מחנה חיים אורח חיים חלק ג נז

דמותר אמירה לעכו"ם אפי' במלאכה גמורה במקום מצוה עכ"ל ועיין עוד ברמ"א ומג"א הבדל אם הגוף נהנה אבל לבנין בהכ"נ אסור יעו"ש עכ"פ אין בציוי לעכו"ם רק איסור דרבנן

ולפ"ז אם נדפסו הרבה עלים שעכ"פ המה לצורך עכו"ם רק שנדפסו ג"כ הרבה בעבור ישראל ויהיה אפי' מחצה עלים לעכו"ם ומחצה לישראל יהי' עלים שנדפסו בעבור ישראלים אסורים מדרבנן א"כ אמרינן באיסור דרבנן אין ברירה שמגיע לישראלים אותן עלים של עכו"ם ואותן עלים של ישראלים מגיע לידי עכו"ם והוא ס"א דרבנן דאזלי' להקל ומותרים הישראלים לקרוא בעלים שתלינן שהמה העני של עכו"ם ודוק

ואין להשיב הלא באיסור דרבנן יש ברירה ואם כן הוברר שאלו עלים של ישראלים ויהי' אסורים זה אינו דכבר בירר השאג"א בסי' צ' דאם יצמיח קולא באיסור דרבנן אמרי' אין ברירה דכל הטעם דאמרינן בדרבנן יש ברירה היינו להקל מכח ברירה ואי יצמיח קולא מאין ברירה אז אמרי' אין ברירה ויהי' ספק דרבנן להקל ולכן אם ישראל וגוי שהי' שותפין בחמץ ועבר עליו הפסח וחלקו אחר הפסח מותר חלק ישראל דאמרי' דבא לו חלק הגוי יען חמץ שעבר עליו הפסח הוה רק איסור מדרבנן יעו"ש וכ"ש בנידן דידן אמרי' אין ברירה והגיע לישראלים עלים הנכרים ואין בהם איסור לא איסור הנאה מעשה שבת ולא משום מוקצה דבחפץ גוי ליכא איסור מוקצה ודוק

רק לפ"ז עדיין הי' בו להחמיר אי כל ההיתר דנימא שמא הגיע לו עלה של נכרי א"כ הוה דשיל"מ שמותר למחר וכל ספק בדשיל"מ אפילו בדרבנן אזלינן לחומרא וצע"ג

אך האמת יורה דרכו דכל תכלית עלים הנ"ל לדעת דבר יום ביומו החדשות אשר נעשה במדינה ומגיע לזה עונג הגוף וגם מגיע לכמה דברים תכלית הן במשא ומתן לדעת חוקי מדינה וגם לדעת אם יש שלום בין המדינות וכדומה לכמה דברים אשר נוגעים לאיש הסוחר או לאיש המלומד וכמה פעמים יש בזה ריוח והיזק אם נעלם ממנו אפי' יום אחד מהחדשות ולפעמים בשעה אחת יש תכלית אם נודע לו מקודם הגם שבשבת לא יעשה משא ומתן עכ"פ ברגע צאת הכוכבים יצא אדם לפעלו לדעת משטרי הארץ מה לעשות הן בעצמו או ע"י שלוחיו א"כ לא הוה דשיל"מ ולא שייך לומר עד שתאכלנו באיסור אכול בהיתר והבן זה

וגדולה מזה חקר הנב"י בדבר שעומד לריח לא שייך לומר שימתין למחר דהלא יבקש להנות כמה פעמים ורק בדבר מאכל אשר לא יאכל רק פעם אחד שייך לומר אכול למחר אבל בהנאה יבקש להנות היום וגם למחר עיין בצל"ח היטב וק"ו בעלי צייטונג אם ימצא כתוב ארטיקעל נאה אשר נכתב מחכם גדול יתענג היום וגם למחר יתענג בו אם יקרא פעם שנית ואיך אפשר לומר שהקריאה יהי' דשיל"מ ודוק

וגם כמה פעמים אדם אין לו עת פנוי לקרוא בצייטונג רק שעה ידועה ביום ולמחר יצרך לקרוא החדשות אשר יבואו בעלה למחר ואי אפשר לקרוא של אתמול ושל היום ואם לא קרא היום לא ידע למחר מה נכתב שם שיש לו המשך על הידוע מיום אתמול וימשש בקראו כעור בצהרים ולא שייך לומר עד שנאכלו היום היינו עד שתקרא היום קרוא למחר כי אי אפשר לו לקרוא למחר ודוק

כל זה כתבתי אפי' יהי' חצי נכרים וחצי ישראלים על העלה צייטונג אבל עפ"י רוב בכל העלים הנ"ל הנכרים המה רובם א"כ אמרי' כל דפריש מרובא פריש כאשר הערות וכתבת וז"ל יש לדון אי נימא בהא כל דפריש מרובא דנעשה בשביל נכרים פריש דהוה דשיל"מ עכ"ל מלבד דכבר כתבתי דלא שייך בעלים הנ"ל דשיל"מ בלא"ה יש לומר דלא שייך כאן לומר דשיל"מ כאשר אבאר בעזה"י

עיין באו"ח סי' ש"ך סע"ב דיין היוצא נתבטל ברוב ולא שייך דשיל"מ דלא הי' הוכר האיסור מעולם ועיין במג"א שם ועיין ביו"ד סי' ק"ב ובאחרונים שם וא"כ כאן בעלי צייטונג שלא היה מבורר מעולם איזה עלים יהיה לנכרים ואיזה ליהודים א"כ לא נתברר מעולם האיסור א"כ לא אמרי' דשיל"מ נהפוך הוא דאמרי' כל דפריש מרובא פריש והמה של עכו"ם אשר מגיעים ליהודים ולכן אפילו האוסרים בביצים עיין מג"א סי' תקי"ג ס"ק י"ג אם הנכרי מביא ביצים הגם שרוב נולדו קודם יו"ט אעפ"כ אסורים ולא אמרי' כל דפריש מרובה קפריש יעו"ש שאני התם דגם האיסור מובדל דיש בצים הנולדים גם היום אשר הוכרו באיסורן אבל כאן איזה עלה הוכר שהוא יהיה ליהודים הגם שיש להמדפיס נומרא לכל עלה כנודע היינו על חתיכות נומר אשר יוכרך בו העלה אבל בגוף העלה אין הבדל ניכר כנודע וא"כ לא שייך בו להחמיר משום ספק דישל"מ ובפרט שכל האיסור הוה דרבנן ודוק ועיין נב"י מהד"ת יו"ד סי' נ"ג בהגהת בנו מהר"ש]

ואוסיף עוד דכל זה אם ישראל צוה לו בשבת להדפיס עלה יותר בשבילו אבל בוודאי הישראל נותן לו המעות ומודיע שיקח עלה שלו בימי חול ועי"כ בחול מצווה המדפיס להרבות עלה והמלאכה לא נעשה ע"י המדפיס בעצמו רק ע"י עבדו המושך הדפים והוא לא יודע למי ילכו העלים כי הוא בא בשכרו כמה עלים ידפס (ולגוי אין שליחות דנימא כאלו המדפיס עושה בעצמו לתכלית ישראל) א"כ המושך בדפוס עושה על דעת אדוניו לקבל שכירות ולא נקרא שעושה מלאכה בשביל ישראל וזה מחשב וזה עובד לא אמרי' שיהי' נקרא שעשה מלאכה לישראל ודוק

ולא עוד הלא עכ"פ יוכל העלה להיות נקרא עכ"פ גם ביום א' דמכח זה אנו חוקרים דלא יתבטל ברוב או דלא נימא כל דפריש מרובא פריש והוה דשיל"מ שיקרא העלה ביום א' וא"כ ליכא כאן איסור דהא מבואר בסי' רנ"ב סעיף ד' וז"ל כל שקצץ אעפ"י שיעשה עכו"ם מלאכה בשבת מותר לישראל ללבוש הכלים בשבת עצמה דכל שקצץ אדעתא דנפשיה קעביד עכ"ל וכתב המג"א בס"ק י"א וז"ל ולא דמי להדלקת הנר בר"ס רע"ו דהתם אדעתא דישראל קעביד ר"ן פי' שמדליקין בשבת כדי שישתמש בו ישראל עכשיו משא"כ כאן שעושה להשלים פעולתו עכ"ל ועיין ברמ"א שם שאפי' למחמירים אם צריך לו בשבת יש להקל יעו"ש וא"כ כאן בעלים הנ"ל דקצץ ועושה להשלים פעולתו ואינו עושה כדי שישתמש בו ישראל עכשיו דלא דמי לנר אם מדליק לצורך ישראל דהוא להנות בו ישראל מיד דהא כלה ואבד בכל רגע אבל כאן הוא גומר מלאכתו שיהי' מוכן ליום מחרת וא"כ אם יש בו צורך לישראל מותר מיד לכ"ע ודוק (ועיין בפרמ"ג אות י"א וז"ל שאני התם דמ"מ מדליק לצורך ישראל בשבת ואסור להנות ממלאכות שבת אף ע"י עכו"ם כל שצורך ישראל משא"כ כאן עכו"ם אין עושה שילבש ישראל היום דווקא רק להשלים פעולתו משו"ה הקל