מחנה חיים אורח חיים חלק ג לט

שלא כדת א"כ חיישינן שהי' מקודם אות מעלי' ועכשיו מצאנו אות אחר או פן הי' מקודם אות מקולקל שלא הי' עליו שם אות רק כדיוטא בעלמא צורת סימן מדיו אבל לא היה עליו צורת אות וחיישינן שהסופר עשה משפיכות דיו צורת אות והוא פסול בודאי מכח וכתב ולא ע"י חקק ודו"ק

ולפ"ז אני אומר דבר חדש בעזה"י הלא יש בעולם חזקה דכאן נמצא כאן הי' פירוש דאזלינן בתר חזקה דהשתא כשם שמצינו עכשיו כן הי' מקדמת דנא עיין רמב"ן מלחמות ביבמות ובמג"א סי' תס"ז ובשב שמעתא שמעתא ז' ובנב"י ח"ר א"ע סי' מ"ו והכלל אפי' אי לא אזלי' בתר חזקה דהשתא היינו אם יש חזקת קמא המתנגד אבל בלי חזקה התנגדות בודאי אזלינן בתר חזקה דהשתא כשם שנמצא עכשיו כך הי' מלפניו והוא שורש גדול אשר אין פנאי לבאר פה

נמצא אם אנו רואים בס"ת הפרשה כתובה באותיות כהוגן ואנן ניקם וניחש דלמא יש כאן אותיות מח"ת אנו אומרים אם תחוש שהי' מתחילה אות מעלי' רק שלא הי' האות במקומו ועשה הסופר למשל מאות ה' אות ד' וכדומה אם כן הי' כאן מתחילה אות אחר ועכשיו עומד במקומו אות הנמצא כעת כתוב לפנינו ואמרינן בהיפוך כאן נמצא ד' כאן הי' ד' מעולם משעה שבא על הקלף כאן צורת אות מהכ"ת לומר שהי' כאן אות ונתחלף אח"כ באות אחר העומד לפנינו והבן (ועיין בהרא"ה באוכל נבילות לתיאבון ששחט ונמצא בתוך סכינו סכין יפה אמרי' כאן נמצא כאן הי')

אך אי חיישינן שמתחילה היה כאן א' מחובר עם שני יודין שלו אם כן לא היה מעולם אות רק דיוטא דיו שנשפך ועשה איזה צורה אבל שם אות לא קבל ועכשיו מצאנו שם אות יפה לא שייך לומר כאן נמצא כאן היה דהא באמת אנו אומרים משעה שקבל הקלף אות דיו הי' בא עליו זה האות שעומד לפנינו אבל חיישי' שאותו אות בעצמו נעשה מדיוטא דיו שהי' שם מקודם אבל מעולם לא הי' שם לפניו אות אחר רק זה שנמצא עכשיו הוא בא עליו מתחילה אבל מי יעכב מלומר שהי' שם מתחילה שפיכת דיו והבן זה מאוד (ואי מם פתוחה שעשאה סתומה אי הוה בכלל כתב עכ"פ עיין גט פשוט סי' כ"ה ס"ק מ"ב ודוק)

ומעתה אנו אומר טרם שנתחברו היריעות ונעשה ספר שלם היה הכל יריעות ואם היינו חוקרים על כל יריעה בפני עצמה יש לנו כמה ספיקות כאשר אבאר (א) דלמא באותה יריעה לא בא מכשול לסופר דבודאי אפשר לכתוב יריעה שלא יבוא לסופר פיסול ח"ת (ב) ואת"ל שבא לידו פסול חק תוכות דלימא תיקן כהוגן דגם בלי ידיעת דיני ח"ת יכול להיות שמחק כל האות וכתב מחדש (עיין רשב"א במשמרת הבית דגם בלי לימוד הל' שחיטות בכל זאת יכול להיות ששחט שפיר יעו"ש) (ג) אעו לא ידע מדיני ח"ת כלל הלא שימש אצל סופר ולמד בעל פה רק לא בקי בכל הדינים אבל אפשר שרבו למדו עכ"פ שהאותיות אשר נפסדו מהם צורת האותיות לגמרי שצריך למחוק ולכתוב אות מחדש ולא למדו שצריך למחוק לגמרי גם בעבור אם נתחלף אות באות וכדומה שוב אמרינן כאן נמצא האות כאן הי' מתחילת הויתו דמי יימר שבא לידו כלל פסול ואת"ל שאירע דלמא תיקנו כהויתו ואוקמי כל יריעה על חזקתה כמובן וגם הוחזק הס"ת בחזקת כשרות ואת"ל שיש באיזה ספר פסול ח"ת הא לרמב"ם כשר לקרות אם יש בספר אחר טעות ותלינן שאינו בספר הנ"ל שקורין בו עכשיו וכיון שיצא הספר בהיתר יצא ותלינן להקל ככל הספיקות הנאמרין ודוק

ואצרף עוד במה שחקרתי במקו"א הגם שאמרו בפרק הקומץ ס"ת שחסר אות אחת לא נקרא ספר תורה היינו אם חסר לגמרי אות מן הספר אבל אם כתב כל התיבות וכל האותיות ורוב התיבות ואותיות המה נכתבים כדת בלי ח"ת ומיעוט תיבות או אותיות נכתבו בח"ת אבל עכ"פ אינם חסירים מן הספר אז רובו ככולו וכשר כל הספר עיין במהרי"ק שורש קכ"ב ועיין בהל' מגילה במרדכי ובש"ע א"ח ועיין ברשב"א חילוק בין אם חסר בתחילה או בסוף לא נקרא ספר אבל באמצע נקרא ספר וא"כ בגמ' בהקומץ שפיר אמרו אם חסר אות בסוף הספר לא נקרא ספר אבל אם באמצע נכתב בח"ת איזה אותיות נקרא ספר כנלענ"ד לצרף ועיין בווילנער גאון א"ח סי' תר"ץ ואין פנאי כעת

סוף דבר הכל נשמע שנראה לי להקל בס"ת שכתבם הסופר הנ"ל וקצרתי בכל ד"ה שכתבתי הי' בדעתי להאריך ולא עלה בידי והשבתי עכ"פ באומר מעט והערות חדשות לכבוד התורה הקדושה בעזה"י הד"ש. סימן ח כתיבה וחתימה טובה לאיש העוסק במלאכת הקודש והוגה בתורת ד' ה"ה כבוד המופלג החרוץ המפולפל מהו' שבתי איש ליפשיטץ מ"ץ ביולניצא יע"א

מכתבו ע"י איש אחד עובר קבלתי וקראתי בו ופניתי היום לעיין מעט ואגלה דעתי בעבור כבוד התורה דברי הד"ש

שאלה אודות בהכ"נ דפה שתל"י נתרבו בני ישראל יוסף ד' עליהם עד כי צר להם המקום בשבתות ויו"ט עומדים צפופים אם מותרים לעשות מקומות על הבימה לישב שם עכ"ל

תשובה הדבר חדש מאוד ואשר יתן ד' בפי אשמור לדבר בעזה"י בש"ע או"ח סימן צ' סעיף כ"א וז"ל וצריך שלא יהיה דבר חוצץ בינו ובין הקיר ודבר קבוע כגון ארון ותיבה אינם חוצצים עכ"ל המחבר ורמ"א כתב וז"ל ולא חשוב חציצה רק בדבר גדול שגבהו י' ורחבו ד' אבל דבר קטן לא חשב הפסק עכ"ל ועיין בט"ז ס"ק ה' ובמג"א ס"ק ל"ו על מה שנהגו להתפלל על השטענדער יעויין שם

ונראה דדי לומר דכל הדברים שהם קבועים או הם תשמיש התפילה אינם מעכבים שלא יהיה נחשב כאלו המתפלל התפלל והי' דבר חוצץ בינו לבין הקיר דכל דבר הקבוע בטל וכל דבר התשמיש הוה טפל ואינו מעכב דנחשוב כאלו לא הי' עומד אבל העומד על הבימה אשר גבוה לכל הפחות י' ורחב ד' או רחב הרבה מותר והוה רשות לעצמו כמבואר ביו"ד סי' רמ"ב ברמ"א סעיף ח"י וז"ל ואפי' כשהס"ת על הבימה אין צבור שבבהכ"נ צריכים לעמוד דהספר ברשות אחרת עכ"ל ועיין במג"א סי' קמ"ו ס"ק ו' שאפי' בשעת הגבהת הס"ת אין צריכים הצבור העומדים בבה"כ לעמוד יעו"ש וא"כ כיון דהבימה רשות