מחנה חיים אורח חיים חלק ג נ

על דרכי תורה והעבודה נהפוך הוא המה בוודאי כשירים ויודעים שזה מותר להעשות בישראל וילמד מהם לעשות כמותם זה נקרא מראית עין כגון בר' צדוק בגיטין שמא יאמרו בעל מום הקריבו דאטו כל הרואה יודע שדוקין שבעין הוה מום הכי מפורש בתורה וילמד ממעשה שראה שאין בו עבירה א"כ אז יש יותר חשש חשדא ברבים מביחיד דאם רואה מאיש יחידי יחשוב אולי הוא שוגג ואומר מיתר אבל אם רואה מרבים יחלוט בודאי שהוא היתר גמור והבאתי ראיה מפ"ג דפרה משנה ז' לא היתה פרה רוצה לצאת אין מוציאין עמה שחורה שלא ואמרו שחורה שחטו ולא אדומה שלא יאמרו שתים שחטו וקשה הא שם הלכו כל הב"ד והזקנים כמבואר ומהכ"ת לחשוד רבים שיאמרו שתים שחטו או שחורה שחטו וצע"ג ולפמ"ש נכון אטו כ"ע ידעו דשתי שערות שחורות פסלו דדרשו תמימה באדמימות או שאין רשאין לשחוט שתי פרות בב"א וילמדו ממעשה הנראה בעינים אשר רבים ראו וידעו מן זה שהוציאו שחורה או שתים ועיין בתויו"ט ויחשבו שהותר נעשות כן עפ"י הדין וראוי' לחוש על רבים ודוק ובזה חקרתי מה דמדמה המג"א בשבת סי' רמ"ד דברבים ליכא חשדא כמו בע"ז דיש לחלק בע"ז כל איש או אשה ידעו דע"ז ופסל ותמונה אסורין לישראל להשתחות א"כ ליכא חשדא ברבים אבל במלאכה בשבת ילמדו מרבים אם רבים מניחים לנקר החוצות ע"י פועלים בודאי הוא מותר ויש לי הערות רבות ומה שנזכר לי העלתי כי הוא הערה נאותה בעזה"י ומיושבים קו' אדמ"ו חת"ס ז"ל מפסחים תודוס איש רומי ומסוכה נ"ג ואין כאן עוד להאריך

וא"כ רחוק בעיני שיהיה חשש מראית עין אם רבים היה עושין צורת אריות על גבי הארון בבהכ"נ וכדומה כי חמורה ע"ז עד שאין בו חשד ברבים אבל ביחיד העושה כן להתנדב ואפשר שעשה גם זכרון עולם על הנר תמיד יש חשש דכתוב בתורה פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט עיין בפ' נצבים ברמב"ן שביאר שעל מיעוט חשש משה ואשר לא גילו מה שבלבם יען שמתיראים יעו"ש והגם שח"ו מלחשוד לאדם יחידי אשר מוחזק בכשרות בכל זאת נקל הוא לחשוד יחיד מצבור וכן הוא באריות במנורה אפילו אם מקופת הקהל היה נעשה ברצון כל בעלי בתים הי' מקום להקל אם הי' מוחזק בו שנעשה מצבור אבל מיחיד בודאי לא יעלה לרצון מפני חשד ומפני כיעור ודוק

וראיתי במכתבו שמביא קו' בשם ספר לחם סתרים וכפי מכתבו אין הבין לו שהקשה למה לא עשה ר"ג אפילו בעצמו דמות לבנה הא הרמב"ם בהל' קידש החודש מונה מ"ע לקדש החודש וא"כ עשה דוחה לל"ת ומעלתו נ"י תופס הקו' לפלפל בו בפשט הגמ' ולדעתי לא אבין הקו' הלא הדין הוא אתם אפילו שוגגים אתם אפילו מוטעים אתם אפי' מזידים וא"כ אם רק ישאל בעל פה ויהיה מושיבים לו הגם שיטעו אותו או יטעו עצמם אעפ"כ קיים העשה וכיון דאפשר לקיים העשה בלי עבירות הל"ת אין עשה דוחה לל"ת כמובן ומה שמותר לחלל שבת להעיד בפני הב"ד הוא יען דהב"ד צריך עדות שעל פיהם יקדשו את החודש עיין רמב"ם פ"א מהל' קידש החודש גם בסוף הפרק ודוק ועוד פלא בעיני על קו' הנ"ל אטו יפעלו הצורת לבנה על קידש החודש לקיים העשה שנאמר עשה דוחה לל"ת הלא הטבלא הי' צריך דלמא שקרו העדים או טעו ולא נוכל לקדש החודש על פיהם א"כ איך יהיה העשה דוחה לל"ת אם התכלית לא יהיה לקיום העשה רק לברר אם העדים לא משקרים אבל תכלית קיום העשה תלי' רק בחקירת העדים ולומר מקודש ודוק ולא הבנתי עוד הקו' הא אפשר שלא יגמור ר"ג כל הטבלה כולה רק נכרי יגמור סוף הצורה של לבנה והלא אפשר בשל פרקים והנכרי יתאחד הפרקים בשעה שיצריך ר"ג אותה צורה לפני העדים וא"כ מהכ"ת שנימא בהן עשה דוחה לל"ת אך מה אעשה שאין בידי ספר לחם סתרים לעיין בו להבין הקושיא

ושפתי לא אכלה לדבר על תכלית הנידן עד שאציע עוד הערה עיין רמב"ם פ"ט מהל' מלכים הל' ב' וכתב וז"ל ואין מניחים אותו להקים מצבה ולא ליטע אשירה ולא לעשות צורות וכיוצא בהן לנוי עכ"ל תיבת לנוי הוה כמותר ונ"ל דדבר גדול רמז דדוקא אם הגוי רוצה לעשות צורת לנוי זה אסור דמכח היופי בא לפעמים שיקבל עליו באלקות כמ"ש הרמב"ם בפ"ג מהל' עכו"ם הל' ו' וז"ל העובד עכו"ם מאהבה כגון שחשק בצורה זו מפני מלאכתה שהיתה נאה ביותר או שעבדה מיראתה לה שמא תריע לו כגון שהן מדמי' עובדיה שהוא מטיבה ומריעה אם קבל עליו באלוה חייב סקילה עכ"ל ועיי"ש בכ"מ ובמ"ל א"כ אין מניחין אותו לעשות צורה לנוי שהיא מביא לידי ע"ז שעובד מאהבה שחושק בצורה מפני היופי אבל אם הגוי רוצה לעשות צורת להראות האומנות ולתכלית להראות תהלוכי כוכבים ומזלות או להבין ולהורות וללמד מותר לעשות צורות ולכן דייק הרמב"ם ואין מניחין אותו אותו לעשות צורות לנוי כנלע"ד

הודעתי זאת יען כי מעלתו נ"י הביא בפלפולו דתוס' ר"ה כ"ד כתבו דר"ג צוה לנכרי דשבות במקום מצוה שרי אבל הרא"ש כותב דר"ג קנה מנכרי ובספר מנחת חינוך דלרמב"ם ג"כ צריך לומר דר"ג קנה מנכרי דהא הרמב"ם פסק בפ"ט הל' מלכים דאסור לגוי לעשות צורות א"כ אסור לישראל להכשילו שיעשה ור"ג קנהו עכ"ד ולפמ"ש נהפוך הוא אם הגוי עושה לנוי אין מניחין לו אבל אם הגוי בא בשכרו שאחר צריך להבין ולהורות לתלמידים מותר לגוי לעשות אבל ישראל בעצמו אסור לעשות בעצמו דמות משמשי במרום אפי' כדי להבין ולהורות והקשה תוס' דיש עכ"פ שבות לאמור לנכרי לעשות מה שישראל אסור לעשות בעצמו ותי' משום מצוה מותר לעבור השבות א"כ יוכל הרמב"ם לסבור כתו' ודוק

ובסוף מכתבו ראיתי שמעלתו נ"י קובץ מספרים רוב מנין האוסרין שו"ת מהרי"ט ח"ב סי' ל"ה ושו"ת אבקת רוכל סי' ס"ג ושו"ת מבי"ט ח"א סי' ל' וספר אוצר חיים אשר לא ראיתי מעולם שכולם כתבו לאסור ועוד מספרים וא"כ לא ידעתי מה ביקש ממני הכי האמין שאחלוק על הנך עמודי עולם חלילה ובפרט שרמז על ספרי ביו"ד סי' כ"ב שיש לי פירש חדש בזה שברבים לא שייך חשדא הכי אבוא להסכים כיהודה ועוד לקרא וחשבתי דרכי שהוא מן השמים לעורר בדבר חמור

הלא נודע הדרשה של חכז"ל שלא לאבד דבר שבקדושה עיין מכות דף כ"ב ועיין בש"ע או"ח סי' קנ"ב במג"א והארכתי במקו"א כי גם כל מחובר לקרקע הוה כקרקע לענין זה אם קבעו להיות מחובר שם לעולם א"כ אם הנר תמיד נעשה מחובר חל עליו קדושת בהכ"נ