מחנה חיים אורח חיים חלק ג כב

כמו "אשירה לד' כי גאה גאה" אבל מחשבות אדם הבל המה שיתגאה גם אם לא נאה עוד הגיאות כי רשת הגיאות פרושה לרגלי אדם וצריך להרחיק מאוד מגיאות כחכז"ל מאוד מאוד הוי שפל רוח עיין רמב"ם וזה חידות חכז"ל "ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה" הקב"ה שיודע העיתים ורגעים אין צריך להוסיף מחול אל הקודש אבל בן אדם שאינו יודע עיתים ורגעים צריך להוסיף מחול אל הקודש עכ"ל בן אדם לא יכול למדוד היטב לשער העת והרגע ובנקל יוכל להכשל בגיאות שלא בדין ובלא צדק וצריך להוסיף מחול אל הקודש להיות מאוד שפל רוח לעשות סיג וגדר לעצמו אבל הקב"ה היודע לשער הרגע והעת אין צריך הוספה מחול אל הקודש ויען שמשה בא לכלל כעם כאשר שאלו ב"י מים שהי' מורגל שבני ישראל ישאלו שלא כדת ולא הבחין כי גדול עינוי של הצמא והתנאה לשם שמים לאמור "שמעו נא המורים" ונענש בעונש מיתה וזה חידות חכז"ל קברו של משה נברא ערב שבת בין השמשות הכוונה בין השמשות הוא הרף עין אמרו חכז"ל אין אדם יוכל לשער בו רק הקב"ה לבד ואז כאשר התקדש משה וקנא לאלקים וטעה בהרף עין אשר לא יוכל אדם לשער שם גברא קברו הוא עונשו על שלא עשה גדר לעצמו במה שלא יוכל לעמוד בו ועכ"פ לעצמו לא התגאה רק לכבוד התורה שלמד ואת מחר סיני שת"ח צריך להתגאות לפעמים כחכז"ל שנתן התורה על הר ולא בעמק וזה ששאל להרים אם משה לא ראו המחשבה אם לא התגאה בעמו והשיבו ואמרו רק במתן תורה ראוהו למשה והבן. ספרי שם שאל לגהינם משה ראית אמר לו שמו שמעתי ואותו לא ראיתי

יש מנהיג שמנהל מקהלות עמו עדת ד' שישים נגד עיני בני ישראל פחדים ועונשים אשר יביאו לאדם לגיהנם אבל לא יעמול להאיר עינים בתורה בשום שכל ודעת שיפקחו עיניהם ויבינו הן יראת ד' היא חכמה וסור מרע בינה" חכז"ל אמרו אין בונין בהמ"ק בלילה אלא ביום האדם אשר יבנה משכן ד' ע"י אוהל שכן באדם לא יהי' בונה בחושך לילה במורא ופחד של גיהנם אלא ביום להאיר אבוקת התורה שאם לומד לעדתו שאם יהי' ירא ד' יצליח בעסקיו ולא יהי' חולה בתוך ביתו וכדומה מן הבטחות בנקל הוא אם יוכל האיש להשיג ואת מן מעונן ומנחש ומכשף ילך אחריו או אם ההבטחות לא יבואו יסור מד' עשר מדריגות אחורנית ועל זה התפאר חזקי' "זכור אשר התהלכתי לפניך באמת" ואמרו חכז"ל שגנז ספר רפואות שהוא השריש התורה בישראל עד שהי' תינוקות בקיאות בטומאת וטהרות שהבינו בשום שכל דרכי נועם של התורה ולא שמרו המצות שהמה רפואות להצלחת הגוף ושמרו לכבוד שמים ולטהרת הנפש עשו המצות שלולא דברי התורה כבר הי' נשכחו כל המצות שעמדו בדורות מעוננים וקוסמים ועשו מופתים בשמים וארץ ולב בוערים אחריהם כחכז"ל כתב שמים חוזר למקומו שנאמר שנאמר התעיף עיניך בו ואיננו אותו התורה והדת האמונה אשר נכתב על לוח לבות בני אדם ע"י ניסים ונפלאות שהוא כתב שמים חיש מהרה נשכח כל המראות ובעבור זה אמרו חכז"ל הלוואי אותי עזבו ותורתי שמרו כי חלילה אם נשכח התורה ממילא נשכח כל היראה וע"ז אחכז"ל היום הזה נהיית לעם באו ב"י ואמרו הכהנים יתפסו התורה לעצמו יען שמשה נתן הס"ת לכהנים אז כרת משה ברית שכהנים ילמדו הספר לכל איש ואיש ואמר משה היום הזה נהיית לעם ב"י חששו אולי הכהנים ילמדו רק המעשים הנרצים בעיני ד' ולא יורו מאור התורה להעם לכן כרת משה ברית שהכהנים ילמדו התורה כי ת"ת כנגד כולם ואמרו במגילה גדולה ת"ת יותר מבנין בהמ"ק שהרי עזרא לא הניח רבו כדי לעלות לבנות בהמ"ק שרק ע"י תורה נעשה עיקר בנין בהמ"ק ומשה למד ולימד תורה ברבים תמיד עד שהחכים העם לדעת אמונה בלב ונפש וזה ששאל השטן לגהינם אולי למשה ראית פן יש להשטין שכל כלי אומנתו הי' להפחיד העם בגיהנם והשיב הגיהנם שמו שמעתי לפעמים צריך האדם לעשות פחד מעונשי ד' אבל אותו לא ראיתי שכלי אומנתו של משה הי' ללמוד וללמד להורות לפני העם בדעת ובבינה ולא לפתוח חלונות לתוך חושך והבן

ספרי שם שאל למלאכי שרת משה לא ראיתם השיב אצל בני אדם הוא הלך להם אמרו ישראל אלקים הבין דרכו והוא ידע מקומו אלקים גנזו לחיי עוה"ב ולא ידע איש קבורתו

יסוד גדול לעולם יהיה אדם ירא שמים בסתר הצדיק לא ידע בעצמו שהוא צדיק במחשבותיו יחשוב שהוא כאחד העם ונהפוך הוא שחושב שיש לכל אדם יתרון מעלות מאשר יש לו כחקירת חוה"ב לאיש צעיר יש גרעון בעבירות ולאיש זקן יש הוספות במצות ולבו של הצדיק נאנח שלא יוכל לשער בעצמו שימצא חן בעיני ד' זה הוא שורש עבודת ד' שהוא בלב וזה חידות חכז"ל גדולה ענוה מן חסידות שישעי' אמר רוח ד' עלי לבשר ענוים ולא אמר לבשר חסידים והוא פלא הכי לא יוכל להמצא בחסידים ענוים אך הוא הדבר הענוה פועל שיחשוב האיש שלא יצא ידי חובתו וחסידות הוה מי שמתחסד עם קונו יותר משה"ד וכל מי שחושב בלבו שהוא עובד להקב"ה יותר מחיובו הוא לא יצא ידי חובתו כחקירת תוה"ב לולא שיש לכם עבירה הייתי מתירא מגדולה שבעבירות והוא הגיאות וזה שגדולה מידת ענוה מי שלא מכיר ערכו ממי שמאמין שמתחסד עם קונו זה המעלה בעניוות כחידת חכז"ל תורה עקבה ענוה כתרה יראה והכל ממשה כי העקב הוא מגוף של אדם כך ענוה הוא מקדושת התורה אך מי שעושה ממנה כתר על ראשו הגם שהוא כתר אינו מן גוף האדם והעיקר התקרבות לד' להיות עזר ומגן לדלת העם ולא יבקש מהם עבודה יתר מכדת והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים" שלא לבקש להיות כל העם כמלאכי עליון רק להבדיל בין קודש ובין קודש הקדשים מה שהוא רק להחמיר לאנשי קודש והבן וזה ששאל למלאכי שרת משה לא ראיתם פן הכביד משה העבודה על המון עם שיהי' כמלאכי שרת השיבו משה הוא אצל ב"א כי לא שכח מעולם שהוא בעצמו איש וב"א ולא ביקש לעשות מב"י מלאכים הלך אצל ישראל לדרוש ולחקור שם חטא כי הי' לו שונאים כחכז"ל שלא ספדו עליו כל בית ישראל והשיבו לו ב"י פני משה כפני חמה מאור פניו כביר עלינו כי אלקים הבין דרכו והוא ידע מקומו אבל לא עולה בו ח"ו אלקים גנזו לחיי עוה"ב שלא ידע איש קבורתו כפי' עקידה העון ופשע הוא קבורתו של אדם כחכז"ל אין מיתה בלא עון ולא ידע איש ישראל במשה עון ופשע שיהי' שם קבורתו דפח"ח זכות משה וזכות כל ת"ח שנקראים משה יעמוד לי ולזרעי ולזרע זרעי עד עולם להצליח לישב על התורה והעבודה ברחבת הלב אמן ואמן.