מחנה חיים אורח חיים חלק ג יד

הצאן כדמות מלח שמטעים ומחזק לכל מאכל אשר יאכל והוא אינו מאכל בפני עצמו כלל רק בכח אשר מחזיק ומטעים המאכלים הוא נאכל עמהם כך הוא המלכות והכהונה אם תכלית המלך והכהן לכלכל העם במשפט להחזיק בידם בכל הכח אז בזכות העם יעמד המלך וגם הכהן ויתקיימו גם הם לעולם לכן כתיב במלכות וכהונה ברית מלח והבן זה ונוסף עוד רמז יותר כמו לא ימצא להיות מלח אם לא הזיק מקודם הארץ אשר בו יצמיח כח המלח כך רק אם המלך וכהן ממיתים עצמם על התורה ועבודה בעד העם כדמות מלח אז הוא כרית עולם וכן נתת קדושה לישראל לעולם עי"כ אם יהיה קדושים שימסרו נפשם בעד קדושת השם אז יעמדו בני ישראל לכבוד ולתפארת עד עולם כחכז"ל (ברכות י"ט) והבן

תנחומא פ' אמור על פ' וידבר ד' משה שור או כשב או עז כי יולד וז"ל זש"ה צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה אדם ובהמה תושיע ד' אמרו כנסת ישראל רבש"ע כאדם אנחנו כבהמה תושיענו לפי שאנחנו נמשכין אחריך כבהמה שנאמר משכינו אחריך נרוצה הביאנו המלך חדריו נגלה ונשמחה בך נזכירה דודיך מיין מישרים אהבוך להיכן נמשכין אחריך לגן עדן הה"ד ירוין מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם עכ"ל

שפתותיהם יזורו דעת כי הקב"ה אשר ברא האדם והבהמה ומושיע להם כמו "אדם ובהמה תושיע ד'" שזן ומכלכל אותם אבל לאדם יבוא מזונותיו ומאכליו ביגיעה ובעבודה זורע וקוצר וטוחן ואופה עד שיהי' לו לחם "בזעת אפך תאכל לחם" אבל לבהמה הארץ תתן מזונה לה בלי שתעמל בו כמו "ונתתי עשב בשדך לבהמתך" כי האדם אשר לו שכל ובינה ודעת לעשות במלאכת מחשבת צריך לעזור בעבודתו ואח"כ ישלח הקב"ה ברכה במעשה ידיו כמו "יברכך ד' בכל אשר תעשה" אבל הבהמה היא נפש בלא דעת על כץ הקב"ה מכין לה הכל כמו "יודע צדיק נפש בהמתו" וכן הדבר אם אדם בא בסכנה ועומד א' להושיע לו גם איש המסוכן בעצמו יעזור לו מעט שיותן יד להמושיע שיוכל להצילו אבל מי שחפץ להושיע לבהמה שהיא בסכנה צריך המושיע לעשות לה כל הישועה כי אין לה השכיל לדעת שגם היא תעזור לעצמה לגופה וצריך שיבוא לה הישועה כולה מהמציל ונהפוך הוא כי לפעמים צריך המציל לרדות בה בפרך שלא תמרוד בו בהצלתו ותילך במקום הסכנה כי טבע רוח הבהמה לילך במו אש בשלהבת ללהב יצא וצריך האדם להכותה שלא תלך באש ותשרף ובני ישראל מתפללים שד' ישלח עזרתו וישועתו כמו הישועה להבהמה על כי אין לה הבין שגם היא תעזור לעצמה צריך לבוא כל הישועה מהמציל כן יהי' ד' לנו לישועה בלי שאנחנו נעשה גם כן עזר כלל כי אנחנו לא נדע מה לעשות ולולא ד' עושה כל הישועה אנו הולכים בסכנה ח"ו ואם יפלא על מה ואיזה זכות נבקש כל כך מהקב"ה על זה יאמר נא ישראל מדה כנגד מדה לא בטלה גם אנחנו הולכים אחר ד' אלקינו בלי דעת והבין לשמור תורתו הגם שלא נדע תכלית והצלחה מזה נהפוך הוא עין בעין בראה שפעמים מביא לנו שמירת תורתינו הקדושה סכנה ובכל זאת אנו נמשכים אחריו כבהמה לילך מעצמינו בסכנה גדולה בעבור כבוד שמו הגדול וזה שרמזו לנו רבותינו ז"ל אמרו ישראל רבש"ע כי אדם אנחנו והי' מן היושר שאנחנו מעצמינו נעמוד על ישועתינו כדרך שבן אדם יתן יד ועזר למי שבא להצילו ולהושיעו בכל זאת אנו מבקשים פניך כבהמה תושיענו שיבוא כל הישועה ממך וגם לפעמים שתרדה בנו בפרך לכפות אותנו להישועה שלא נלך למקום הסכנה לפי שאנחנו נמשכים אחריך כבהמה אנו הולכים אחריך לשמור התורה והמצות הגם שנבוא על ידי זה לסכנה גדולה ומביאים על זה הפסוק "משכיני אחריך נרוצה" אנו צריכים מראשית להיות נמשכים ביד חזקה ואח"כ גבין הישועה ונרוץ אחריך ברצון הטוב והבן

ילקוט בהר על פ' מזבח אבנים תעשה לי וז"ל תנא דבי רב ענן כל הקבור בארץ ישראל כאלו קבור תחת המזבח כתיב הכא מזבח אבנים תעשה לי וכתיב התם וכפר אדמתו עמו עכ"ל

קדושת ישראל ניכר ונגלה בכל דבר הן בשמותם בדבורם במלבושיהם ובמנהגיהם ובמידותם לא הדלים ועניים ואביונים בלבד מצוינים אלא גם העשירים וקציני העם אשר זהב ופז להם יקרים בזה שהמה מצוינים בכל אלה לדעת כי המה יהודים עברים ישראלים "בני ציון היקרים המסולאים בפז" שכל רואיהם יכירו אותם כי הם זרע ברך ד' ועין בעין נראה שיבוש איש לדבר בלשון אחר או ללבוש בגדים אחרים ולנהוג במנהגים שונים מיתר העם אשר שוכן בקרבם אם הוא מאותו עם אבל כאשר בא יבוא איש מארץ נכריה אשר שם יש לשון אחר בגדים אחרים ומנהגים אחרים לא יבוש לאחוז כמנהג מדינתו להיות מצוין מיתר ההולכים על פני הארץ כי מי יכלום איש הבא מעם אחר ומנהג מולדתו ומדינתו בידו וגם מרבית העם לא יתפלאו עליו בו כי ידעו שהוא מארץ אחרת ואנחנו בני ישראל אשר מדינתינו הוא א"י שם לשון עבר ובגדים מצוינים בארבע כנפות ויתלו שני פיאות משני צדדי הפנים ושם הנשים יצניפו ראשיהן על כן מציב ציונים האלה להראות בנגלה גם אם נפזרנו בכל קצות הארץ לא נשכח שם אלקינו מדינתינו מנהגינו וכן ישראל ויהודי אמיתי אשר יזכור בכל אלה לעשות בכל מקום אשר ידרוך כף רגלו הוא אדמת קודש כי עיני ד' משוטטות בכל מקום בכל אפסי ארץ והגם שע"י שנתערב בגוים למד ממעשיהם וסר מתורת ד' חרבה בכ"ז הוא קבור בארץ ישראל שיקר בעיני ד' המות לחסידיו אשר לא בושו מלהגיד בכל מקום שהמה עמו אשר גרשו מנחלת ד' כשם הצדיקים אשר בעבור שלא לחלל שם ד' הקריבו עצמן על גבי מזבח להיות מן אלו הן הנשרפין על קדושת השם להיות עפר מן אדמה וזה כל הקבור בארץ ישראל שלא כיחד שהוא יהודי בא מעבר הים שהוא מן יתר הפליטה מעם ד' אשר הלכו בגולה הוא חשוב כאלו קבור תחת המזבח שהורם ממנו הדשן מן הקרבנות הנשרפין ושמו אצל המזבח ורמז ד' "מזבח אדמה תעשה לי" שאדם יכיר שגופו ראוי להיות מזבח אדמה שיושרף להיות עפר מן האדמה ושם כתיב וכפר אדמתו עמו שהנשאר בציון ונותר מירושלים קדוש יאמר לו אם לא ימצא בידו רק זאת שמראה לכל שהוא איש מציון נקרא קדוש והבן זה

ילקוט בחוקותי פסוק ונתתי את פגריכם על פגרי גלוליכם וז"ל וכי מה הפגרים עושים אצל גלוליכם אלא כשהי' אליהו שוחה על תפוחי רעב מצא אדם אחד שתפוס ומוטל ברעב א"ל מאיזה משפחה אתה א"ל ממשפחת פלונית