מחנה חיים אורח חיים חלק ג מ

בפני עצמה העומדים שם בתוכה אינם מתפללים בלי מחיצה המפסיק בינם ובין הקיר דהא עומדים ברשות בפני עצמו והגם דהוה הבימה רשות לפני עצמו לא נחשב המחיצה כקיר דלא יתבלבלו בתפילתם עיין בב"י סי' ק"כ ובפרט להעומדים ברום גבוה ודוק

ואין להקשות ממה שנוהגו הספרדים ששליח צבור שלהם עומד על הבימה וכן היה בכל תפוצות ישראל שהשמשים עומדים על הבימה ומתפללים וכן עיין בעטרת זקנים סימן תקפ"ד שהתוקע יעמוד עד אחר מוסף על הבימה יעו"ש ואטו ח"ו הי' גדולי ישראל שתקו שאלו לא יקיימו המצוה להתפלל אל הקיר בלא מחיצה וצע"ג

אמנם לק"מ דדין ערוך בסימן נ"ה סעיף י"ט וז"ל ש"ץ בתיבה וט' בבהכ"נ מצטרפין אעפ"י שהי' גבוה עשרה ורחבה ד' ויש לה מחיצות גבוהות י' מפני שהוא בטלה לגבי ב"ה עכ"ל ועיין בט"ז ס"ק ה' ובמג"א דנתקשו מיו"ד סי' רמ"ב דהוה רשות בפני עצמו ותי' דלענין מצטרפין מהני שהבימה תשמיש ובטילה ועוד שרואין אלו את אלו ועיין במחה"ש בשם פר"ח יעו"ש וקשה עכ"פ אין סמוך אל הקיר אך לק"מ דכל הטעם דיהיה סמוך לקיר ביאר הרמב"ם שלא יתבלבל ע' בב"י ובט"ז סי' צ' סק"ה וכיון דשליח צבור לבד או השמש ובעל תוקע עומדים שם הם לבדם ליכא בלבול הדעת כי לו לבדו נותן רשות אבל שיעמדו שם רבים אז יש בלבול מחשבות ואסור מטעם שצריך המתפלל לעמוד בפניו אל הקיר וכאן הם עומדים גבוהים מכל העם משכמם ולמעלה והכל מסתכלים בם ואסור כנלע"ד

וגם נ"ל דאסור דהלא מבואר בגמ' ובש"ע ריש סימן צ' שאסור לעמוד במקום גבוה ולהתפלל חוץ אם הוא ד' אמות על ד' אמות או מוקף מחיצות הגם שאין בו ד' על ד' יעו"ש רק אם עומד שם להשמיע לצבור עיין מג"א ס"ק ג' וכ' שם הפרמ"ג ס"ק ג' וז"ל אלימימרא שלנו אם אין רוחב ד' אמות ואין מוקף מחיצות אסור לשמש וכדומה לעמוד שם ולהתפלל מיהו י"ל כיון דמקום השמש שם הוא ליכא גבהות כמו זקן וחולה עיין מג"א אות ד' דווקא להעלות למקום גבוה להתפלל ביחיד אסור כמ"ש הפרישה אבל זה מקומו כאן ותמיד לפסוקי דזמרה עומד שם אין זה עולה למקום גבוה להתפלל מקרי עכ"ל וא"כ שאני בעל תוקע או שמש או שליח צבור למנהגי ספרדים שדרכם בכך לעמוד שם לשרת להשמיע ברבים קולם ודוק

ועל כן נ"ל אפי' אם יש אצליכם בימה רחבה ד' על ד' אמות או מוקפת מחיצה אעפ"כ אסור משום שלא להבדיל בין בימה לבימה ושאני שמש או בעל תוקע או שליח צבור אשר דרכם בכך וגם לא שייך אצלם בלבל דעת ודוק

וראיתי למעלתו נ"י שדקדק מלשון הב"י סימן ק"נ שכתב שם הטעם למה אמרו חכז"ל היורד לפני תיבה וז"ל ולפ"ז שעלה על הבימה לקרות בתורה ואח"כ יורד להתפלל מוסף משום ממעמקים קראתיך עכ"ל מזה משמע דווקא ש"ץ אבל אדם אחר כגון המפטיר בתורה שהוא עומד שם מותר להתפלל על הבימה רק מדחה דה"ה אחר שצריך לירד משום זה הטעם עכ"ד ולפמ"ש יובן דלולא דהש"ץ צריך לירד משום ממעמקים הי' מותר להתפלל שם כי דרך המתפללים חזנים ושמשים לעמוד שם כדברי פרמ"ג אבל אחר פשיטא דלא כי כל העם מסתכלים עליהם שעומדים גבוהים מן העם שאין להם שייכות לעמוד על הבימה ודוק רק כבר אמרתי אפילו ברחב ד' על ד' אמות לא נכון לעשות כן כן נראה לפי עניות דעתי

ומצאתי במכתבו הערה נאותה כמו שביאר הר"ש פ"י ממסכת כלים משנה ז' שמביא מפרק ב' דמידות דעזרת כהנים מקודשת מעזרת ישראל שאין נכנסים אלא לצורך סמיכה ותנופה ומסיים שהיה עזרת כהנים גבוה מעזרת ישראל בשלוש מעלות כי אחת יצא אמה יעו"ש מזה יצא מה שעושים הבימה שלש מעלות ומה שכתב בזוהר שהובא במג"א סי' ק"נ היינו בכל צד ג' מעלות ומלשון מג"א משמע שמותר להיות שש מעלות על כל צד עכ"פ נראה שמכוונים שתהיה הבימה כנגד עזרת כהנים וא"כ ראוי' שלא יעמוד שם איש אלא לצורך קריאת התורה כמו שלא היה רשות לישראל להשתמש בעזרת כהנים רק לסמיכה ותנופה ועל כן דייק הטור והרמ"א בסי' ק"נ וז"ל ועושים הבימה באמצע בהכ"נ שיעמוד עליה הקורא בתורה וישמעו כולם עכ"ל משמע כולם אינם עומדים שם רק הקורא בתורה עכ"ד יפה העיר והיה בדעתי להאריך להביא ראיה לדבריו מאשר מקיפין בלולב בכל יום פ"א ובהושענא רבה ז' פעמים את הבימה ועליו הס"ת דהוה דומה להקפת מזבח עיי' בב"י ובמג"א ומיושב קו' הגאון על הילקוט תהלים סי' תש"ג הלא בבהמ"ק אין הקפה אלא בכהנים דישראל אסורין לבוא בין אולם למזבח ולפמ"ש נכון הס"ת הוא כמזבח והבימה כאולם מזבח ומקיפין בבה"כ סביב הבימה דהוה כעזרת כהנים שמותר לצורך והי' בדעתי לברר הדברים אבל לא אוכל לצאת בכתיבת הגסה ודוק ולדעתי תלי' עוד בפלוגתא דלפי' הר"ן ומהרי"ל חביב עיין בכ"מ פ"א מהל' תפילה ובב"י סי' ק"נ ודוק אבל דברי הזוהר שהביא המג"א המה אמת להיות מותר לעשות מעלות עד שש גבוה עיין שופטים וילקוט מגילת אסתר ודברי מעלתו נ"י נכון שראוי' שלא יהי' פחות מג' מעלות אבל אין מקפידין על יתרון רק מיתר על שש וק"ל

ואחרי שכתבתי וסיימתי נפל ברעיוני חקירה גדולה שהדבר אסור דנודע דקדושת הבימה גדולה מקדושת בהכ"נ שבהכ"נ הוא להשתמש בו הדיוט והבימה להשתמש בו גבוה וכן הבימה נתקדש לקורא עליו ולישב שם בשעת הגבה וגלילה ולאחוז בס"ת ביום שקוראים מב' ספרים או משלשה וא"כ יש איסור ליתן מכל השטח להדיוט משום דאין מורידין מקדושה חמורה לקלה וגם משום מעלין בקודש ואין מורידין עיין מדרש רבה קהלת פסוק תן חלק לשבעה וגם לשמונה וגם יש לחקור משום קרש שזכה בצפון שעי"כ ישתנה המקום וכלל שחוץ האנשים אשר משרתים בקודש אין נכון להשתמש שם ועיין ברמב"ן במלחמות פ' ד' מע"ז וברמב"ם פרק א' מהלכות בית הבחירה ובספרי מחנה חיים ח"ר סי' א' ב' ג' יעו"ש ואין פנאי כעת להרחיב ודוק

סוף דבר הכל נשמע שבדברים העומדים ברומו של עולם הי' בדעתי שלא להשיב כעת כלל כאשר אמרתי לאנשים המביאים מכתב מעלתו נ"י שטרדותי רבו כי רק ימים מעוטים המה לפני ראש השנה הבע"ל והיום נתתי ללבי לעיין בו מעט ולהשיב מפני הכבוד התורה דברי הדש"ת.