מחנה חיים אורח חיים חלק ג נג

וא"כ יש ספק מתי חל חיוב הסיבה דאלו תקנו בכוסות אחרונות לא משכחת שיהי' בר ישראל יוצא הסיבה בכוסות ראשונות דאי אפשר לכוסות ראשונות שיהי' אחרונות ואם כן בכוסות ראשונות לא הוה בר חיוב בהסיבה וכן בהיפוך אי תקנו הסיבה בכוסות ראשונות או אפשר להיות בר הסיבה בכוסות אחרונות דהא כבר שתה הראשונות ועבר זמנו של קיום הסיבה ולכן צריך להסיב בכל ד' כוסות אבל במגילה די וגם מחויב בקריאת י"ד דהאי גברא יוכל להיות בר י"ד שהוא בא ממילא לחיוב ורק אם מבורר שמקומו הי' מוקף בימי יהושע הוסג אחור על ט"ו אבל כל זמן שלא נתברר שמקומו מדחיה ליה לאחור חל ממילא החיוב עליו להיות בר י"ד דחיוב זה מכח הגברא אפי' אם יושב בים או תלוי באויר בין שמים לארץ ואין ספק מקום מוציאו מעיקר חיובי דגברא ודוק

ולפ"ז בנידן דידן דהיאצ"ט הוא דווקא ביום המיתה והוה ספק אי מת בט"ו או בט"ז לחודש א"כ צריך לנהוג דיני יאצ"ט בכל שני ימים כמו בהסיבה בד' כוסות ודוק

וחפשתי באוצר התשובות של אדמ"ו חת"ס ז"ל ומצאתי באו"ח סי' קס"א שחקר במי שמסופק אם מת אביו בד' בחודש או בה' בו מה יהי' ביאצ"ט שלו והביא דברי מ"ל בהל' מגילה ופסק אם יש לו אחים שיודעים היאצ"ט בבירור אז ינהוג הבן המסופק יום ד' בחדש אבל אם אין לו אחים צריך לנהוג השני ימים מספק דביש לו אחים דומה למגילה ובאין לו אחים דומה להסיבה בד' כוסות יעו"ש

ופלא בעיני שלא חקר כלל שיש הבדל אם יש ספק בעצם מיתתו אם מת בד' או בה' לחודש אז מסתבר לומר דאוקמי על חזקת חי ואולי גם בנידן שאלתו שנשאל מאחד התלמידים הי' באופן כזה דיש עדים שידעו מיתת האיש רק הספק נולד לפני הבן העומד לפניו וק"ל

אך מה שהחליט אם יש לו עוד אחים א"כ דומה למגילה דעכ"פ לא נעקר תקנתא לגמרי וינהג היאצ"ט רק ביום ד' יעו"ש לדעתי יש הבדל במגילה בא ממילא החיוב גברא ביום י"ד ועקירה מיום י"ד ולבוא על ט"ו תלי' ע"י המקום אם הי' עיר מוקפת א"כ צריך בירור דנעקר החיוב ממנו מיום י"ד על יום ע"ו דעכ"פ כל איש ישראל ראוי' להיות חיוב במגילה מכח היום י"ד אם ידור בכל מקום חוץ אם דר בעיר שהי' מוקף חומה בשעת יהושע אבל כאן ביאצ"ט הוה ספק אם בא בחיוב על יום ד' או על יום ה' בחודש וצריך לנהג בשני ימים יאצ"ט כמו בהסיבה בכל אופן בין אם יש לו אחים או אין לו אחים כלל ודוק

וגם מבלעדי זאת קשה לי שם במגילה חכמים רצו ליתן כבוד לארץ ישראל בערי מוקפים וזה נשאר הגם אם נקראו בני ספק מוקף בי"ד אבל כאן מה שהבן מזכה לאביו אחר מותו מי ישער גודל הזכות של בן הזה לבן השני הלא לפעמים אירע שאח עשו ליעקב מי ידמה אמירת קדוש ועליה לס"ת ותפילה לפני העמוד וכדומה מבן זה לבן אחר ודוק

ועוד הלא על הבן חל חיוב מצות כיבוד אב אף אחרי מותו בהנהגת יאצ"ט וספק אם יצא מחיובו בהנהגת אתמול או לא ונימא דזה דומה לאינו יודע אם פרעתי דחייב דאין ספק תשלומין מוציא מידי ודאי חוב וה"ה כאן דנתחייב במצות כיבוד אב וספק אם פרע חיובו אם לא ואפי' בספק נזירות להקל אמרו בנזיר דף ח' דאם נכנס בנזירות וספק אם נפטר הוה הספק נזירות להחמיר וה"ה כאן הלא הוא תמיד בחיוב לכבד אביו אחרי מותו ולזכות ולהאיר נשמתו מנ"ל שיצא הבן מחיוב המסתעף ביום יאצ"ט אשר מחויב לעשות אז מכח מצוות בן יכבד אב והבן זה

סוף דבר הכל נשמע כי לדעתי ראוי' להחמיר אפי' אם יש לבן אשר מסופק ביום יאצ"ט עוד אחים בעולם כנלענ"ד בעזה"י רק בתענית לא ישב כ"א יום י"ד כדברי אדמ"ו ז"ל שהקיל בתענית ביום שני טעמו ונמוקו עמו יעו"ש. סימן יח רב שלום ורב ברכה ורב הצלחה לראש גבר ה"ה אחי הרב הגאון ר' זוסמן סופר נ"י אב"ד דק"ק האללאש יע"א

אחד"ש ידעת טרדותי כי רבו עד מאוד ולאהבתך פניתי לראות במלמעלה מן השמש אשר הרו והגו רעיוניך בדברי דין מפורש בש"ע או"ח סי' ר"ו סעיף ה' והט"ז נתקשה בו ואתה יצאת לחדש דבר ואשר נתן לי אלקים בזה אתן לך בימין ותקבל בימין בעזה"י

אודות הט"ז מגמ' יומא דאמרו אין מביאין ס"ת אחרת לקריאת בעשור מפני ברכה שאינו צריכה והקשה הנ"ל ביו"ד סי' רע"ט מהמבואר בש"ע או"ח סי' ר"ו סעיף ה' שאם הביא לו עוד פירות שברכתו שוה לא צריך לברך שנית וכן בשחיטה אם הביאו לו עוד לשחוט וכן באמת המים דמהני ברכה אחת והלא גם כאן יודע הכה"ג שיצרך לקרוא עוד בס"ת השני ותרצת אחי נ"י שיש הבדל אם היה יכול לברך על הפרי השני הברכה או על עוף השני הברכה אז מהני ברכה אחת לכולם אבל כה"ג צריך לקרוא על הסדר ולא למפרע וכן כהן במקום לוי צריך לקרוא על הסדר וכיון שלא הי' באפשרות שיברך ברכה שבירך על הבא אח"כ מתחילה אז צריך לברך על השנית כמו על הראשון עכ"ד בנעימות

אהובי אחי נ"י א"כ יצמיח דין חדש אם בירך על פירות סוף שבת ויו"ט ויושב ואוכל מהפירות והי' בדעתו לאכול גם על אשר יביאו בלילה והפירות הי' בין השמשות מחוברים או חוץ לתחום או מוקצים או שכלו אז זמן איסור אשר אסר על נפשו מלאכול מאותו פירות או שהי' טבולים למעשר וכדומה אשר לא היה באפשרות לברך על השנית ברגע שבירך על הראשונה דהפרי היתה אז אסורה לו לאכול ויהי' צריך לברך שנית עליהם וכן בשוחט אם שחט האם ביום והבן [בלילה, או אם] לא עבר שבעת ימים עד הלילה שיצא מחשש נפל א"כ יהיה צריך לברך שנית הגם שהיה בדעתו לשחוט גם בשעת צאת הכוכבים ועיין יו"ד סי' ט"ו וכן אם שחט בהמה והיה בדעתו לשחוט עוד והי' אחד בכור שהומם אח"כ ויהיה צריך ברכה אחרת וכדומה בכמה אופנים מדבר זה לא שתקו הפוסקים וכן אטו מי שאכל לחם בא"י ביום א' דפסח בערב ובלילה שהותר הלחם מתבואה חדשה יצרך לברך המוציא על אשר אכל מלחם חדש בלילה או אם יבוא לו מאיסור שנתערב בהיתר והותר אח"כ מכח דפריש מהתערובת דכל דפריש מרובא קא פריש ויהיה צריך