מחנה חיים אורח חיים חלק ג קכח

ערבין ביה ואם מן השמים יצא למות שם הוא האות כי יש לו אחיזה בנשמתו שם על כן נתן פדיון נפשו לח"ק דשם (ג) הכי לא הי' רשות ביד הגבאים דשם לתבוע עוד בעד מקום קברו הגם שהוא צוה ליתן מאתים הי' יוכלו הם לאמור מקום חשוב אין אנו נותנים רק בעד אלף זהובים והגם שנתרצו ליתן בעד שני מאות היינו כי לא חפצו להתעשר להיות כמכס העומד מאליו אבל בודאי הם לא הי' מוכרחים ליתן קבר חשוב הגם שצוה ליתן מאתים בעד קברו וא"כ לא נגמר קנין כלל בחייו ונקבר בקבר שגמלו עמו קרוביו חסד ובתוך עירו הוא יקבר בקבר שלו אשר קנה בכספו ודוק

אך האמת אגיד שגמ' בב"ב דף קי"ב פלא בעיני שאמרו נמצא הצדיק קבור בקבר שאינו שלו ויש לדקדק (א) למה לא אמרו נמצא שצדיק אינו קבור בקבר שלו אם נאמר דיש הזכות בזה שנקבר בקרקע שלו א"כ הי' לחכז"ל לבחור בלשונם נמצא שהצדיק אינו קבור בקבר שלו כי הלא זה זכות הצדיק שיהי' המקום שלו וצע"ג (ב) פלא בעיני לו יהי' שפנחס ירש את אשתו מדאורייתא א"כ הוה הגבעה של פנחס ולא של אלעזר אביו נמצא קבור בקרקע שאינו שלו דהוא של בנו דאטו יוכל פנחס לזכות אביו בקרקע לאחר מיתתו הלא אין למת כח לזכות בדבר וכן כאשר משני הגמ' אלא אימא דנפלה ליה משדה חרמא וכתב הרשב"ם בד"ה משדה חרמא בסוף וז"ל ונטל אלעזר חלקו בהני חרמים לחלק פנחס נפלה הגבעה עכ"ל קשה ג"כ עכ"פ נמצא הצדיק אלעזר אינו קבור בקרקע שלו אלא בקרקע פנחס בנו ומה לי שאינו שלו אחרים או אינו שלו דהוה של בנו עכ"פ שלו של אלעזר לא הוה מקום קברו וצע"ג (ג) וכן קשה מאי פעל אברהם שלא קבר שרה אשתו עד שקנה המקום השדה בכסף מלא וגם החזיק וחכז"ל שבחו אותו על זה עיין רבה פ' חיי שרה על פסוק ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו וז"ל הה"ד רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וחסד שגמל חסד לשרה ומצא חיים שני חיי אברהם מאה שנה ושבעים שנה וחמשה שנים עכ"ל ולכאורה פלא הכי הי' לאברהם להניח אותה כדומן על פני השדה בלי קבורה ומה חסד גמל עם שרה רק שציינו עצמם על פסוק ואחר כן קבר אברהם אחר ששלם בכסף מלא את הקרקע והחזיק בה קבר את שרה אשתו שתהי' נקברת בקבר שלה וקשה א"כ עכ"פ נמצא הצדקת נקברת בקבר שאינו שלה דאטו יש זכות שתזכה לאחר מיתתה במקום קברה וא"כ צדיק מה פעל עמה הגם שעכ"פ פעל שלא תהי' נקברת עם בני חת עכ"פ היא הצדקת אינה נקברת בתוך שלה וצע"ג (ד) ועוד דהי' לגמ' בב"ב דף הנ"ל לומר נמצא הצדיק קבור בקרקע שאינו שלו מאי זה שבחרו לאמור בקבר שאינו שלו וצע"ג (ה) ועוד דהי' לגמ' לומר נמצא הצדיק קבור בקבר של אחר דהא חזר הגבעה ביובל א"כ נקבר בקרקע של אחרים למה אמרו בקרקע שאינו שלו הא אפי' קרקע הפקר הוה ג"כ אינו שלו וגם קשה הא אהרן ומרים וכל דור המדבר נקברו בהפקר במדבר והגם דאפשר לומר דזכו במקום מתחילה להיות קבורים בשלהם כאשר ספרו חכז"ל בערב תשעה באב חפר כל איש קברו והניח עצמו בו כן עשה אהרן ומרים ומשה רבינו מן השמים זכה בו דהקב"ה קברו כל זה הוא הלחץ זה הדחק (ו) א"כ דיש בזה זכות גדול להיות קבור בתוך שלו למה לא חשו הצדיקים ואנשי מעשה להכין בחייהם לקנות מקום קברם

על כן לבי אומר לי דעיקר קפידא הוא שלא יקבר הצדיק בקבורת אחרים כי מלפנים בישראל הי' לכל משפחה אחוזת קבר לפני עצמם אשר כל קרובי משפחה אחת מונחים ביחד אבל לנוח עם התערובות שאינם ממשפחתו לא נייח לאדם כי אין זה אחוזת קבר למשפחתו ובירושלמי במ"ק אשר אמרו אין מפנין וכו' ובתוך שלו אפי' מדירה נאה לכעורה שמחה לאדם שהוא דר בתוך שלו עכ"ל היינו אפי' אם שוכר שם דירה כיון שהוא בחצר אשר אבותיו וקרוביו דרים שם מותר לפנותו לשם כי שמחה לאדם לדור בתוך משפחתו ואח"כ הביא הירושלמי שה"ה לאחר מיתה מותר לפנות מן קבר לקבר לתוך שלו היינו לשכוב בקברות משפחתו שנייח לאדם אצל אבותיו כשם שאדם מתענג להיות דר בתוך חצר משפחתו כן נייח לאדם לשכוב בתוך קברות אבותיו ומשפחתו אפי' אם הקבר אינו שלו רק שלא ישכב בין קברים אחרים ולכן לא הי' במדבר קפידה אם הקברים שלהם וכן בשרה אין נ"מ אם הקרקע שלה רק שלא תקבר בין זרים וכן בב"ב אין קפידה רק אם יחזור השדה יקברו שם זרים אבל אם הגבעה של פנחס ויקברו שם קרובים אין קפידה שיהי' הקרקע של אלעזר וזה שדייקו נמצא הצדיק קבור בקבר שאינו שלו כי יהי' בית הקברות לאותו בעל השדה ולמשפחתו כנלענ"ד בעזה"י לאמת ולכן בדורות אחרונים שנקברים כל בני ישראל הדרים ביחד ולא נמצא בית הקברות משפחות א"כ אין קפידה לקנות קבר בחיי האדם ולכן לא קפדי הצדיקים לקנות להם מקום קבר בחייהם ודוק

לכן בנידן הנשאל אשר ר' פנחס ז"ל הנ"ל אין לו בעירו עיר פוטנאק לא אב ואם ולא אח ולא אחות בבהק"ב דשם כי אם אשתו ראשונה אשר נקברת שם והוא לקח אשה שניה א"כ כבר נפסק השארות ג"כ ועיין דוגמא גיטין בסוגיא דחוץ אפי' באשה נשואים שנית מפקיעים יעו"ש ק"ו באיש אשר לקח אשה שניה ועי' בח"מ הל' עדות סי' ל"ז) אם כן אין שם אבות ולא משפחה הגם שהי' בן חברה ויש לו חלק בקרקע בעבור זה אין קפידה מה לי שנקבר בפוטנאק עם מי שאינו קרוביו או באורשא ואין מפנין מקבר לקבר ובפרט שלא צוה להוליכו לעירו וגם גילה דעתו שנתן לח"ק שני מאות הגם שאין ראי' שנתן בעד קברו עכ"פ לולא כן מהכ"ת צוה לתת לח"ק הי' לו לעשות שם קרן קיימת לנשמתו אשר תצא שם על כן אסור לפנותו מקברו וינוחו עצמותיו שם בשלום

וחפשתי באוצרות התשובות של אדמ"ו חת"ס ז"ל ומצאתי ביו"ד סי' של"א שנתקשה על הגמ' בב"ב מאי הי' לו לפנחס לעשות אם אין לו קרקע עולם ותי' שא"כ למה סיפר הקרא כלל אם אין בו שבח לצדיק יעו"ש ולפמ"ש למעלה נראה מדברי רשב"ם שלא הי' קברו כלל וגם החזיק אדמ"ו ז"ל שצריך להיות הצדיק קברו בשלו שכתב וז"ל דנייח לצדיק להיות קבור בשל עצמו ולא בקרקע שאולה עכ"ל הגם דבסוף הביא ראי' שעכ"פ הקרובים יקנו מקום לקרובם המת כמו שהקפיד אברהם שלא לקבור שרה עד שקנה המערה אבל שנאמר שחפץ להיות קבור בשל עצמו לא הבנתי איך יש להמת קנין ודוק

וראה זה מצאתי אחרי כותבי זאת באדמ"ו אמרי א"ש יו"ד סי' קכ"א בד"ה ואולם שכתב בסוף אחרי אשר דקדק שהי' לירושלמי לומר ולמקום אבותיו מותר למה אמרו אצל אבותיו וכתב וז"ל מזה נראה הי' בימיהם שהי' להם קברות מיוחד לכל משפחה ושלו ושל אבותיו לעולם הי' ביחד משא"כ עתה שיש קברות סתם לא מקרי מיוחד לשלו ולשל אבותיו ואחרי כו' הקפידו ואמרו בפירוש