מחנה חיים אורח חיים חלק ג קכה

ימצא דע"י קבלות אחריות עובר כמו אם יהי' החמץ ממונו ממש דנמצא שבפסח יש לו אחריות עכ"פ על חמץ שהוא ממון ממש לגוי אבל לרבות להיות חייב ג"כ באחריות החפץ שהוא בעצמו רק גורם לממון זה לא ילפי' מן לא ימצא דהלא בכל התורה גורם לאו כממון ואפי' לר"ש דגורם לממון כממון זה דווקא אם אינו בעין אבל כ"ז שאיתא בעיניה ולא כמבואר בצמח צדק סי' ל"א רק בפסח דכתיב לא ימצא כמבואר ברש"י] רק בחמץ חדשה התורה מדכתיב לא ימצא א"כ די אם קבל אחריות על חמץ שהוא ממון של נכרי אבל שיהי' עובר אחריות על חמץ שהוא ג"כ רק גורם לממון זה לא ילפי' דוגמת סברת הר"ן בקביע יען דקבוע חידש הוא לא אמרי' קבוע בלא נודע איזה חנות מוכרת בשר הנבילה יעו"ש ודוק

ולפמ"ש נ"ל דדוקא אחריות על חמץ של גוי נאסר מלא ימצא דהא חמץ הוה ממון של גוי בפסח והוה אחריות גורם לממון ממש אבל בחמץ של ישראל המופקד אצל חבירו הגם שעפ"י התורה מותר להשהות החמץ ברשות ישראל אחר ויהי' חמץ הנ"ל גורם לממון אחר הפסח עכ"פ חמץ של ישראל בפסח אסור בהנאה ואין לו דמים והוה קבלת אחריות דהוא גורם לממון על חמץ שהוא גורם לממון ואינו עובר על ב"י ולא ממועט מלא ימצא שלא יקבל חמץ של חבירו אפי' באחריות והבן

ובזה נסתר מה שחידש הצל"ח בלשון הגאונים שאמרו הנפקד חייב לבערו ולא המפקיד ופי' הוא יען דמפקיד אינו עובר א"כ אין ראוי לקנסו אחר הפסח וכיון שאומרים הרי שלך לפניך ואין ראוי לקנוס המפקיד א"כ יהי' לאחר הפסח מותר החמץ והוה האחריות על הנפקד ועובר עליו וזה שרמזו יען שמפקיד אינו עובר לכן עובר הנפקד יעו"ש ולפי מה שחדשתי זה אי אפשר דאחריות הנפקד הוה גורם לגורם דחמץ המפקיד הוה גורם לממון שהי' מותר אחר הפסח וקבלת אחריות הוה גורם לגורם ודוק

וא"כ נשאר קו' הצל"ח מאי מקשה הגמ' למ"ד גורם לממון כממון לא ימצא ל"ל שהקשה הנ"ל דלמא על חמץ ישראל דנפסק האחריות בשעה שבא זמן איסור וחידש גזה"כ דיעבור מלא ימצא ותי' הצל"ח דהחכים רש"י לכתוב ר"ש קאמר גורם לממון כממון וא"כ כל חמץ הוה גורם לממון יעו"ש ולפמ"ש דזה הוה גורם נשאר קו' הצל"ח דלמא חידש התורה בל"י דיהי' אוסר גורם דגורם אשר לא נשמע לר"ש וחידש התורה גזה"כ אך הגמ' תי' דהי' בסברה דכל זמן שלא הוזק אז בכל התורה לא הוה גורם לממון כזה שחמץ בעין ומהכ"ת לחדש עוד דגורם דגורם יהי' כממון והבן

רק לפ"ז קשה מאי הק' הגמ' הא אמרת רישא שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה נימא דכולם איירי באחריות רק רישא איירי בשל ישראל דהוה גורם דגורם וסיפא איירי בשל נכרי וצע"ג

ונ"ל דלכאורה קשה א"כ מאי פריך הגמ' כלפי לאי ולא משני דס"ד נכרי שכבשתו דהוה ממונו כממונך א"כ יהי' מותר כמו שמותר לקבל חמץ של ישראל קמ"ל דל"י דהגם דהוה כממון של ישראל אעפ"כ נשאר ג"כ ממון של גוי והוה קבלת אחרים גורם לממון ולא גורם לגורם ומדשני רבא ארישא קאי ע"כ ידע רבא דאחריות ברישא היינו גוי ולא של ישראל ומיושב למה מסדר הגמ' מתחילה הקו' על אמר מר אין לי אלא נכרי שכבשתו ואח"כ מסדר אמרת יכול יטמין דבלא"ה הי' משני אחרים היינו ישראל ולעולם שניהם באחריות אבל מדמשני רבא ארישא קאי ע"כ דרישא איירי בשל גוי ודוק. ברוך אתה ד' למדני חקיך אתה החילות להראות את עבדך את אמתך ואת חסדך מעשי ידיך אל תרף ממני להראני עוד נפלאות מתורתך ואני תפילה שדבריך לא ימושו מפי ומפי זרעי ומפי זרע זרעי מעתה עד עולם חסדך וישעך תתן לי אמן דברי הפורע בברוך אל אביו שבשמים וחותם באהבה רבה לאמרות ד' אמרות טהורות היום י' שבט תרצ"ח לפ"ק יום היארצייט של אם אמי הצדקת מלכה ע"ה אשת החשוב ר' יהודא לאשברין ז"ל מפ"ב הק' חיים בן לאבי אדמ"ו הצדיק מוה' מרדכי אפרים סופר ז"ל