מחנה חיים אורח חיים חלק ג מה

בשערי תורה ח"א בסוף בדרוש שדרש בפראג בשם הרא"ה הגם דאב שמחל על כבודו כבודו מחול היינו דלא הוה עוד מ"ע מחויבת על הבן אבל אם הבן מנדב לכבדו קיים מ"ע דרשות דפח"ח וה"ה כאן הקב"ה הטיל מ"ע מחויבת על כל ישראל לכבד זרע אהרן הכהן כמו שהטיל מ"ע מחויבת על הבן לכבד האב וא"כ הכהן יכול למחול על כבודו שלא להיות מ"ע מחויבת אבל עכ"פ אי אעפ"כ הישראל מכבד לכהן קיים מ"ע דרשות ודוק וא"כ למה לא יקיימו הצבור מ"ע דרשות עכ"פ בכהן אלא פשיטא דגדול כבוד הצבור אפילו כנגד מצוה שמוטל עליהם ודוק

וגם לא אדע בשורש הדבר מה הבדל יש לעם אשר אינם רואים בס"ת וקורין רק שומעים מהקורא אם הוא קורא מתוך הכתב או בעל פה עיקר הדבר קריאת התורה נתקן מנביאים שבדור המדבר עיין מג"א ריש סי' קל"ה וקריאת פרשת היום בס"ת הוא תקנת גאונים ורבנן סבראי עיין בתוס' ורא"ש סוף מגילה וכולם תיקנו רק על הקוראים בס"ת וכל יתר העם שומעים מה שהעולם קורא ומקיים המצוה מצות קריאה בקול רם וא"כ דומה כמו כהן גדול קורא שהי' בכלל חובת היום לקרוא הפרשיות ועיין תויו"ט שם במשנה או שמעכב אפי' וא"כ התורה נקרא בעל פה מפני כבוד הצבור ועיין פ"ז מסוטה בכל הנך מצות קריאה הוה בעל פה ודוק

ואגב גררא אעתיק לך מה שכתבתי בעזה"י בספרי קול סופר על המשניות יומא פ"ז משנה ב' הרואה כה"ג כשהוא קורא וכן אח"כ הרואה פר ושעיר הנשרפים אינו רואה כה"ג כשהוא קורא כתבתי וז"ל פלא דלא נקט השומע כה"ג כשהוא קורא אינו רואה פר ושעיר הנשרפים דבשריפת פר ושעיר שייך לשון ראיה על המעשה אבל בכה"ג הקורא שייך לומר השומע דאזניו ישמע מה שכה"ג קורא ונ"ל בודאי הקרובים בעמידה אל כה"ג ושומעים דברי קריאת הפרשה א"כ הם לומדים חובת היום דאפי' הרהר כדבור דמי הוה עוסקים במצוה ואינם רשאי להניח הכה"ג ולילך לראות שריפת פר ושעיר אבל העומדים מרחוק ולא שומעים מפי הכה"ג קריאת הפרשה רק יען שיש כבוד לכה"ג ברוב עם הדרת מלך המה עומדים שם א"כ הם רק רואים את הכה"ג בשעה שקורא אבל לא שומעים כלל לכן רשאים לעזוב ראית כה"ג ולראות שריפת פר ושעיר על כן כתבה המשנה הרואה כה"ג כשהוא קורא וכן בסיפא הרואה פר ושעיר הנשרפים אינה רואה כה"ג והבן זה עכ"ל בספרי שם

ולפ"ז יש ליישב קו' המג"א בשלומא שם העומדים מרחוק לא עמדו רק כדי לכבד לכה"ג יען שהוא עוסק בקריאה שהוא מעכב עיין בתויו"ט במשנה א' שם שמביא הגמ' דף ה' שאף מקרא הפרשה מעכב דכתוב זה הדבר אשר צוה ד' א"כ המה כבדו אותו וגם הוא כיבד אותם להראות להם שקורא על פה שלא להרבות בטרחתם כמו "מכבדי אכבד" אבל בקריאת ס"ת השני ביו"ט אטו בא הצבור לכבד להקורא בשום דבר וא"כ למה יחוש הוא לכבדם שלא לגלול הספר לקרוא בספר תורת ד' מפורש הנה הוא עוסק במצוה שלו ודוק

והן אמת גם על תירוץ של המג"א שמחלק בבית המקדש הי' כל ישראל ולא מחלו אבל בבהכ"נ מתי מעט מחלו יעו"ש פלא בעיני מי יגיד שהי' שם כל ישראל דלמא הלכו הרוב לראות פר ושעיר הנשרפים דהא הי' רשות לילך לשם ועיין במג"א סי' קמ"ז ועוד בבסלקי של מצרים הי' כפלים מיוצאים מצרים ומי יחלוק בין בבהכ"נ לבהכ"נ מי יגיד לנו השיעור בכמות ואולי כוונת מג"א שבבהמ"ק הי' באפשרות שיהי' שם כל ישראל ובבהכ"נ אי אפשר שיהי' שם כל ישראל אבל א"כ למה הוסיף לומר בבהכ"נ מתי מעט ועוד קשה א"כ בסי' קל"ה אם הכהן עומד ומתפלל בבהכ"נ דהוה ג"כ מתי מעט נימא מסתמא מוחלין על כבודם ועוד דאמרו בסוטה דף מ' לעולם יהי' אימת צבור עליך דכהנים עומדים פניהם כלפי העם ואחוריהם אל ההיכל וכן הובא בש"ע להלכה נימא ג"כ במשכן ובמקדש דהי' כבוד כל ישראל לא מחלו על כבודם אבל בבהכ"נ דיש מתי מספר יהי' מוחלין על כבודם ואולי כיון שהתחיל ברכת כהנים כלפי העם בזמן המשכן לא ישתנה עוד ואעפ"כ נלמד ממנו דיהי' אימת צבור דאל"כ איך התחיל ברכת כהנים באחורי ההיכל ודוק ואשר קשה לי למה לא ממתינין בבהכ"נ במתי מעט על הכהן י"ל דשאני מ"ע של וקדשתו היא חל על ישראל בשעה וברגע שיוכל לכבד הכהן וכיון דברגע זו לא יוכל הכהן להפסיק לא חל מ"ע וקדשתו כלל כעת ברגע הזאת וא"כ למה ימתין בכבוד הצבור שכבר הוא בעולם ברגע זו וימתינו על רגע שיבוא זמן לחול מ"ע וקדשתו אבל בס"ת שכבר בא החיוב לקרוא חובת היום א"כ נדחה כבוד הצבור בעבור חיוב הקריאה המוטלת עליהם ונכון אשר חלקת בסברה ולא קשה מה שחקרתי דבכל אופן יש עשה דרשות דנהפוך הוא כבוד הצבור כבר הוא בעולם וכבוד הכהן עדיין לא בא לעולם והבן זה ועיין חדושי רשב"א סוכה דף כ"ה דמחויב להתחיל במצוה קלה שבא לפניו אעפ"י שעי"כ יתבטל אח"כ ממצוה חמורה שיבוא עליו דכיון דמתחיל כעת במצוה קלה לא יבוא עליו אח"כ מצוה חמורה וזה ילפי' מפסוק מובלכתך בדרך מתוק מדבש ק"ו בנידן דידן דמתחיל בכבוד הצבור ובשעה שיהי' ראוי לכהן לעלות כבר קרא ישראל והבן]

ואולי יען שמג"א כתב אחרי שחילק בין כל ישראל ומתי מעט מסיים וז"ל כדי לקיים קריאת המפטיר דשבת ור"ח ומפטיר דיו"ט דהוה תקנת הגאונים עכ"ל היינו כמו טובים דודיך מיין חביבה דברי סופרים יותר מיינו של תורה דראו הצבור לחזק תקנת הגאונים שלא לזלזלו בו על כן בבהכ"נ מסתמא מחלו על כבודם לחזק תקנת הגאונים אבל בבהמ"ק שהי' קריאת כה"ג מדאורייתא לא מחלו על כבודם כי דאורייתא לא צריך חיזוק וגם הי' כל ישראל ביחד וגדול כבוד של ישראל שאפי' ימחלו בפירוש לא מהני דבודאי אי הי' שואל להכלל ישראל הי' מוחלין על כבודם שלא יעמדו כהנים באחוריהם אל ההיכל אבל גדול כבוד כל ישראל אבל בבהכ"נ במתי מעט שאין באפשרות שיהי' שם כל ישראל אז בעבור מצוה דאורייתא אין מוחלים ובעבור לחזק תקנת הגאונים שצריכין חיזוק מוחלים מסתמא על כבודם ועל כן מדייק המג"א שהוא תקנת הגאונים ודוק ועיין במחה"ש סי' קמ"ד ס"ק ז' אי מהני מחילת הצבור על כבודם] ועיין בתוס' ישנים יומא דף ע' דמחלק לענין קורא בעל פה דכה"ג עוסק בסדר היום ובין להוציא רבים ודי חובתם ודוק אהובי אחי נ"י טרדותי רבו עד למעלה ודואג אני על אנשי ביתך כי לא הודעת לי משלותם וטובם אחיך הדש"ת.