מחנה חיים אורח חיים חלק ג מד

צבאות יבקשו תורה מפיו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיו אבל אם אירע ששמע מפיו מרגליות התורה מותר לאמור שמועה מפיו כך עלה בדעתי

אמנם ראה זה מצאתי שרשב"א בת"ה בדיני פת פלטר כתב וז"ל והאוכל לחם של בעלי בתים חוץ לביתו של נכרי ואפי' שלא בעיר שאין שם חשש חתנות עובר על גזירות ב"ד שבכל מקום אסרוהו ואם תלמיד חכם הוא אסור לספר שמועה משמו דגרסי' התם איבו מנכית ואכל אמצרי דמתא אמר להו רבא אל תשתעו מיניה דאיבו דאכל נהמא דארמאי עכ"ל עיין בע"ז דף ל"ה כגירסת מהרש"א לא תשתעי מיניה דאיבו והרא"ה הבין בבדק הבית שאכל פת בעלי בתים של בני העיר וכתב עליו הרשב"א במשמרת הבית וז"ל ועוד דאלו היה מעשה דאיבו בכה"ג רשע משוית ליה דשביק התירא ואכל איסורא אלא איבו פת בעלי בתים שלא במקום פלטר ישראל היה אוכל בי מצראי לפי שהי' מתיר לעצמו אפי' פת בעלי בתים ולומר שאין שם חתנות וכהאי דרב דימי שהתיר העם לעצמם משום ההיא דרבי ולא היא דר' לא התיר פת של בעלי בתים והיינו דקאמר רב שאסור לומר דבר שמועה בשמו לפי שעובר על גזירות חכמים וכל שאינו נוהג על פי חכמים ועובר על גזירת ב"ד אינו נחשב החכם לומר דבר שמועה בשמו מדה כנגד מדה עכ"ל משמע שאיבו הי' חכם רק יען שאינו נוהג על פי חכמים ועובר על גזירת ב"ד אינו נחשב כחכם לומר דבר שמועה בשמו וק"ו בן בנו של ק"ו שלא לומר דבר שמועה מפי איש שהוא מכת חדשים שעוברים על כמה גדרים וסיגות אשר גבלו ראשונים והוקבע לדין בישראל על פי הש"ע שאסור לומר דבר שמועה מפי איש כזה ואפי' להרא"ה לא עבר איבו רק דאכל פת ארמאי והוא איסור דרבנן מודה לפי' הגאונים שאסור לאמור דבר שמועה וא"כ האנשים האלה החטאים בנפשותם אסור לומר דבר שמועה מפיו ודוק

אך מכל מקום נראה שמותר לומר גוף הדבר בשם איש שלא נודע שמו וכן משמע לשון רשב"א וז"ל יען שאינו נוהג על פי חכמים ועובר על גזירת ב"ד אינו נחשב כחכם לומר דבר שמועה בשמו עכ"ל היינו שלא להזכיר שמו שיהיה זכר צדיק לברכה בהזכרת שמו על תורתו אבל כיון שאומר שמעתי מאיש אחד הגם שלא הוה שאומר דבר בשם אמרו שאינו מזכיר שמו כמו באסתר שאמרה בשם מרדכי להביא גאולה בעולם עכ"פ אינו מתלבש בטלית של אחרים ואינו עובר על לא תגזל דל רק אומר כך שמעתי מפי איש אחד

ובכל אופן נראה לי שירא אלקים מותר להסיר אזנו מלשמוע מתורתו ולא צריך אדם לשמוע תורה רק אם יוכל לאמרו בשמו וגם האנשים האלו אינו מוחזקים בחזקת כשרות ועכשיו גם הגדולים נחשבים לקטנים לחוש דלמא אתי לאמשוכי אבתרייהו עי' ש"ך יו"ד רמ"ו סק"ח ודוק

רק נסתפקתי אם תחת הסרפד יעלה הדס אם אחד מהם זוכה לבן ירא שמים אם מחמת מצות כיבד אב יטה אזנו ויאמר דבר בשמו דרשב"א אומר שאינו נחשב בכלל חכם לומר דבר שמועה בשמו אבל בן יכבד אב אשר צריך לומר בשמו דבר שמועה או שב ואל תעשה עדיף דקנס הוא שקנסו חכמים מדה כנגד מדה כאשר כתב הרשב"א וא"כ לא יוכל הבן לעבור על דברי חכמים וטוב להיות שב ואל תעשה וכעת צע"ג מאוד. סימן יב רב שפע ברכה והצלחה לאחי היקר הרב הגאון ר' זוסמן סופר נ"י אב"ד דק"ק האללאש יע"א

אהובי אחי נ"י הערותיך בכמה קו' ופליאות קבלתי רק טרדותי רבו עד למעלה ואהי' זריז להשיב לך על קו' אחת אשר הרו והגו רעיוני בו אחין הדש"ת

אודות אשר יצאת להפליא על המג"א בסי' קמ"ד ס"ק ז' שהקשה על הדין מפורש יוצא בש"ע שאם אין לצבור שני ס"ת והם צריכים לקרות בשני ענינים גוללים בס"ת האחת והקשה המג"א הא בכה"ג הי' קורא על פה בעבור כבוד הצבור כמבואר בגמ' וא"כ נשמע דלא אמרי' יודחה כבוד הצבור ותי' בדוחק דשם הי' כל ישראל במקדש ולא מחלו משא"כ בבהכ"נ יש מתי מעט מסתמא מוחלין כדי לקיים קריאת המפטיר והקשית למה לא מחלק בשלומא במקדש לא הי' חיוב על בני ישראל לשמוע קריאת התורה והא ראי' דהי' רשאין להניח קריאת התורה ולילך לראות שריפת פר ושעיר רק הי' סרך מצוה אחרת ברוב עם הדרת מלך לכן קרא כה"ג בעל פה מפני כבוד הצבור אשר אין להם חלק מצוה בגוף הקריאה אבל כאן דכל הצבור חייבים לשמוע קריאת התורה ולכן נדחה כבוד הצבור בעבור לקיים המצוה המה בעצמם מחויבים לשמוע קריאת התורה חובת היום וצע"ג

תשובה אהובי אחי נ"י בהסברה יפה חלקת ונ"ל דמג"א לא נוכל לתרץ כן כי לקרוא לכהן ראשון בס"ת הוא מצוה דאורייתא אשר מונח על כל הצבור דכתיב וקדשתו הצבור בני ישראל יקדשו לכהן בכל דבר שבקדושה יהי' הוא הראשון ואם העומד אצל הספר קרא לישראל והניח הכהן פסק הפר"ח דלא מהני מה שקרא ישראל וצריך לקרוא אחריו ז' קרואים כהן לוי ישראל עיין בפר"ח סי' קל"ה הובא בבאר היטב שם ס"ק ט' ועיין בפרמ"ג באשל אברהם סי' הנ"ל ס"ק ט' שהטעם כל מילתא דאמר רחמנא לא תעבד אי עביד לא מהני דפח"ח ועיין ברמב"ם במנין המצוה מצוה ל"ב דהקב"ה הטיל חיוב על בני ישראל לחלוק כבוד לזרעו של אהרן ולהקדימו לכל דבר שבקדושה יעו"ש ואעפ"כ פסק בש"ע סי' קל"ה סעיף ה' אם הס"ת פתוח והכהן קורא ק"ש אינו רשאי להפסיק וקוראים ישראל במקומו וכתב המג"א בס"ק ז' וז"ל ואין ממתינין לו מפני כבוד הצבור רשב"א ומהרי"ק עכ"ל הרי אפי' מצוה אשר מוטל על הצבור לקדשו אעפ"כ נדחה מפני כבוד הצבור ודוק

ואי אמרי' שכהן יוכל למחול על כבודו לקרוא לישראל תחתיו א"כ אם אומר לא בעינא ליכא לעשה ה"ה שנדחה מפני כבוד הצבור ולא דמי לקריאת התורה דבא בחיוב ולא יוכל לוותר כנגדו רק כבר נפסק בש"ע סי' קל"ה דלא יכול למחול עיין בט"ז שם ס"ק ג' ממילא מוכח דכבוד הצבור דוחין מצוה המוטל על הצבור ודוק

ועוד חקרתי במקו"א אפי' אי מהני מחילת הכהן היינו דישראל לא ביטל מ"ע אבל אם עכ"פ הישראל קורא אח"כ לכהן ראשון קיים מ"ע דרשות עכ"פ וקדשתו דבזה חלק כבוד ביותר לזרעו של אהרן שמכבדו להיות ראשון לקרוא בתורה ודוגמא לזה הביא אדמ"ו ז"ל שר התורה