענו מעולם רפרף איסור שלא יקחו מטעם שכר שבת אסור וכדומה דברים שלא חששו גאוני הדור על שכר שבת

ואמרתי בזה חקירה בסברה בעזה"י דיש הבדל אם השכר בא בעבור פעולה הנקשרת ביום ההוא היינו שבת ויו"ט אז שייך בו איסור שכר שבת אבל אם הפעולה אינה נקשרת ביום ההוא היינו שבת ויו"ט והיתה יכולה להיות ביום חול רק אירע מקרה שנעשית הפעולה בשבת אז אין בשכר הנ"ל איסור כלל ואבאר בעזה"י

נחזי אנן בחזן שנתקבל להתפלל רק בשבת ויו"ט יען כי אנו צריכים איש יודע לזמר ולנגן בקול נעים א"כ שכרו קשור ביום שבת ויו"ט או בעל תוקע מקבל שכר פעולתו ונקשר בר"ה שהוא יו"ט או המתורגמין שהדרשה צריכה להיות בשבת שאז העם פנוי ממלאכתם או כחכז"ל תנחומא "ויקהל משה עשה קהילה ודרש לפניהם איסור והיתר טומאה וטהרה א"כ שכר המתרגמים קשור אם יפרש הדרשה להמון שנתקבצו בשבת או בפועל לשמור הפרה והתינוקות שהי' צריכין להיות לכל הפחות משומרין שבעה ימים עיין רש"י בב"מ דף נ"ח וברמב"ם ואי אפשר לז' ימים בלא שבת א"כ השמירה קשורה בע"כ ביום שבת וכן במורדת דחכמים תקנו טרפעיקין ליום ואם יתן הבעל ז' טרפעיקין ג"כ בא טרפעיק בעבור שבת דהא על שאר ימים תקנו טרפעיק בעבור כל יום ושני טרפעיקין על יום אחד לא תיקנו בכל אלה קשור השכר ביום ההוא שהוא שבת קודש או יו"ט ואסרו חכז"ל שכר שבת

אמנם בפעולה אשר נעשה בשבת והיתה יכולה לבוא בחול כמו בשבת ואם היא באת בשבת אין מן ההכרח שתהי' כפולה פעם שנית בחול נהפוך הוא אם נעשית בשבת הוא רק שהזדמן כך על יום השבת ועי"כ לא צריכה להיות ביום חול כגון רופא שנקרא לחולה בשבת קודש אפי' אם ששכרו הוא יען שבא לבית החולה או בעבור שמצווה עפ"י חכמתו מה לעשות רפואה שיסיר המכאוב והיסורים ואם הי' נקרא בחול הי' ג"כ שכרו בעבור טרחתו וחכמתו ונזדמן שנחלה האיש בשבת והראה הרופא חכמתו בשבת א"כ אין היום שבת גורם שיבוא בעולם הפעולה וקבלת השכר רק שהזדמן במקרה שהוא שבת בזה ליכא איסור שכר שבת דדווקא אם הפעולה נקשר בשבת יש איסור בשכר שבת והבן סברה זו בעזה"י. **(יש קצת ראי' מע"ז (כו א) רש"י ד"ה אולודי עכו"ם בשבתא שרי בשכר וכו' הרי דלא חיישינן משום שכר שובת במילדת

)** וא"כ אפוא במוביל המכתבים שבא שכרו יען כי הולך לבי דואר ומביא המכתבים לבית אשר שולח לו המכתב ואם הי' באים המכתבים בחול הי' ג"כ שכרו שוה כמו אם באים בשבת ועי"כ שבא הענין הנכתב באגרת בשבת לא יבוא שנית בחול אותן הדברים בעצמן וכן אם נחלה ונאנס ולא יוכל להובילום בשבת אעפ"כ צריכים לשלם לו שכרו אם יביאם ביום אחר שבת ומה שצריך להובילם בשבת הוא מחמת שאם יתרשל בשליחותו ענוש יענש משר הבי דואר אבל שכרו לא הוקצב בזה יען שבא המכתבים בשבת והוא מביאם לכל איש ואיש בשבת א"כ הוה השכר שבא במקרה ולא קשור ביום שבת דווקא בשלמא אם הבי דואר לא יביא מכתבים לאותו מקום אלא בשבת הי' לחקור על שכר שבת אבל בי דואר שמביא מכתבים בכל יום א"כ המכתבים הבאים ליהודים בשבת הוה במקרה ולא שייך בו שכר שבת ודוק

ונחקור לדינא בחזן או בתוקע או במתרגם אם הי' נאנס הבעל תוקע או החזן או המתרגם ולא יוכל לעבוד משרותו הכי יוכל לתבוע שכרו יען דהי' אונס ואונס רחמנא פטריה ויאמר אני תוקע בצום גדלי' או אתפלל תפלת מוסף ביום חול או אתרגם הדרשה בחול זה שיבוש ניהו דאונס רחמנא פטריה אבל אונס רחמנא לא חייבי לחבירו שישלם אם עבר הזמן המצוה של תפילות ר"ה או תקיעות ר"ה או שמיעת תורה בשבת עיין ירושלמי הובא בר"ן בכתובות כאשר האריך בש"ך ח"מ סי' כ"א דאונס של ראובן לא מחייב לשמעון יע"ש כי מתוק וה"ה בשומר התינוקות והפרה הכי אם נאנס ולא שמר בשבת יאמר אני אשמור בחול הלא הי' צריכין שומר בשבת ושמירת אחר שבת הוא דבר אחר וכן במורד ומורדת כל היום שנעשה ונמשך המרד הוה דבר שלם בפני עצמו אבל במכתבים אם נאנס והביא ביום מחרת השבת המכתבים הכי לא יקבל תשלומין בעבור המכתבים הלא עיקר תשלומים היא בעבור שהביא המכתב מעב"ד לבית האיש וגם היום יודע המשא ומתן ואגרת שלומים כמו אתמול ביום שבת מה לי שהביא ביום שבת או במוצאי שבת בצאת כוכבים א"כ מה שצריך להביא בשבת הוא רק שאם יתרשל יענש מבעל בי דואר אבל שכרו לא בפעולה הקשורה בשבת דווקא והבן זה בעזה"י דלא דמי להנך שכר שבת שנזכרו בש"ס ובש"ע וקצרתי מאוד הד"ש.