מחנה חיים אורח חיים חלק ג יט

שהי' עליהם תמיד מלך מעם אחר במד' פ' וישלח וז"ל ואלה המלכים אשר מלכו ר"י פתח אלוני בשן עשו משוטיך נמשלו אומות עולם כספינה מה ספינה עשה לה תורן ממקו"א והוגנין ממקום אחר כך או"ה שמלה ממשרקה ושאול מרחובות הנהר עכ"ל רמזו פחיתות אדום אשר לא מצא אדם יקר וחשוב ונבון אשר יוצלח למלוכה בתוך עמו רק הוצרכו להביא ממדינות אחרות כמו בפרעה ויוסף "הנמצא כזה איש אשר רוח אלקים בו" פרעה התחכם שלא יבוש בעולם שלא למצוא במצרים איש אשר יפקוד להיות מושל במצרים לצבור בר ומזון על שנות הרעב ע"ז אמר איש אשר רוח אלקים בו הוא מתנת אלקים וכן בנביאים הוצרך בלק לשלוח לבלעם מז ארם ולא מצא איש באומתו וכדומה בכל גדולת אנשים והבן וכן לא הי' הגדולת כזאת בא לישראל רק יען שהי' תמיד בצרות גדולות בגלות זכו לגדולתם שכל הכוחות יהי' יחד בתוכם שכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ" וזה רמזו שיעקב הוא כמו רוכל שלא חסר מקופתו מאומה כך במצא הכל בישראל מלכים כהנים ולוים ונביאים אבל זה בא דווקא מאבקת רוכל מרוב גלות וצרות דכתיב "ויאבק איש עמו'' שהי' בגלות ורבים לוחמים לו מרום והבן זה

רבה שופטים פ' שופטים ושוטרים תתן לך וז"ל אמר הקב"ה לישראל בני חייכם בזכות שאתם משמרים את הדין אני מתגבה מניין שנאמר ויגבה ד' צבאות במשפט ועל ידי שאתם מגביהין אותי בדין אף אני עושה צדקה ומשרה קדושתי ביניכם מניין שנאמר והאל הקדוש נקדש בצדקה וכו' עכ"ל

רמזו בזה לדעת אותן בני עליה אשר יושבים ומצפים לקבל עליהם עול מלכות שמים בשמחה "דודי צח ואדום" אם צח שמראה חסד ורחמים ואם אדום ששונן ברק חרבו ואוחז במשפט ידו כל אנפין שווין עומדים צפופין ומשתחוים רווחים לאמור "ואתה הצדיק לכל הבא עלינו" שחפצו לקדש ד' ברבים כמו "ואביו שמר את הדבר" אז הקב"ה יוגבה במשפט שהאו"ה מתמיהים על גדולת ד' אשר עבדיו אוהבים אותו עד כה כחכז"ל ע"פ "מה דודך מדוד" שאו"ה מתמיהים על כן איך בני ישראל אוהבים הקב"ה לקבל בעד עבודתו יסורים גדולים ונוראים דכתיב "ויגבה ד' צבאות במשפט" בגודל הדין הם נעשים עבדיו בשמחה "לקונה עבדיו בדין" ומי שמגביה הקב"ה בדין יגדל הזכות אשר יכול הקב"ה להשפיע טובה כמו חנניא מישאל ועזרי' שאמרו "לית חששין אנחנו על פתגמא הדין" ומסרו נפשם ברצון וחפץ גמור ביד נפשם על קדושת השם היינו שדברו קשות ולא חשו שויקצוף נבוכדנצר כאשר פרשתי במקו"א מה ראו חמו"ע שמסרו עליהם נבוכדנצר גם הקב"ה עשה צדקה שהראה ידו הגדולה שאש לא שרפם כחכז"ל שעל עת ההוא נאמר "לך ד' הצדקה ולנו בושת הפנים" שאו"ה ירקו בפניהם יש לכם אלקים גדול ומורדתם בו וזה אף אני עושה צדקה שמשרה שכינה בתוככם דכתיב והאל הקדוש נקדש בצדקה והבן זה

רבה כי תצא ע"פ זכור את אשר עשה ד' אלקיך למרים וז"ל זש"ה תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דופי אר"י אם הרגלת לשונך לדבר באחיך שאינו בן אומתך סוף בבן אומתך תתן דופי עכ"ל

מוסר גדול דברו בזה כי האומות נקרא אצלינו אחים "כי אב אחד לכולנו" הוא מאדם "ואל אחד בראנו" הוא במשל כאחים מן האב לבדו שיוצר אחד לכולם כמו אחים מאב אחד ומי שהוא מזרע יעקב מעדת ישראל נקרא בד אמנו שהמה כאחים מן האם שיש להם אהבה עזה וחזקה מבטן אחד יצאו כנסת ישראל נקרא אם כחכז"ל אל תקרא לאומי אלא לאמי ומי שמרגל עצמו לדבר ולספר תמיד מחכמות חכמי שאר אומות הוא מחליש בזה אהבה מאנשי חכמה של כנסת ישראל ונותן אותה אהבה לחכמי או"ה דלולא כן למה לא מקיים הפוך בה והפוך בה דכולו בה הלא ימצא החכמה בתורה ולבסוף יתגדל ויתחזק אצלו אהבה לחכמי או"ה עד שיתחשבו בעיניו יותר מחכמי ישראל ויתן דופי בחכמות גדולי ישראל שלא השיגו מה שהשיגו חכמי האומות וזה רמזו אם התחלת לדבר באחיך שאינו בן אומתך שאתה מפאר ומגדל חכמות מחכמי שאר אומות לבסוף תתן דופי בבן אמך שתרדוף חכמי ישראל והבן זה

תנחומא כי תבא ע"פ ונתנך ד' עליון על כל גויי הארץ וז"ל ונתנך ד' עליון א"ר לוי מה עליון כאליון הזה אם זכית הרי אתה למעלה מד' אצבעות ואם לאו למטה מד' אצבעות עכ"ל

דבש המוסר תחת לשונם האדם מורכב מארבע יסודות עפר רוח אש מים כל כח הוא אצבע אלקים כח הטבע עיין א"ע פי' הפסוק אצבע אלקים הוא" החרטומים אמרו שהוא מהלך הטבע כח הטבע ולא מיד ד' דפח"ח כמו "כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננת" והירא את דבר ד' מושל בכל כוחותיו וטבעותיו אשר שתולים בגופו מהריון ומבטן כמו איזה גבור הכובש את יצרו כך הירא וחרד על דבר ד' מושל ע"כ חמדות גופו ותאות יצרו וחכז"ל אמרו מי שירא את אלקים נעשה מלך וסמכו על הפ' "ירא ד' בני ומלך" כי הוא המולך מעצמו על כל איבריו וחושיו ע"כ תאותיו תשוקותיו וחמדות גופו ואם לאו שיצרו מנהיגו נגד רצונו ונגד בקשת לבו ואז כח הטבע מושל עליו ויגבר בו פעם הוא עבד לאשה שית זונה ופעם הוא בגאוה אדון נגד ת"ח וצדיק ופעם במאכל ומשתה שנאחז מבולמוס התאוה לאכול כל בשר פגול ועל זה נאמר "והיית משוגע ממראה עיניך" כי נראה תהפוכות וזרות כאשר ילך בו רוח היצה"ר כן ינשא לעומתו במידות עניוות וגיאות במידת כילי ונדיבות במידת זריזות והתרשלות וכדומה כי איש אשר הוכה בשגעון עושה הפכים בנושא אחד וזה אם זכית הרי אתה למעלה מדי אצבעות שהוא עליון על ד' כוחות הטבע ואם לא זכית הרי אתה למטה מד' אצבעות שכוחות הגוף מושלים עליך והבן

רבה נצבים ע"פ כי המצוה הזאת וגו' לא בשמים הוא וז"ל אר"ח היא וכל כלי אומנותה נותנה עינותנותה צידקה וישרותה ומתן שכרה עכ"ל

התורה היא ארוכה מארץ מדה ורחבה מיני ים וכל החכמה ומדע כל תבונה ושכל נטמנים בה וכל המדעות צריכין לה כי נכלל בה חכמת הטבע וחכמת כוכבים וחכמת החשבון וכדומה כאשר רמז שלמה המלך "חצבה עמודיה שבעה" הנה השבע חכמות אשר המה עמודיה כולם בלולים בה אבל אין האדם צריך ללמוד חכמת העמים למען דעת לכלכל בהם את התורה נהפוך הוא מי שלומד תורה לשמה מגלין לו הכל "גל עיני ואביטה נפלאות מתודתיך'' מי שיבקשה ככסף ימצא בה פניני יסודותיה כחכז"ל הפוך בה והפוך בה דכולה בה ומנה לא תזוע וזה רמזו היא וכל כלי אומנותה ניתנה שנכלל בה בתורה הכלי אומנות שלה היינו השבע חכמות המה שבע נערות המשרתות לה וזה אר"ח "לא בשמים הוא" שלא נשאר דבר מכל אשר מתן אלקים הוא שבא משמים