מחנה חיים אורח חיים חלק ג ה

רבה וירא וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר וז"ל ביתו של אברהם אבינו וותרנין הי' דכתיב וישכם אברהם בבוקר עכ"ל והוא פלא גדול איך נרמז בזה וותרנות

נעמו מדברותיהם כי נפלאת לו שהי' נחשב ישמעאל רק כעבד בכל זאת הי' ראוי ליתן לו הענקה על הדרך כאשר הורגל בבית אדוניו ולמה לא ניתן לו בשר ויין ושלחו בלחם ובמים רק אברהם אבינו הרגיל בני ביתו לחיות כבני עניים לאכול לחם לשתות מים להשביע הרעבון והצמא ולא להתעדן גופם בבשר ויין רבוי המותרות הגוף כפי' עקידה "ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם לא תחסר כל בה" סגולת ארץ הקדושה אם יש די לחם לפי הטף יחשוב שלא חסר מאומה והי' וותרן גדול לכל עוברים ושבים לשחוט בן בקר רך וטוב ושמעתי בשם מדרש שמואל לפרש המשנה "יהי ביתך פתוח לרווחה ויהי' עניים בני ביתך" דרכי בני אדם ליתן לבני ביתו ברווחה ולעניים יושיטו רק לחם ומים ואמרו חכז"ל נהפוך הוא מה שיעשה אדם לנהוג יהי' ביתך פתוח לרווחה ליתן לאורחים כל טוב ועשה זאת יהי' עניים בני ביתך לבניך תתן כעניים ולאורחים תתן כעשיר דפח"ח ואברהם אשר נטע אשל לכל עוברי דרכים הרגיל בני ביתו להיות ותרנים על מאכלים ומשקים לחיות חיי צער וכך דרכו של תורה פת במלח ומים במשורה והשאר נותנים לאורחים שוויתרו בני ביתו משלהם והי' דרך בני ביתו רק לאכול לחם ולשתות מים ומזה נתן לו על הדרך א"כ מדכתיב וישכם אברהם בבוקר לעשות בזריזות כאשר ראוי לעשות ולא נתן רק לחם ומים א"כ יודעין שבני ביתו של אברהם אבינו הי' וותרנים שכל בני ביתו הי' מורגלים לוותר על שלהם והבן

רבה פ' חיי שרה פ' אלה ימי שני חיי אברהם וז"ל כתיב עוז והדר לבושה כל מתן שכרן של צדיקים מתוקן להם לעתיד לבוא ומראה להם הקב"ה עד שהם בעוה"ז מתן שכרן שהוא עתיד ליתן להם לע"ל ונפשן שבעה והם ישינים אמר ר"א משל לסעודה שעשתה אותה המלך וזימן את האורחים והראה להם מה שהם אוכלים ושותים ושבעה נפשן יישנו להם כך הקב"ה מראה להם לצדיקים עד שהם בעוה"ז מתן שכרן מה שהוא עתיד ליתן להם לע"ל והם ישינים שנאמר כי עתה שכבתי ואשקוט הוי בשעת סלוקן של צדיקים הקב"ה מראה להן מתן שכרן עכ"ל

עמוקה המחשבה ברמיזתם שאין הצדיקים מבקשים שום שכר ועונג בעבודה רק להבין גדולות הבורא ולהשכיל בתורת ד' "עין לא ראתה אלקים זולתך" עין הצדיק לא רואה זולת ד' לבדו והבן וכ"ז שהנפש בגוף הוא עמל לנפשו ולא יודע אם השיג בנועם ד' ולא יבין באר היטיב אמרי ד' אשר יהנה מפיו ובעוה"ב אשר יגלה ד' תעלומות חכמות התורה אז דורשי ד' יבינו כל וימלאו עוז וחדוה על התורה והמצות אשר עסקו בעולם וישמחו על הטוב אשר בידם מאז ומקדם עד ששבעה מראות ולזה המשיל ר"א משל שלא לחשוב שהשכר יהי' דבר נפרד ומובדל אשר יקבלו על תורתן ועבודתן ונשא משל למלך שעשה סעודה והזמין אורחים והראה להם מה שהם אוכלים ושותים הכוונה שהם אוכלים ושותים ולא ידעו יוקר המאכלים והמשקים אז כאשר אוכלים ושותים מראה להם המלך יקר אותן מאכלים ומשקים שהמה מרוקחים מכל בשמי העולם רחוקים זה מזה מקצה ארץ עד קצה ארץ ואז יבינו נועם המאכלים וידעו היקר אשר עשה להן המלך וישבעו מאותו כבוד וישינים וכך בעוה"ז יש לנו גופי תורה וגופי מצות אשר עינינו לא יראה יקרם וטובם ולעתיד יגלה הקב"ה את אזנם וידעו כי יקרו מפנינים וכל חפצים לא ישווה בה אז מאותו יקר וכבוד וחסד אשר עשה ד' עמהם שנתן להם תורה כזאת הם ישבעו מרוב תענוג וישינים וזה שהקב"ה מראה להן בעת סלוקן מראות עליונות בינת התורה ויחפצו לבוא מיד להיכל ד' אשר הגה מפיו יצא ושם צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה כחכז"ל "תוסף רוחם יגועון" בעת הסילוק יגדל השגה בתורה וחכמה וזה שישחק האדם ליום אחרון וע"ז אמר איוב "כי עתה" כמו שאני מבין עכשיו דרכי ד' "שכבתי" שהוא המיתה שנקרא שכיבה בלי רעש וסערות בלב נהפוך הוא "ואשקוט" בתענוג ושמחה כי מרוב שבעי ואישן כי שם יראה יה בארץ החיים, וזה התפלל דוד המלך ע"ה "אתהלך לפני אלקים בארצות החיים" שלא יהי' קשה לו הפרידה אז אחר שבעים שנים והבן ובזה יובן מאמר (רבה, כי תבא) מי שנכנס בבה"כ ובבהמ"ד בעוה"ז זוכה לכנוס בבה"כ ובבהמ"ד לע"ל שנאמר אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה עכ"ל הכוונה ששם יקבל השכר שיזכה לחזות בנועם הדבר של הכנסה בבה"כ ובבהמ"ד והבן

רבה פ' תולדות והי' כאשר תריד וז"ל אר"י ב"ח אם ראית אחיך יעקב פורק עולו של תורה מעליו גוזר עליו שמדות ואתה שולט עליו הה"ד כי אתה אבינו כי את אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו ויצחק היכן היתה מי שהוא אומר לו גזור עליו שמדות את מתכיפו לאבות עכ"ל

נעימות בשפתותיהם אם אמנם שגופי המצות לאו להנות נתנו שיתענג אדם ויתעדן בהם כי המצות נתנו לעול על צווארו (עיין ר"ה דף כ"ח) בכל זאת לב חכם יתענג ויתעדן במצות ד' כמו "נמצאו דבריך ואכלם" (ירמיה ס"ו) כי אין שמחה כשמחה של מצוה דוד אמר "מצות ד' ברה מאירת עינים" ואמר "מתוקים מדבש ונופת צופים" כי חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו מרפא אבל הקב"ה מבקש עוד "ויראו כל עמי הארץ כי שם ד' נקרא עליך ויראו ממך" שיהי' כל יהודי ניכר בתהלוכותיו ובמלבושיו ובמדותיו כחכז"ל שבחו בזה ישראל שהי' מצויינים שם שלא שינו שמם ומלבושם ולשונם כאשר פי' אדמ"ו חת"ס ז"ל שהמן אמר ודתיהם שונות מכל עם שגילה שכלל יסוד אמונת ישראל הוא להיות שונות מכל העם רק להיות מצויינים משאר אומות עולם דפח"ח ודבר זה הוא עול גדול להמון בית ישראל וכאן הבן שואל אבי הלא נוכל לקיים התורה אם נהי' לבושים בדמות כל הגוים ונדבר בשפה אחת ויהי' נקרא שמינו כשם הגוים מה טעם יש בזה ובאמת מי שרוצה לדמות עצמו לעכו"ם סוף יהי' כעכו"ם כחכז"ל כך דרכו של יצה"ר היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך לבסוף אומר לו לך לעבוד ע"ז וזה שאמר לו יצחק לעשיו "והי' כאשר תריד" כאשר תראה שפורק מעצמו עולו של תורה לבד שחפץ להתדמות עצמו לכל הגוים שלא יהי' ניכר שהוא "יעקב איש תם יושב אהלים" כי הוא מבקש התדמות מיד גוזר עליו שמדות ואתה שולט עליו שישמע לך ולא ימסור נפשו על התורה