מחנה חיים אורח חיים חלק ג קכט

דאין מפנין רק מפני המוזכרין שם בסי' שס"ז אין לנו אלא כענין המוזכרים דהיינו בה"ק המיוחד למשפחתו לאו כעת כשמו כ"ה בפי הבריות בית עלמין עכ"ל אודה ד' שזכיתי לכוונת אדמ"ו ז"ל דקפידה להניח בבית הקברות משפחתו ולא לשכב בתוך קברות אחרים אשר הם זרים עמו הרי לדינא כתוב כמו שבארתי

ואכתי צריך לבאר אשר העיר כבוד מעלתו נ"י יען כי אנשים קרוביו ואוהביו אשר נסעו לבקרו אמרו מיד שיוציאו משם וגם הח"ק שלחו טעלעגראם רק לא בא לידם עד אחר הקבורה ומדמה לזה כמו שהעיר אדמ"ו חת"ס ז"ל חלק השישי סי' ל"ז נ"ל הלא כבר ביאר אדמ"ו ז"ל שם שדבר זה מהני או אם האיש אשר מוטל עליו לקברו או במי שקנה הקרקע יעו"ש וא"כ הלא גיסו מאשתו ראשונה עליו בודאי אין מוטל לקברו ולא מהני תנאי אם הי' מתנה חותנו כעת הי' אפשר לצדד דמצינו דחמיו נקרא אב עיין בש"ע יו"ד סי' ר"מ סעיף כ"ד דמחוייב אדם בכבוד חמיו דדוד קרא לשאול אבי וכן מצינו ששאול קרא לדוד בני קוליך זה בני דוד אבל הלא חמיו לא התנה וגיסו הנ"ל אין מחויב לקברו לא מהני תנאי ואם נאמר שגיסו הנ"ל קנה המקום ג"כ לא מהני דשאינו בנידן החת"ס סופר שהרב הגאון ר' נפתלי ז"ל הי' בן המנוח של רבן של ישראל הגאון מהר"ם בנעטה ז"ל הוא היורש דאורייתא רכוש של המנוח הוא של בניו א"כ הקרקע שלו הי' ויוכל להתנות תנאי בקרקע אבל כאן הגם אם קנה הקרקע מח"ק דשם הלא קנה ממעות ר' פנחס ז"ל ואולי לקחו המאתים ממעות אשר הניח המנוח בעד הקבר ואין כאן קונה מקום ע"י גיסו הנ"ל וא"כ איך יוכל הוא להתנות תנאו בקבורתו וגם לא התנה בשעה שהניחו להמת בקברו ודוק

סוף דבר לא אדע היתר כלל לפנותו מקברו אשר נקבר בקהילה ישינה ולהביאו לעירו עיר פוטנאק עין בעין נראה כי לאתר ההוא הי' רגליו מביאים אותו וינוח על משכבו וילך נכוחו שיעמוד לקץ הימין לגורלו אמן בלע המות לנצח ונעלה לציון לראות בבנין ירושלים עיר ד' שמה אשר עתיד הקב"ה לבנותה אמן ואמן הדש"ת

וראיתי לאדמ"ו חת"ס ח"ו סי' ל"ח שהב"ד השואלים הביאו בשם הגאון מווילנא ז"ל ראי' ממכות דף י"א ומרמב"ם פ"ו מהל' רוצח שמפנים עצמות הרוצח שנקבר וכה"ג מת אח"כ יעו"ש ואדמ"ו ז"ל באות ג' העיר למה הביא בש"ע מירושלמי ולא מגמ' ממכות הנ"ל וכתב וז"ל מכל מקום התם איכא למימר הואיל ונקבר מתחילה על מנת לפנותו לכשימות כה"ג דודאי מוכח שם דערב לאדם לנוח אצל אבותיו דאל"ה לא הי' קוברים מעיקרא על מנת לפנותו אלא ע"כ משום שנוח לו לנוח אצל אבותיו אבל אינו מוכח שמטעם זה לחוד בלא תנאי שיהי' מותר לפנותו עכ"ל (בנקל נ"ל יש הבדל בין לפנות עצמות ובין לפנות עצמות עם הבשר דכתיב אך בשרו עליו נכאת ולמדו מירושלמי בכל אופן מותר לפנות)

ולדעתי לחדש דבר בעזה"י הנה בפ' מסעי פסוק כ"ה כתיב "והשיבו אותו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדול" ובמכות דף י"ב אמר ר"א ערי מקלט לא נתנו לקבורה דכתיב ומגרשיהם יהי' לבהמתם ולרכושם ולכל חייתם לחיים נתנו ולא לקבורה וישב שמה שם תהיה דירתו שם תהי' מיתתו שם תהי' קבורתו רוצח שאני דגלי רחמנא וכן פסק הרמב"ם פ"ז מהל' רוצח הל' ד' יעו"ש וא"כ מהך פסוק דכתיב שמה כתיב וישב בה עד מות הכהן הגדול א"כ לאחר מיתת כהן הגדול יש חיוב על הב"ד להוציא עצמותיו משם כי לחיים נתנה ולא לקבורה ולהשים עצמותיו אל קברי אבותיו כי או אפשר להניחו בערי מקלט ורמב"ם שם הל' ג' כתב וז"ל רוצח שנגמר דינו להגלותו ומת קודם שיגלה מוליכין עצמותיו לשם ורוצח שמת בעיר מקלטו קוברים אותו שם ובעת שימות הכהן הגדול מוליכין עצמות הרוצח משם לקברי אבותיו עכ"ל הרי שלא כתב מותר להוליך עצמות רוצח אלא כתב מוליכין עצמות רוצח כמו שכתבו ברישא אם מת קודם שיגלה מוליכין עצמותיו לשם כך כתב בסיפא מוליכין עצמות רוצח משמע בשניהם החיוב על הב"ד וא"כ ממילא אין כאן ראיה כלל דשאני התם דמתחילה קברו עד מות כהן הגדול דאח"כ אין עיר מקלט מקום לקבורה וממילא מוליכין אותו אצל אבותיו אבל מנ"ל במת אשר יוכל להיות נשאר במקומו "ישנתי אז ינוח לי" כתיב מנ"ל שמותר לפנותו משם שאינו אצל אבותיו והביאו מירושלמי דלא מיירי במי שנקבר בעיר מקלט ופלא בעיני על הגאון מווילנא איך מביא משם ראיה לדין ש"ע וגם על אדמ"ו ז"ל פלא שכתב שלולא שנייח לאדם לשכוב אצל אבותיו לא היה קוברים אותו על מנת לפנותו ולדעתי בהיפך דכתיב ישוב אל ארץ אחוזתו דאין הב"ד רשאי להניחם שם מיד שמת כהן גדול נגמרה כפרתו א"כ לחייתם נתנו ודוק (עיין ברמב"ם בהל' בית הבחירה פ"ז הל' י"ג וז"ל רצו בני העיר להוציא הקבר מן המדינה מפנין אותו עכ"ל ואין פנאי כעת) ועיין בהלכות אבות הטומאה פרק ח' ופרק ט' ועיין בתויו"ט פ"ב דכלים ובשו"ע יו"ד סי' שס"ג ואין לי כעת פנאי לחקור

עוד ראיתי באות א' שם בד"ה אך שאדמ"ו מתמיה על דברי מ"ל פי"א משמיטה אשר חקר לפי דברי ירושלמי דאין רשות ללוקח לשנות בקרקע ביובל א"כ איך חקר הגמ' בב"ב דף קי"ב דלמא פנחס מזבן זבין ודחה המ"ל דלמא המוכר נתן רשות לפנחס שיקבור אביו שם והתפלא אדמ"ו ז"ל וכתב וז"ל ודבריו וצע"ג אי ס"ד אסור לשנותו וצריך להחזיר הקרקע לבעלים כמות שהי' א"כ אם יתנו לו הבעלים רשות הוה מוכר לצמיתות וכתיב והארץ לא תמכר לצמיתות עכ"ל ודבר זה פלא בעיני הלא לירושלמי אין המוכר מוכר ללוקח רק הפירות אבל גוף הקרקע נשאר למוכר ולכן אסור ללוקח לחפור בו אבל בודאי המוכר יכול לשנות קרקעו וגם יכול כל אדם בארץ ישראל לעשות משדה ירושתו מקום קברות כי כל אדם יכול לעשות בשלו מה שירצה א"כ אם המוכר נתן רשות לפנחס לקבור אביו בשדה הוה כאילו המוכר קבר את אלעזר דהא הקרקע נשאר שלו ויוכל לעשות משדהו בהק"ב ואיך שייך לומר דמכר לצמיתות הלא בעל השדה קבר לאלעזר בתוך שדהו בקרקעו שלא מכר מעולם ואעתיק לשון מ"ל שכתב וז"ל דאפשר שהי' ברשות בעל השדה שיכול לעשותו בית הקברות עכ"ל הרי שפתיו ברור מללו ודעת אדמ"ו ז"ל פלא בעיני כעת וברצות ד' במקום אחר אבאר עוד הערות בענין זה וקצרתי כעת

וקבלתי מכתב מהרב הנ"ל שגם רבנים מפורסמים הסכימו שאסור לפנותו ועטר גם פלפול מעט ואין עת האסף פה ויקוים מהרה יחיה מתיך אמן.