מחנה חיים אורח חיים חלק ג יג

לקדם בעניני עוה"ב ואם לא זכה יסתכל לקדם בעניני עוה"ז ויסתכל לאחור בעניני עוה"ב שיאמר "אשרתי מצאתי עון לי" כי יאמר פלוני יש לו מצות מעוטים ממני האיש הלזה הוא עשר מדריגות אחורנית ובקניני עוה"ז יאמר על עצמו יש מתעשר ואין כל מה עשרי נגד איש עשיר פלוני אראה ואשתדל להיות עשיר אז יתן עליו דין וחשבון דכתיב "ותשת עלי כפך וכתיב כפך מעלי הרחק" פעם מבקש שהקב"ה ישת עליו כפו ופעם יתחנן כפך מעלי הרחק כי לכל איש בקשה שישת ד' עליו כפו וכן יש לכל איש בקשה שירחק כפו מעליו והבן

ילקוט מצורע פ' זאת תהי' תורת המצורע וז"ל לשון הרע אין אדם מוציא מפיו עד שכפר בעיקר שנאמר אשר אמרו ללשונינו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו כביכול צוח על מספרי לשון הרע מי יקום לי עם מרעים מי יכול לעמוד וגהינם צוחת אף אני איני יכולה לעמוד בו אמר הקב"ה אני מלמעלה ואתה מלמטה אני זורק בהן חיצים מלמעלה ואת הופכת עליהם גחלים מלמטה שנאמר חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים עכ"ל

מספרי לשון הרע יתלבשו אדרת שער למען כחש יספרו שראו באיש ההוא דבר שאין רוח שמים נוחה הימנו וגם הוא רע לבריות ומגדל העונות לשמים שהוא לא אויב לו ולא ארב עליו רק כמשא כבד יכבד עליו שיש עונו אם לא יגיד כי גדול המכשלה הזאת שמגיע בכבוד המקום ובתורתו אבל באמת יודע בלבו שהכל שקר וכזב ובא במרמה לבלעות איש נקי ובר לבב שנסתר ונעלם מה שבלבו רק אם יבוא במקהלות אנשי מרמה פירוד לבבות אז איש איש יגלה רעת רעהו מחשבותיו ותחבולותיו ונגלה ונראה מחשבות און "הרה עמל וילד שקר' ששבע תועבות בלבו וחכז"ל ספרו שגחלי רתם יש להם טבע הגם שנראה חיצוניות כאפר לבן בקרבו נשמר עוד האש עד ברוב ימים וזה חידות חכז"ל במאמר הלזה הקב"ה אמר אני איני יכול להם יען שמרמה היא בלבו ויהי' חילול השם אם אשלם טוב וגיהנם צוחת איני יכלה להם יען שהחיצוניות נראה כאמרי יאה קודש לה' הקב"ה זורק בהם חצו שהוא קורע קישור וחיבור שלהם כמו "חץ שחוט לשונם" עיין חולין פ"ב ועיין כתובות ל"א זרק חץ וקרע שיראין בהליכתו ואז אתה חותה גחלים מלמטה מה שהי' טמון תחתם למטה יבוא למעלה ויפוח האש ויגלה רוע לבם שנאמר חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים אשר מלמעלה נראה כמכוסה באפר ובתוכם אש השורף והבן

תנחומא פ' אחרי וז"ל ואל משה אמר עלה אל ד' אתה ואהרן נדב ואביהו מלמד שהיו משה ואהרן מהלכים תחלה ונדב ואביהו מהלכים אחריהם וכל ישראל אחריהן והי' אומרים מתי ימותו שני זקנים ואנו נוהגין בשררה על הצבור תחתיהם ר"י בשם ר"א אמר שניהם אמרו בפיהם זה לזה בפניהן אמרו זה לזה ר' פנחס אומר בלבם הרהרו אמר ר' ברכי' אמר להם הקב"ה אל תתהלל ביום מחר כי לא תדע מה ילד יום (משלי כ"ז) הרבה סייחין מתו ועשו בעורותיהם שטוחין על גבי אמותיהן וכו' עכ"ל

הדבר יצא מפי רבותינו ז"ל ופני כל רואה חפוי איך שני שרפי אל שהי' גדולי עולם וקדושי עליון אשר משה אמר "עכשיו אני יודע שהמה גדולים ממני וממך" הוא הדבר אשר דבר ד' בקרובי אקדש ועל פני כל העם אכבד" יאמרו כזה מתי ימותו שני זקנים הללו ואנו נוהגין שררה מחכים למות שני נביאי ד' האב והדוד כמעט אין הפה יכול לדבר והאוזן יכול לשמוע אמנם אמרות טהורות המה כי שני דברים נכללים בכח מנהיג ישראל (א) העבדות כי בני ישראל רגזנים טרחנים וסרבנים מטילים עול כבד על מנהיגם זה בכה וזה בכה עד שלא יוכל שאת משה אמר "איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם" ובכל זאת צריך להיות עבד להם כאלו לא נוצר אלא בעבורם כחכז"ל כלום שררות אני נותן לכם עבדות אני נותן לכם ונקראו עבדים "משה עבד ד'" "למען דוד עבדי" "הנה עבדי אבחר בו" מכי לי בני ישראל עבדים" והמנהיג הוא עבד בן אמה שאני עבדך בן אמתך" זה עניוות לא שאני עבד לד' כמו אברהם ומשה רק שאני עבדך יען שאני בן אמתך שהאם היתה צדקת אמה עבריה והוא בן האמה הקנוי לאדוניה והבן זה (ב) השררות מנהיגי ישראל הם פחים וסגנים ושרים כי כל המזכה את הרבים גדול מאוד שחלק לו הקב"ה כבוד נקרא נשיא "ונשיא בעמך לא תאור'' ונקרא אלקים "ונקרב בעל הבית אל אלקים" "עד אלקים ויבוא דבר שניהם" כל המהרהר אחרי רבו כאלו מהרהר אחרי השכינה חייב לכבדו בקימה והידור ונקרא איש אלקים ושניהם יחד בכח מנהיגי ישראל כנודע וזה רמזו חכז"ל נדב ואביהו ראו גודל כח של משה ואהרן שמגדלים בני ישראל ע"ג מעלות תרומות ונשגבות עד שחקרו אם יגיע העת אשר ימותו אהרן ומשה לא ישאר לפניהם להיות עבדי העם כי יהי' כולם בני עליה טובים מאוד ולא יהי' להם עוד עבדות כלל רק שררות וזה שאמרו מתי ימותו שני זקנים אבו נוהגין שררות על הצבור אבל עבדות לא יהי' נשאר לנו מאומה ולכך אמרו זה לזה בפני משה ואהרן אמרוהו שמתקנאים בהם שמתקנים דור דעה דור ישרים יבורך ור' איבו אמר שהרהרו זאת בלבם יען שמשה ואהרן הלכו תחלה והם והעם נמשכו אחריהם ממילא כמו "משכני אחריך נרוצה" והקב"ה אמר אל תתהלל ביום מחר שנראה כאלו אתם צועקים שעל ידי אריכות ימים של אלו ושלמותם אחריהם לא יהי' במה לקנות שלימות עבדות לאיש המנהיג הרבה סייחין מתו ועשו מעורותיחם שטוחין לאמותיהם שנהנו האבות מעורות בניהם כך אתם מתים ויהי' שלימות למשה ואהרן להשלים מידת סבלנות ויזכה אהרן שיתיחד הדיבור אליו כי אין ערוך לסוף המעלות אשר ילמדו בני ישראל מאיש אשר יגבה לבו בדרכי ד' יש מפזר ונוסף עוד להורות כי אין קץ לשלימות ודביקות בד' והבן

רבה פ' קדושים על פ' קדושים תהי' וז"ל ואתה מרום לעולם ד' רוממות אתה נוהג בעולמך נתת כהונה לאהרן לעולם ברית מלח היא (במדבר י"ח) נתת מלכות לדוד לעולם שנאמר הוא לכם לדעת כי אלקי ישראל נתן ממלכה לדוד על ישראל לעולם לו ולבניו ברית מלח (ד"ה ב' י"ג) נתת קדושה לישראל לעולם שנאמר קדושים תהי' עכ"ל ועיין במתנות כהונה יעו"ש והוא פלא גדול

המלח אינו מאכל להיות נאכל בפני עצמו רק בו סגולה שמטעים כל מיני מאכל כמו "היאכל תפל בלי מלח"' וגם מחזיק המאכל לעמוד לימים רבים משמים כעשן נמלחו" כנודע ועיין בכורות דף ז' וכן המלכות אם השופט לא יביט על תועלתו ותכליתו רק יסתכל לטובת אחרים הוא יכיר שגדולתו תלוי מהעם (עיין רש"י לך רד מגדולתך) וכן הכהן העומד לשרת בקודש תכליתו יהיה להיות עבד להם לקרב החוטאים לפני אלקים ולא תכליתו להתכסות בצמרם ולאכול