מחנה חיים אורח חיים חלק ג מח

א"כ צדקו דברי אדמ"ו ז"ל שיהי' הבימה באמצע ובנידן שאלתינו מותר להעמיד הבימה באמצע מכמה טעמים (א) דבקרקע לא שייך משפט דסדנא דארעא חד הוא (ב) דחיוב הוא להיות הבימה עומד באמצע וא"כ לא קנה המקום אצל הארון הקודש את הבימה דהי' העמדה באומר מותר שוגג הוא כנלע"ד בעזה"י

גם מצאתי לאדמ"ו אמרי א"ש בא"ח סי' ז' שכתב ג"כ שאסור לשנות הבימה בבהכ"נ לכל השיטות משום הך דירושלמי פרק הבונה שיש משפט לעצים יעו"ש ולפמ"ש שאני קרקע עולם מקרשים כמו שבארתי בעזה"י ועיין בסי' ח' לענין עלית לעשות סימן איזה ציצית יהי' למעלה דהר"י הקדוש לא הקפיד אבל להפך הטלית מהחיצון לפנימי יש מקור בירושלמי פרק הבונה שחששו שצד חוץ הקרש יבוא בפנים ועיין בעטרת זקנים שם ואפי' למחמירים בטלית שאני אריגה דלא הוה כח כוחני מטבע כמו קרקע עולם או עור רצועה ודוק כי קצרתי מאוד

ויותר מזה אגיד שלא שמעתי מעולם אם סותרים בהכ"נ לבנות אותה מחדש או להרחיבה עיין בש"ע סי' קנ"ב שיהי' צריכים להחזיר האבנים שהי' במזרח למזרח דווקא או האבנים ממערב למערב דווקא אלא פשיטא אפי' שכל אבן ואבן הוה בפני עצמו כיון שעכ"פ נעשה הבנין אחד כותלים מחוברים להיות שמו בית אל לא איכפות נן אם האבן ממזרח יבוא למערב או אבן ממערב למזרח רק בקרשים שנשאר כל קרש בפני עצמו אז יש קפידה וק"ו שאין קפידה על רצפת בהכ"נ שכל הקרקע אחד מה לי שהבימה עומדת למעלה או באמצע עכ"פ סדנא דארעא אחד הוא ומעמידים הבימה כדין וכדת באמצע בהכ"נ ודוק ויש סמך גם מדברי מג"א סי' קנ"ב ס"ק ג' וק"ל]

רק אזכיר שמצאתי בנב"י מהד"ת בא"ח סי' ח"י שחקר על הבנת שו"ת רשב"א סי' תקפ"ב וכ' וז"ל וגם דוחק לומר שהבימה היתה קבוע באמצע בהכ"נ ועתה אם יקבעו אותן מקומות שהי' במזרח בהכ"נ במזרחו של בית ראובן יהי' רחוקים מן הבימה יותר ממה שהי' ולא יוכלו לשמוע קול הקורא דזה ג"כ אינו במשמעות שירדו ממעלתם עכ"ל והוא פלא למה לא יקבעו הבימה למעלה כיון שהבכ"נ נתארך יעמידו גם הבימה למעלה שתהי' קרובה לשמוע כמקדם דמסתמא לא איירי שהבימה נבנית בנין עדי עד אשר אי אפשר לנתק ממקום הראשון או משום דא"כ יצעקו העומדים מצד מערב שהם רחוקים מן הקורא זה לא נזכר בנב"י משמע דסובר דאין רשות להעתיק הבימה ממקומה בלי שנותן שום טעם איסור להעתיק והוא פלא בעיני

ועוד אבאר דנ"ל דדווקא דוגמא דקרשים אשר אנו דנין שהקרשים יעמדו יחדיו להיות משכן אז יש קפידה להחליפם ממזרח למערב או ממערב למזרח וה"ה אצל המקבלים פני הנשיא אשר כולם יחפצו לקבל פני קדושתו אז יש משפט שלא להחליף אשר הי' דרכם להתאחר שיהי' עכשיו מהראשונים ואותן שהי' הראשונים לקבלת נשיא כקבלת פני שכינה יהי' עכשיו האחרונים אבל מותר לסלק לגמרי קרש אחד ולבחר בקרש חדש אין משפט לקרש לתבוע שצריך להיות שם לעולם רק לזאת אם יהי' נשאר שם לא יחליפנו אותו מצד לצד ובודאי מותר ליקח אבנים חדשים או קורות חדשות הגם שהישנים עודם טובים ואין לעצים ואבנים זכות להיות דופן בהמ"ק מעט שישארו לעולם הגם אי אמרי' מעלין בקודש ולא מורידין אבל שלא לשמש כלל מותר אפי' בכהנים וק"ו בעצים ואבנים אשר השתמשו בקודש ועיין יומא דף י"ב ואין כאן מקומו לבאר באריכות

סוף דבר נראה לי לא די שמותר לעקור הבימה הנסמכת אצל הארון הקודש אלא הוא מצוה כי דת הבימה להיות באמצע בהכ"נ ובפרש להוציא מלבן של אנשים החדשים אשר מאסו דבר ד' הלכות הנקבעים בש"ע לדת ודין מלפנים בישראל כנלענ"ד בעזה"י

ואזכיר שאחר זמן רב מצאתי בירושלמי פ"ג דמגילה הל' א' וז"ל שאלין לר"א מהו ליקח אבנים מבהכ"נ זו ולבנות בבהכ"נ אחרת אמר לון אסור אר"ח לא אסור ר"א אלא מפני עגמת נפש ר"ג אמר מוגדלאיי שאלין לרשב"ל מהו ליקח אבנים מעיר זו ולבנות בעיר אחרת אמר לון אסור הורה ר"א אפי' ממזרחה למערבה אסור מפני חורבן אותו המקום עכ"ל ירושלמי זה אינו סותר למה שכתבתי למעלה שאין צריך לדקדק להושיב כל אבן במקומן אם הי' במזרח שיהי' למזרח דווקא דבירושלמי איירי אם מנתק הבהכ"נ ממקום למקום באותו חצר שנשאר מקום ריקם בלי קדושה ועיין בפי' קרבן עדה שם ודוק. סימן טו שלום רב עם שפע רב לאיש גבר הלוחם מלחמות התורה משים לילות כימים להורות ולדון ה"ה הרב המאור בתורה כמהו' ר' שבתי איש ליפשיטץ הלוי נ"י מורה צדק בעדתו ק"ק יאלניטצה

שאלה הנה אירע פה שבעה"ב אחד התנדב לקנות מנורה לבית הכנסת דפה והאומן עשה ג' קנים שקורין העסיס לקבוע על הכותל והם יוצאים משני אריות זה פונה לימין וזה פונה לשמאל וקבעו אותן על הכותל לפני העמוד והנה מן אז והלאה נמנעים כמה אנשי מעשה את עצמם מלירד לפני התיבה להתפלל שם מפני שמענה בפיהם שאינם רוצים לעמוד לפני פסל ועל ידי זה נתרבה מחלוקת גדולות ומוכרחים לירד לפני התיבה אנשים שאין כבוד הצבור נוח בהם ובכל יום ויום קודם התפילה שאז שאז המצוה לקיים הפסוק "ואהבת לרעך כמוך" אדרבה נתהפך הדבר ר"ל וע"כ הוסכמו כולם בפה אחד שאני אציע הדבר לפני שלחן מלכים מאן מלכי ה"ה כבוד אדמ"ו וכפי אשר יצא מרבינו שליט"א כן יקום עכ"ל מעלתו נ"י

תשובה הקשה לשאול ממני בדבר הזה אשר הלכה רופפת כי הוא כחרב פיפיות אם היא קודש יש איסור לסלק החפץ מקדושתו אחר שכבר נקבע בקודש ואם חשש איסור נוגע בחשד ע"ז אשר גם מראות עין חמור בו להניח אותו כך רק תורה היא ואציע לפניו אשר חנן לי אלקים בו בהערות חדשות ואקדים לפלפל בדבריו בעזה"י

ראיתי במכתב מעלתו שהחזיק לאסור כדעת רבינו אליקים הובא בב"י סי' קמ"א דחולקים על רבינו אליקים שהמה סוברים חשדא דרבנן וברבים לא חיישינן על חשדא ורבינו אליקים סובר חשדא דאורייתא אם כן אפילו ברבים חיישינן לחשדא ומעלתו נ"י מביא ראיה דחשדא דאורייתא מגמרא שבת דף כ"ד מפני מה אמרה תורה