מחנה חיים אורח חיים חלק ג יז

לא צריך כי הגם שמרננים באהליהם ומרגיזים מכסאם כנגדו כנגד המנהיג אם הוא מראה להם שהוא לא יפחד כי לבו בטוח בהם שלא יעשו נבלה בישראל ישובו לאחור כי ישראל באמת זרע קדושים זרע אמונים ולא יעשו דבר רע למי שבוטח על ישרנותם וסומך על צדקתם וזה עבור לפניהם וראה שאין עושים לך כלום לא תדבר מאומה רק לא תפחד מהמונם אז ישובו מעצמן כאדם שעובר לפני התיבה ומתפלל על הרבים אם יראו שלבך דבוק בהם ותעמוד להתפלל עליהם ותאמר "יתמו חטאים" ולא יתמו חוטאים כי תצער עצמך על כי שטח עיניהם מראות הגם שלבם דבוק בד' כאשר יראו שאתה מוסר נפשך עליהם ירוצו אחריך כמו "משכני אחריך נרוצה" והבן זה

ילקוט בלק ע"פ כנחלים נטיו וז"ל מה טיבו של נחלים אצל בתי כנסיות ובתי מדרשות אלא מה נחלים הללו בני אדם יורדים לתוכן כשהן טמאין וטובלין ועולין טהורין כך בתי כנסיות ובתי מדרשות בני אדם נכנסין לתוכן כשהן מלאים עונות ויוצאים מלאים מצות עכ"ל

הכוונה כי בתי כנסיות ובתי מדרשות המה מקומות מיועדים לקדושה ומשם נלמוד כח הרבים למידות טובות וישרות כמו בבהכ"נ אין יחיד אומר קדוש רק בתוך עדה שלימה יתגדל ויתקדש שם ד' ונראה עין בעין שרבים אשר יתאחדו ישיגו שלימות נפשם וילמד כל אדם שגם להצלחות הגוף ע"י אהבת אדם לחבירו "איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק" יעלו כולם יחדיו בעשר מעלות למעלה ולמעלה ואם יתפרדו איש מעל רעהו כשם שלא יתקדשו ולא ישיגו שלימות הנפש כך לא ישיגו במופרד הצלחת הגוף רוח קמעה ישברם איש ואיש יתפרדו זה מעם זה ולא יוכלו לעמוד כחכז"ל בער לך צרת יחיד צרה צרת ציבור אינו צרה כי "הן אל כביר לא ימאס" כל כלי יוצר לא יצליח אם כל ישראל עדר אחד לבד כסימן של יעקב אבינו אם יתאחדו האבנים אז אין פסול בזרעו שלימות האחדות ואהבת קשור וחבור האחים הוא אין פסול בזרעו כי "חבור עצבים אפרים הנח לו" וגם ישובו הבנים לגבולם עד כי ד' יהי' עליהם להיות זרע ברוכי ד' וזה אמרם כשם שבני אדם נכנסין בנחלים טמאים וטובלים ועולים טהורין כך יפעלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבני אדם נכנסין לתוכן מלאים עונות ושם ילמדו כח הרבים בתפלה וכח הרבים בת"ת ויוצאים מלאים מצות והבן

ילקוט פנחס ע"פ יפקוד ד' אלקי הרוחות וז"ל ר"י אומר קע"ה פרשיות בתורה השם קודם למשה וכאן משה קודם אל השם כביכול הקדים הקב"ה את משה משמו אמר הקב"ה כשהי' משה מבקש על ישראל הייתי מקדים שמי לשמו ועכשיו שהוא נפטר מן העולם בדין שאקדים שמו לשמי עכ"ל והוא פלא גדול מאוד

דבר גדול רמזו בזה עבד ד' עובד ד' בכל לבבו ובכל נפשו בלי שיחשוב על פחד ד' שיולקה בשבט מוסד וגם לא בעבור תקות שכר ועוה"ב כי עובד מאהבה מגדולת ד' אשר לבו ובשרו ירננו אל אל חי מדבק נפשו הזכה באור העולמים כלהב הנר הדולק נמשך שלהבת שלו באבוקה גדולה האיש הזה דומה למקור עליון כמו שהקב"ה פועל גדולות בלי להוסיף שלימות בעצמו כפי' המורה "כל פעל ד' למענהו" לתועלת הנפעל ולא לתועלת הפועל דפח"ח וכן האיש ירא ד' שאין עובד לתועלת נפשו כלל רק לעשות רצון אביו שבשמים התל שהוא פונה אליו הוא לעשות נחת רוח ליוצרו והגם שד' לא יוסיף שלימות בעבודתו כיון שעלתה על רצונו להיות בן אדם עובד בכל כוחו לעשות רצונו ולא לטובת עצמו אז יעמוד הצדיק והקדוש הזה בשמו הטהור קודם שם ד' כי כל עבודתו למען ד' ולא בעבור עצמו שהוא בחינת שם ד' קודם לשם אדם יען שד' פועל הכל לתכלית אדם ולא בעבור שלימות עצמו רק כ"ז שהצדיק עומד חי ומבקש מד' עזר שיזכה לזכות רבים שהוא השואל ומבקש עור קודם שם ד' לשמו יען שהקב"ה עומד בבחינת אדון והוא עבדו שמבקש ממנו עזר הגם שאינו מבקש לתועלת עצמו בכל זאת הוא המבקש והשואל ישועה מד' אך בשעה שמת ולא ישאל שום דבר עוד לא בעוה"ז ולא לעוה"ב ומוסר נפשו על מזבח אהבה כל מעשיו לעשות נחת רוח לד' שמו קודם לשם ד' יען שעושה הכל להיות קודש לד' הדבר עמוק בעזה"י מאוד וכאן אשר משה התפלל שד' יפקוד מנהיג אחר איש על העדה והוא לא יהי' עוד מנהיג ישראל הוקדם שמו לשמו של הקב"ה וכתיב יפקוד ד' אלקי הרוחות והבן זה

תנחומא מטות ע"פ החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהי' על מדין וז"ל אנשים צדיקים להלן הוא אומר בחר לנו אנשים נמי צדיקים וכן בנפול תרדמה על האנשים עכ"ל

דבר גדול רמזו בזה שאמרו חכז"ל כל צדיק וצדיק נכוה מחופתו של חבירו כאשר צדיק זה יבוא בבית רעהו רואה חבירו במעלה גבוה ממנו באהבת ד' בענף מסוג היראה הוא נכוה מחופתו של חבירו כי בנגלה עבדו שכם אחד ובסתר מחשבה ורעיון עלה חבירו בסולם מעלות הקודש גבוה מעל גבוה רק על כל צל דהימנותא הי' חופה מכוסה ומחופה שלא ישזפנה עין רואה ועל זה יש קנאת הנפש אשר יכוסה מחופתו של חבירו שאין שני צדיקים שווין בזה כחכז"ל "כי הולך אדם אל בית עולמו" שיש לכל צדיק וצדיק עולם שלו על כן הגם שכל צדיקים בתכלית אחד בכל זאת יש פנים מפנים שונים עד שנקראו אנשים בלשון רבים ולא בלשון יחיד כמו שבעים נפשי או אספה לי שבעים איש מזקני ישראל' כי בפעולה החיצוניות כולם שווין לטובה עובדי ד' והמה כנפש אחת וכולם ראוים לנבואה הוא "שבעים איש מזקני ישראל" אבל כאשר יבחר בהם משה ובני ישראל לצאת למלחמה שזכותם וצדקתם ילך לפניהם להצליח במלחמות ד' אז אי אפשר למצוא שבעים איש במדריגה אחת כתיב בחר לנו אנשים לשון רבים וכן בנבואה אין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד כתוב בנפול תרדמה על אנשים לשון רבים והבן

תנחומא פ' מסעי וידבר ד' אל משה צו את בני ישראל וז"ל צו את בני ישראל כי אתם באים אל הארץ מלמד שהראה הקב"ה למשה כל מה שהי' ושעתיד להיות הראה לו שמשון עומד מדן וברק בן אבינועם מן נפתלי וכן כל דור ודור ושפטיו דור ודור ומנהיגיו דור ודור ורשעיו דור ודור וצדיקיו שנאמר זאת הארץ אשר נשבעתי וגו' עכ"ל

הכוונה יש פנים מפנים שונים בכל דור ודור יש מנהיגים ושופטים רק יש דור כשר אשר מנהיגים קדושים והשופטים צדיקים ויש דור אשר גם המנהיגים לא טובים