מחנה חיים אורח חיים חלק ג מג

שאדם להוט לגאות והוא כרוך אחריו לבקש כבוד אבל בשאר דברים טוב רק לילך באמצע הדרך והמים להם חומה מימינם ומשמאלם התורה שנמשלה למים הוא חומה שלא להיות ימין או שמאל רק בתוך נתיבות משפט שנתן לנו ד' תורת אמת אבל גם חיי עולם נטע בתוכינו אחוז מזה וגם מזה אל תנח ידך וכאשר התורה מנהלת האדם לבחור באמצע דרך כך תהי' קריאתה באמצע בהכ"נ להורות שהיא תחבר רק התוך והאמצע בכל עבודת ד' שתורה לא מבקשת מאדם מה שלא יוכל שאת שהקב"ה הכינה וגם חקרה טרם שנתנה לאדם ויודע כי יוכל לעמוד על המצות והבן

(ה) טעם חמישי להורות מי קורא בתורה כאשר נהגו מעולם שהעולה קורא בעצמו ועכשיו יקרא לפניו והוא שומע כעונה עכ"פ הוא העוסק בתורה והוגה בה עליו יצוה ד' מלאכיו לשומרו מכל צד כאשר ביאר התנא דבי אלי' הובא בילקוט כי תשא סי' שצ"א וז"ל וכל חכם מישראל שיש בו דברי תורה לאמיתו ומתאנח על כבודו של הקב"ה ועל כבודן של ישראל כל ימיו ומחמד ומתאוה ומיצר לכבוד ירושלים ולכבוד בהמ"ק ולישועה שתצמח בקרוב ולכינוס גליות לרוח הקודש בדבריו [איה השם] בקרבו את רוח קדשו אותו ת"ח אינו צריך לא חרב ולא רומח ונא חנית ולא כל דבר שיהי' לו שומר אלא הקב"ה הוא משמרו בעצמו ומלאכי שרת עומדים לו סביב וחרבות ביד כולם ומשמרים אותו שנאמר רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם עכ"ל והארון הוא מקום השכינה ובני ישראל מקיפין מכל צד את הקורא בתורה כי בני ישראל נקראו מלאכו ד' כנודע מחכמי המדרש במקומות רבות אבל אם הבימה למעלה א"כ מצד מזרח אין שם היקף שמירה והבן וגם מורה שהקורא בתורה עומד באמצע להודיע שקטן וגדול שם הוא במשקל השוה לא ניכר שוע לפני דל וגם מגיד לעמו פשעם גם להעומדים למולו אחורי התיבה הראשים והחשובים לא ישא פני איש אבל אם הבימה למעלה סמוך לארון הקודש וכנגד הקורא לא יעמוד איש זה נראה כאלו כובש פנים שרק העומדים מצדדים ישמעו דבר מאחריו ולא שיוכח על פניהם והבן

הארכתי בטעמים משלי בעזה"י להשכיל על אשר ראש הצר הצורר לחם בעבור להתיר הבימה למעלה בעלי הכרמל והתפלא מדוע הי' כל בתי כנסיות בישראל מעולם הבימה באמצע כאשר מביא בהר תבור משמו ושורש האיסור בדין תורה הכל מפורש שם באר היטב יסודתו של הבימה באמצע בהררי פוסקים יעו"ש ובפסק ב"ד התאמצו הרבנים להחזיק הדבר ולאמץ ידים רפות כמבואר שם יען שראו שהלכה רופפת ע"י המתחדשים קיימו מה שקיבלו היראים מימות עולם ולא שנאמר מי שלא קבל הפסק ב"ד לא צריך לחוש על דבר אשר יסודתו בהררי קודש ירושלמי ורמב"ם ודו"ק

בכל בכל זאת הוא איסור קל כנגד האיסור השני שהגאלאריע של בית הנשים מסבבות בית אנשים משלש רוחות והיא קצרה כל כך שחצי גוף של כל אשה מגולה והאשה מספרת עם בעלה הוא איסור חמור עד שלא אחפוץ להזכיר על בית הזה שם בהכ"נ אשר הוא בית מקדש מעט רק אזכיר בית נשים ובית אנשים כי מבית הזה ניסע יתרו ממנו ולא יפקד בשם בהכ"נ אשר בית ד' נקרא או בית אלקים כי איך יעלה על הדעת להעלות בית זה למקום קדוש כמובן בשכל ישר

נודע לכל איש ואיש כי חכז"ל אמרו שמלאך המות מלא עינים" עין רואה ולב חומד ומאז ילך האיש בקרי ע"י תרי סרסורי דיצה"ר הכי אדם מלאך או הכי גבר שרף מה יעשה בן אדם שלא יחטא הלא יצרו מתגבר עליו וכובש אותו בפנים עד שיפול בעצמיו חלכאים וביותר אם יוכל להשיח באשה באשתו אמרו ק"ו באשת חבירו והוא יושב ובטל שמוע קול מזמרים ונותן עיניו אחת למטה ושבע למעלה ומביא קרבנות לסטרא אחרא אין טומאה גדולה מזה הלא נודע שק"ו הוא דאורייתא והלא אמרו חכז"ל בסוכה שאצל שמחת בית השואבה נעשה תיקון גדול שעשו שאנשים למטה ונשים למעלה דלמדו ק"ו דכתיב וספדה הארץ משפחות משפחות תרין אמוראין ח"א זה הספידו של משיח וחורנה אמר זה הספידו של יצה"ר מ"ד הספדו של משיח מה אם בשעה שהן אבילין את אמר אנשים בפני עצמן והנשים בפני עצמן בשעה שהן שמחים לא כ"ש ומ"ד זה הספידו של יצה"ר ומה אם בשעה שאין יצה"ר קיים את אמר אנשים בפני עצמן והנשים בפני עצמן בשעה שיצה"ר קיים לא כ"ש עיין ירושלמי פ"ה מסוכה וביפה מראה שם ועיין גם בבבלי בזה

ואעתיק דברי תויו"ט פ"ה מסוכה בד"ה תיקן גדול שכתב וז"ל ומ"ש הרב הנשים מלמעלה פירש הרמב"ם כדי שלא יסתכלו האנשים בנשים והדין עמו כי אנשים שלמטה הי' רואים בשמחה ולא השמחים בעצמן כמ"ש הרב במדות שם כי השמחים הי' חסידים וכו' כדלקמן וא"כ הוצרך לטעם ואמנם ההסתכלות אנשים בנשים מביא לידי קלות הראש כי הוא ימשל בך כתי' (בראשית ו') ועוד משום קישוי לדעת ושמא יראה קרי כ"ש בחצרות בית ד' עכ"ל הרי שבירר כי הסתכלות מביא לידי קרי והוא עון ביותר בחצרות בית ד' בבהכ"נ שיהי' בית מקדש מעט ובפרש כי בעוה"ר כמה נשים בדורות הללו עומדים בבשר הצוואר או החזה מגולין וראית ערוה אפי' ברשות אחרת אסור עיין א"ח סי' ע"ה במג"א ובפרמ"ג שם ודוק

לא אחפץ להאריך בזה רק אגיד שלדעתי שטוב שלא להתפלל אפי' בר"ה ויוכ"פ בצבור מלעמוד במקום כזה אשר הנשים נראין בחצי גופן והאשה מספרת עם בעלה אין זה מקום לד' אם אי אפשר לרומם מחיצה בעזרת נשים ראוי ליסע ממקום ההוא כאשר כתב הרמב"ם פ"ו מהל' דיעות הל' א' יעו"ש ואם אי אפשר ליסע משם לא יתפלל בצבור שם כל זמן שלא נעשה תיקון שלא יוכל איש להסתכל בצורת אשה ולא ידעתי איך השיב הרב דשם שהוא לא קבל פסק ב"ד הלא הוא פסק ב"ד הגדול בבהמ"ק ולראות ערוה הוא דאורייתא עיין הל' ק"ש ותפילה אך הרב מאותו מקהלות לא שאל אותי על כן דברי מגיעים רק לך תלמידי נ"י וד' ירחם מהרה אמן הטרוד הדש"ת. סימן יא

שאלה אם מותר לירא אלקים לאמור דבר שמועה של תורה מאיש של אנשים חדשים אשר קמו בבני וישראל או אסור לאמור שמועה מפיהם

תשובה לפום רהיטא חשבתי דרכי שמותר לאמור שמועה מפיו דקבל האמת מפי אמרו אפי' בן תדל אמרו קבלו החכז"ל עיין חולין דף קל"ד דדברי תורה אין מקבלין טומאה כיון שזכה לחדש בתורה דבר טוב מותר גם לומר דבר שמועה מפיו כי מצוה לאמור דבר בשם אמרו רק לבקש תורה מפיו אסור כחכז"ל אם הרב דומה למלאך ד'