מחנה חיים אורח חיים חלק ג מב

תשובה אחת שאלת ושתים שמעתי שני אסורים הקל והחמור (א) איסור בימה למעלה הוא איסור קל (ב) איסור חמור איסור עריות שחצי גוף האשה מגולה והאשה מספרת עם בעלה בבהכ"נ, ואשיב על הקל (כנגד איסור השני) תחילה ואח"כ אשיב על איסור חמור ואשר יתן ד' בפי אותו אשמור לדבר בקצירת אומר בעזה"י

(א) אודות הבימה באמצע כבר העיר הגאון ר' דוד אב"ד דק"ק פיזינג בספרו הר תבור בכמה פרקים בפי' הכ"מ וכל הפוסקים להוכיח גודל האיסור שהבימה לא יהי' למעלה אלא או באמצע בה"כ או בסוף טעמו ונמוקו ויראת שמים שלו מבואר שם באר היטב בטוב טעם ודעת

ואני אוסיף טעמים אחרים על שתהי' הבימה באמצע בעזה"י (א) שקריאת התורה בצבור הוא כאלו קבלנו אותו היום מהר סיני כחכז"ל כל יום ויום יהיה בעיניך כחדשים וגם נרמז בו שהאבות מודיעים לבנים ולבני בנים בקבלת התורה והוא חיזק התורה כולו עיין רמב"ן פ' ואתחנן על פסוק רק השמר וגו' והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ד' אלקיך בחרב באמר ד' אלי הקהל לי את העם ואשמיעם את דברי וכתב הרמב"ן שם באמצע וז"ל ותודיע כל הדברים אשר ראו עיניך במעמד הנכבד ההוא לבניך ולבני בניך עד עולם ופירש הטעם כי השם עשה המעמד ההוא כדי שתלמדו ליראה אותו כל הימים ואת בניכם תלמדון לדורות עולם א"כ עשו אתם ככה ואל תשכחו אותו והנה קודם שיזכיר הדברות שנאמרו שם הזהיר במצות לא תעשה שלא נשכח דבר מן המעמד ההוא ולא נסירהו מלבנו לעולם וצוה במ"ע שנודיע בו לכל זרעינו מדור לדור כל מה שהי' שם בראי' ובשמיעה והתועלת במצוה הזאת גדולה מאוד שאם הי' דברי התורה באים אלינו מפי משה בלבד אעפ"י שנבואתו נתאמתה באותות ובמופתים אם יקום בקרבנו נביא או חולם חלום ויצוונו בהיפוך מן התורה ונתן אלינו אות או מופת יכנס ספק בלב האנשים אבל כשמגיע אלינו התורה מפי הגבורה לאזנינו ועינינו הרואות אין שם אמצעי נכחיש כל חולק וכל מספק ונשקר אותו לא יועילהו אות ולא יצילהו מופת מן המיתה בידינו כי אנחנו היודעים בשקרותם וזה שאמר השם וגם בך יאמינו לעולם כי כשנעתיק ג"כ הדבר לבנינו ידעו שהי' הדבר אמת בלא ספק כאלו ראוהו כל הדורות כי לא נעיד שקר לבנינו ולא ננחול אותם דבר הבל ואין בם מועיל והם לא יסתפקו כלל בעדותינו שנעיד להם אבל יאמינו בודאי שראינו כולם בעינינו וכל מה שספרנו להם עכ"ל וכן קריאת התורה מהאבות לפני בניהם הוא כאלו נתונה עכשיו ביום הזה באו מדבר סיני וכי ביום הזה באו אלא כשאתה לומד תורה לא יהי' בעיניך ישינים אלא כאלו היום נתנו עכ"ל הילקוט פ' יתרו ואמרו חכז"ל בילקוט יתרו על פסוק אנכי ד' אלקיך וז"ל אמר רבי לוי נראה להם הקב"ה כאיקונין זו שמראה פנים לכל צד אלף בני אדם מביטין בה והיא מבטת בכולן כך הקב"ה כשהו' מדבר כל אחד מישראל הי' אומר עמי הי' הדיבור מדבר אנכי ד' אלקיכם אין כתוב כאן אלא אנכי ד' אלקיך עכ"ל הרי שהקב"ה נתן התורה שיהיה כל אחד מישראל יאמין שאליו דובר ד' ואומר לו אנכי ד' אלקיך כך צריך להיות קריאת התורה באמצע בהכ"נ שיהי' כל אחד סובר שאליו דובר הקורא את התורה כמו שנתנה אז כן היום נתנה התורה באזני השומעים אבל אם הבימה למעלה אז נדמה כאלו הקריאה קאי להצבור יחדיו ולא שכל איש ואיש ישראל לבדו כדאי שתנתן לו התורה ושידבר אלקים לו אנכי ד' אלקיך והבן

ובאמת דבר גדול רמז בזה שדיבר אנכי ד' אלקיך כאלו דבר ד' עמו לבדו להורות שלא יהי' אחרי רבים לרעות אפי' אם בשעת גזירה ושמד ר"ל הרוב יתאמרו היחיד יפרוש ולא יטה אחרי רוב לרעות כאלו דבר ד' עמו לבדו ולו לבדו נותן התורה והאמונה כחכז"ל באברהם העברי "למה נקרא העברי אפי' כל העולם מעבר אחד הוא מעבר האחר" הכוונה אפי' אם נשאר לבדו בכל זאת יאמין בד' ולא ילך אחרי רבים לרעה (אחד קראתו) ולכך פתח ד' אנכי ד' אלקיך שידמה כל אחד כאלו עמו לבד דיבר ד' והבן

(ב) טעם שני נראה שתהי' הבימה באמצע בהכ"נ דכלל גדול בתורה שהתורה אינו בירושה לא תלי' בזרע חשובים ולא תלי' בזרע עשירים נהפוך הוא אמרו חכז"ל הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה וגם לא תלי' בהרוחה כחכז"ל "אף חכמתי עמדה לי תורה שלמדתי באף הוא שעמדה לי" ולא תלי' ביחוס אבות שיהושע משרת משה מילא מקומו ולא מילאו בניו אחריו כחכז"ל "התקן עצמך ללמוד תורה שאינו ירושה לך" ועיין בתויו"ט שם וכדומה לזה ואם תעמוד הבימה לקריאת התורה גבוה מעל גבוה יהי' הנכבדים והעשירים קרובים אל התורה ובאמת הכל שווים אצל התורה על כן נהגו אבותינו מעולם להעמיד הבימה באמצע שיהיו העניים והשפלים קרובים אל קבלת התורה כמו הנכבדים והעשירים שהעני העומד בפתח בהכ"נ קרוב לתורה כמו החשובים וגבירים העומדים גבוה על גבוה והוא מוסר השכל והבן

(ג) טעם שלישי שנודע כי הארון הקודש הוא לאות על כבוד השכינה החופף בהארון בבית המקדש ובעבור כן הי' שני כרובים עליו להורות עיקר השני על מציאות המלאכים כמו בעיקר הראשון מציאות הש"י עיין זה ברבינו בחיי פ' תרומה דבר יקר שע"י המלאכים בא הנביאות בפי הנביאים יעו"ש נפלאות וכלל גדול בתורה לא בשמים היא הש"י נתן התורה כפי אחרי רבים בשכל אנושי ואין הנביא יוכל להכריע בדין תורה יותר מאדם שאינו נביא רק הוא ת"ח עיין רמב"ם הל' יסודי התורה ובסדר המשנה מהגאון ר' וואלף באסקאוויטץ ז"ל פ"ט דברים יקרים העומדים ברומו של עולם לבאר שכח אליהו הנביא במלבוש בגוף כפי אשר קיבל מרבו התורה ולא בנבואה יכריע וע"כ נהגו האבות העולם שהתורה יקרא באמצע בהכ"נ שבני אדם יסובבו לדעת כי התורה נתונה לבני אדם ולא שיהי' קריאת התורה סמוך לארון הקודש אשר מורה על השכינה והמלאכים וכאלו התורה תלויה בשמים או בנבואה הבא מן המלאכים כאלו לנו הערבות אם כך כתובה לפניו במרום ובת קול משמיע או נביא ברוח נבואה יכריע לנו בדיני תורה נהפוך הוא בני ישראל יסובבו את התורה על דעתם והבנתם הוא נתונה ואין ספר תורה קשורה עם הארון והכרובים וכן בבהמ"ק מעט הוא בהכ"נ והבן

(ד) טעם רביעי שתהיה הבימה באמצע כדי להראות בקריאת התורה דרכה של תורה שילך האדם באמצע הדרך ויניח הקצוות כי דרך ממוצע הוא דרך הזהב "אל תט ימין ושמאל הסר רגלך מרע" אל תצדק הרבה הי' חטא שאול כנודע מחכז"ל שחמל על יונקי שדים מעמלק וכדומה בכל המידות טוב לבחור באמצע נתיב חוץ כנגד גיאות אמרו חכז"ל "מאוד מאוד הוי שפל רוח'' עיין בפי' הרמב"ם יען