מחנה חיים אורח חיים חלק ג קכא

קריאת התורה אחרי כי לדעתי כל הפרשה שייכה לכל יום מימי חנוכה עכ"ל ולפמ"ש נהפוך הוא נשיא ליום נשיא ליום כאשר זכו הנשיאים אז בימי חנוכת המשכן כך זכו אח"כ בכ"ה בכסליו זה אחר זה והוה חייבות הקריאה סדר נשיאים לסדר הימים ודוק

והראני בני הב' האברך החריף ר' יעקב שלום נ"י שבספר כרם שלמה סי' תרפ"ד כתב וז"ל אם טעו וקראו ביום השני של חנוכה נשיא השלישי וכיוצא עלתה להם הקריאה דאין קפידה בימים עיין ברכי יוסף בשם משאת משה וכ"כ בפרמ"ג בסי' ק"מ עכ"ל ועיינתי בפרמ"ג במשבצות זהב סי' ק"מ כתב וז"ל אם קראו ביום א' דחנוכה ביום הרביעי וכדומה שו"ת משאת משה ח"א סי' ו' דעולה דיעבד עכ"ל ועיינתי בברכי יוסף אות ה' בסי' תרפ"ד כתב וז"ל אם טעו וקרו ביום ב' של חנוכה פ' נשיא ג' וכיוצא עלתה להם דאין קפידה בימים וזה פשוט משאת משה ודב"מ עכ"ל הרי הבאתי ג' גדולי עולם משאת משה ופרמ"ג וברכי יוסף כדברי מעלתו נ"י

בכל זאת אני על משמרתי אעמודה אין ספר משאת משה לפני להראות טעמו ונמוקו הכי הביא הפסיקתא הנ"ל לדעת על מה אדני נס חנוכה הוטבעו וראיתי לברכי יוסף סי' תרפ"ד שהביא דברי מהר"ש אלגאזי מי שקורא עם הראשון ברכת כהנים לבד הוה טועה בדבר מצוה דתנן בחנוכה בנשיאים וגם הוה ברכה לבעלה והרב חולק עליו כדבר כנה"ג דיוצא ולא הוה טועה בדבר מצוה וגם ברכה לבטלה לא הוה כדברי תוספות מגילה כ"ג דאין להשגיח בחנוכה כל עיקר וכתב וז"ל דאין כ"כ בקריאת נשיאים בחנוכה וכו' וכתב וז"ל דלקושטא דמילתא הקרביי"ם הללו אין ענינם בחנוכה ואין ראי' מר"ח דלא קרינן מקודם כמ"ש הפר"ח דקריאת נשיאים בחנוכה קלושא טובא עכ"ל

ולפמ"ש נתתי טעם כעיקר דדווקא קריאת נשיאים בחנוכה הוה החיוב דכל נס חנוכה הוה להשלים חיוב חינוך המשכן והקרבת נשיאים והדברים ברורים ואקוה שמקום הניחו לו מן השמים בזה בעזה"י שהעיקר כדברי פר"ח ומהר"ש אלגזי כי הטיבו לראות דעיקר הקריאה בפ' נשיאים ואעתיק דברי רבה פ' י"ג וז"ל מה ראו הנשיאים להקריב קרבנות כענין זה רבנן אומרים אעפ"י שקרבן שוה הקריבו כולם על דברי גדולים הקריבו וכל אחד ואחד הקריבו לדעתו וכו' וסיימו שם וז"ל והיה מסורת ביד שבע יהודה חכמיהם וגדוליהם מן יעקב אבינו כל מה שעתיד לאירע לכל שבט ועד ימות המשיח וכן הי' ביד כל שבט ושבט מסורת כל מה שאירע לו עד ימות משיח מן יעקב אביהם עכ"ל ודרשו שם שנאמר בכל נשיא זה קרבן שראה הקב"ה שלכל אחד מחשבות אשר לא הי' לחבירו אמר הקב"ה בכל קרבן נשיא זה קרבן נחשון זה קרבן נתנאל וכן בכל נשיא ונשיא קילס הקב"ה קרבנו כפי מחשבותיו והבן זה

ועלה עוד בדעתו שיש פנים לומר דווקא אם קרא ביום א' דחנוכה אחד משאר נשיאים יצא יען דברבה על פסוק זאת חנוכת המזבח ביום המשח אותו הקשה הלא לא נגמר עד מלאות שנים עשרה יום וכתב וז"ל אלא בא הכתוב ללמדך שכל השבטים הם שווים וחברים כולם כאחד לפני הקב"ה שהעלה עליהם הכתוב כאלו ביום ראשון הקריבו כולם לקיים מה שנאמר כולך יפה רעיתי ומום אין בך עכ"ל א"כ אם קרא בראשון בשאר נשיאים יצא אך לדעתי גם זה אינו אמת דנשלמה פרים שפתינו דווקא ביום שהי' בא עליו להקריב אלו הי' הועמד המשכן בכ"ה כסליו כנלע"ד בעזה"י

על כן אני אומר ממנ"פ אי אמרי' אין להשגיח על חנוכה כל עיקר נענין הקריאה ועיין ברוקח ובב"י ובט"ז א"כ מהכ"ת לקרות ביום ב' מה שנתחסר ביום א' הא אין להשגיח על הקריאה אפי' ביומו (אם לא הוציאו ס"ת שנית בר"ח) וכ"ש שלא להשלים למחר מה שלא קראו ביום אתמול ואי משגיחין על קריאת חנוכה שנעשה חיוב פ' נשיאים לקרוא אותו בחנוכה א"כ נשיא אחד ליום דבר יום ביומו וצריכין להתחיל ביום ב' מנשיא ב' דעבר זמנו של ראשון בטל קרבנו ואין לומר מה נפסיד אם נתחיל מקודם ולקרוא עוד אחר עבר נשיא ב' לכהן זה אינו דקריאת נשיא מחריב בה דמינה מחריב עיין זבחים דף ג' כנלע"ד

סוף דבר גליתי טפח והוא מעט מזעיר מה שמונח בכח קריאת נשיא ליום וחלילה וחלילה לחדש דבר או לשנות דבר מאשר נהגו מלפנים כי המון בית ישראל אם אינם נביאים בני נביאים הם דרכם בקודש וכלל גדול אם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם הרועים הישנים הביטו על תהליכותוהם של צאן קדשים ואקוה שיהי' שלום עם הבן תורה הגם שלא ידע אלו הדברים אעפ"כ הי' שליח מד' שלא יהי' נקיל לשנות שמעלתו נ"י לא חפץ להרוס אלא לבנות וכוונתו רצוי לפני ד' הדש"ת. סימן נב שמחת חג המצות יחוג בשמחה ובששון ה"ה האברך אבן יקר ענף אבות גאוני וגדולי ארץ וצדיקי עולם הרבני מורג חרוץ חץ שנון המפורסם בתורה ויראה כמוה"ר ר' מאיר א"ש נ"י בק"ק סיקס יע"א

גלילת מכתב ידי מעלתו נ"י האיר נגד פני טורי ספיר אמרי נועם רעיוני תורתו שמחתי באמרותיו מוצאים חן בהשכל כראוי ישמח אמרי יושר ה"ה אדמ"ו הגאון הקדוש גדול ליהודים בקברו בבן מנחם הוא אביו הגאון הצדיק ז"ל לאמור זה ינחמנו שלא ימוש התורה מזרע זרעי ואמר ד' מעתה עד עולם אמן ואמן

ועתה באתי להודיע כי יוכל לשער טרדותי בימים כאלה לפני כמה שאלות ולא אוכל לשים עיני עליהם ולהשיב לשאולי הגם שהי' דברים לדינא ולאהבתי אשר קרא לי דודי כי תלמידים נחשבים לבנים ואני תלמיד מרן אבי אביו הגאון הקדוש ז"ל פניתי מכל עמלי להראות כי עריבים עלי דבריו מאוד

הנה מעלתו נ"י הציע לפני פתשגן דבריו לתרץ קו' החמורה של שאג"א איך בא לפשוט הגמ' מה דבעי דרבא אי עדיף מת מצוה ממקרא מגילה או מגילה עדיף ממה דמת מצוה דוחה עשה דהשבת עבודה וקשה אטו השבת אבידה טוב מפסח ומילה ואעפ"כ מגילה וגם מת מצוה דוחה אותם וכ"ש השבת אבידה הלא ספיקו של רבא הי' בין מקרא מגילה ומת מצוה אשר שניהם חזק וכאשר אעתיק אי"ה הקו' בביאר רחב ומעלתו נ"י יצא לחדש דבלא"ה קשה קו' התוס' למה נקט רש"י קרא דכתיב והתעלמת ולא מביא הקרא אשר מביא הגמרא בברכות דלא תסור וגם מביא קו' התוס' בב"מ דף כ"ט למה צריך קרא והתעלמת תיפוק ליה מולאחותו ולתרץ כל הנ"ל חידש בהערות הצל"ח מילה יוכל להיות ביום אחר עכ"פ שלא בזמנו ופסח יש לו תשלומין פסח שני ומש"ה נדחה אבל אבידה אשר אפשר בין כך ובין כך יוקח