מחנה חיים אורח חיים חלק ג קכ

שם גדול וקדוש לדעת מי כמוך באלים ד' וגם לעמך עשית תשועה גדולה ופורקן כהיום הזה אבל מראשית הקדים רבת את ריבם דנת את דינם נקמת את נקמתם להיות הכל במשקל הזהב קולע אל השערה ולא יחטא פלא פלאי פלאים במאוד והארכתי פ"א בדרשה להראות כמה עמוקה תפילת על הניסים שהוזכרה כאן ה' ידות כי בכל יד יש ה' אצבעות אשר רמזו חכז"ל בפ' בשלח על כי יד על כס ד' בשם פרקי דר"א וכאן הי' ה' ידות להורות כי עלה הנס בכל העולמות "כי לך עשית שם גדול וקדוש בעולמך" כמו שאמר דוד לך ד' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד הם חמשה ותוכן הבנה מבואר בספרים והכלל אין פה ולשון אשר ימלל גבורת ד' ולספר רוב ניסים ופלאים אשר נעשו בימים ההם בזמן הזה

וכאשר נחקור על מי ועל מה נעשה אז רוב ניסים ונפלאות אשר לא נהיתה כמוהו שלא נטבע השונא בים ולא נפלו עליו אבני אלגביש ולא יצא מלאך להרגם רק כל הניסים נראים ונגלים נעשו בידי כהנים והצדיקים וקדושים מה הוא זה ועל מה זה

אך המעיין במדרשים רבה וילקוט ותנחומא ויתר מדרשים יתבונן על הסודות גדולות ונוראות על המחשבות דבוקות וקדושות על רעיונות מופלאות ועמוקות על פרישות ונזירות ועל מסירות הנפשות ונשמות אשר כל נשיא ונשיא הפליא בלבו בנסתר בקרבנו עד שזכה לראות עד סוף כל הדורות והביאו את עצמם בהצנע לכת לחנך את המשכן להיות מדור לשכינה לשכון כבוד בארצינו שיתהלך ד' בתוך רבבות אלפי ישראל ולהוליך אותם קוממיות בקומה זקופה ולא היו יראים מכל אדם לא יפלא שהותר אצלם ג' דברים להביא קטורת וחטאת ולהקריב בשבת כי כל אחד הי' כל העולם כולו כדי לו צדיק יסוד עולם והמה פעלו שד' לחם מלחמות ד' כנגד סיחון ועוג וכל מלכי כנען כי לא נפל דבר ארצה ע"י מחשבותיהם ויחודיהם אשר יגרם ח"ו לעצור ביד ד' שלא יהיה מוראם וחיתתם על כל חיות הארץ המה האומות שנמשלו כחיות וכל מהלכי טבע נמקו ונעשה טבע שנית כל שתה תחת רגליו וכאשר הגיע ימי כ"ה כסליו וטבת אשר חפץ הקב"ה לשלם חובו אשר זכה כסליו וטבת אלו הוקם המשכן אז הוצרך לשלם ג"כ הרוב ניסים ונפלאות אשר הי' פעלו הנשיאים על ימים האלו אילו הקריבו בימים ההם קרבנם ולכן לא יפלא עוד מכל אשר נעשה ביד החשמונאים והבן

ועל כן העמיקו אשר תקנו לקרוא בתורה פרשת נשיאים כי הם המה אשר פעלו לנס חנוכה בימי חשמונאים וכאשר פעלו על ימים האלה בימי חשמונאים כן הוקבעו הימים להיות זכרון הנשיאים תמיד חקוק כחכז"ל יום שנפקדה שרה נשאר לדורות וא"כ אפוא כל יום זוכה בנשיא שלו בכל דעותיו ומחשבותיו ודבקותיו ובכל תיקונו אשר הכין ופעל לפי שבטו ומקור נשמתו וכן הוא לדורות עולמים הבן

ובזה יובן למה נעשה נס חדש בכל יום ולמה צוה שיהי' הדלקת נר חנוכה בכל יום לפני עצמו כי כל נשיא פעל על יומו כפי קדושתו ועל כן המהדרין מוסיפין נר להראות שלא הקריבו לנשיאים כולם מטעם אחד ומחשבה אחת רק כל אחד הוסיף במחשבות ודיעות וכן קבלו כל ישראל להיות מהדרין ועל כן כל יומו זוכה שיתחילו לקרוא בנשיא שלו כי הוא מקורו ומחשבו לעורר מעשיו ופעולותיו ביום הזה בימים ההם והבן

ופן ואולי יאמר מעלתו נ"י מאין לי כל אלה שיהי' זה טעם שקריאת נשיאים יהי' מוגבל מרבותינו ז"ל להיות קוראים אותם יום ביומו הגם שהעד לעצמו הוא האמת בכל זאת אמרתי לחזק בריחי שערים אשר פתחתי

עיין בטוא"ח סי' תרפ"ג שכתב וז"ל כל ימי חנוכה גומרין ההלל עכ"ל וכתב בב"י וז"ל בפ"ב דערכין מימרא דר"י משום רשב"ץ וכתב בשבולי לקט שהטעם משום דחלוק בנרותיו כל יום חלוק משלפניו הרי הוא כחג שחלק בקרבנותיו ועוד טעם אחר לפי שהנס נתחדש בכל יום ועוד שהרי קוראין בנשיאים וכל יום נשיא שלו חלוק משל חבירו א"כ כל נשיא צריך לגמור ההלל על קרבנותיו ואין ראוי' לחדש קריאה בלא קריאת ההלל עכ"ל הרי בטעם אחרון גילה טעם כעיקר מה דגומרין ההלל בכל יום הוא מטעם דנשיא צריך לגמור ההלל על קרבנותיו הרי עין בעין נראה שהעיקר תיקון הקריאה היה נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום כאלו יעמדו נשיאים ויקריבום קרבנותיהם וצריך כל נשיא לאמור ההלל על קרבנותיו ופשיטא א"כ צדקו דברי פר"ח סי' תרפ"ד שחושש על ברכה לבעלה אם לא קרא לכהן מהנשיא וגם מוכח דצריך דווקא לקרות נשיא ראשון ביום ראשון ונשיא שני ביום שני דחנוכה עד גמירא ודוק וגם לפי הטעם שהנס נתחדש בכל יום הוא רמז כמו בקרבנות נשיאים הגם שהקריבו קרבנם שוה בשוה איש איש כרעהו לא פחות ולא יותר בכל זאת נתחדש בכל נשיא בקרבנו כאלו לא הוקרב קרבן כזה מעולם שתכלית הקרבן הי' בפנים חדשות א"כ אותו קרבן שהי' אתמול נתחדש היום וכן הי' בנס חנוכה מלבד שהי' נס בכל יום אלא נתחדש אותו נס דאתמול ועיין בב"י סי' תר"ע למה מדליקין שמונה ימים הלא הי' פך שמן על יום אחד ותי' ג' פנים ובכל אופן נתחדש אותו נס בכל יום ולכן לא כתב שבולי לקט נס בכל יומא הוה עיין גמ' שבת אלא כתב שהנס נתחדש אותו נס נתחדש בכל יום וא"כ מבואר שנתקן קריאת נשיאים דווקא להיות נזכר בו נס חנוכה והבן ולטעם הראשון דנרות חנוכה חלוק כל יום מחבירו הרי הוא כחג שחלוק בקרבנותיו הרי הנרות המה כקרבנות החג ולא לחנם אמרו בגמ' נר חנוכה שהניחו למעלה מכ' אמה פסול כסוכה הרי שיש שייכות לחנוכה וגם מדפליגי למהדרין אי להדליק לילה ראשון שמונה ולמעט אח"כ כקרבנות החג או מעלין בקודש הכל נרמז בקרבן הנשיאים שמלכות בית דוד הי' ט"ו מלאים וט"ו חסירים וגם נרמז שח' דורות עמד בית חשמונאי במלכות שהוא נר "ערכתי נר למשיחי" ונעקרו ר"ל על כי לקחו גם המלכות והתורה אמרה אחרי פ' מלוכה לא יהי' לכהנים חלק ודרשו בספרי שלא יהי' מלוכה ביד כהנים ועיין בנמוקי רמב"ן פ' ויחי ועיין ברבה נשא פ' י"ד אלה שני בני יצהר אהרן ודוד זה מבקש כהונתו וזה מבקש מלכותו ומה נפלא שנעשה נס ח' ימים בנרות ע"י חשמונאים להראות על ח' דורות לבד וכדומה א"כ מבואר באר היטב שהשווה הנרות עם קרבנות החג שכ' השבולי לקט הרי הוא כחג שחלוק בקרבנותיו וממילא יובן שבמכווין חיוב הקריאה בס"ת דווקא בפרשת נשיאים נשיא ליום נשיא ליום כי הימים נזכרים ונעשים בקרבנות נשיאים והבין על כן פשיטא מי שקורא ביום השלישי של יום רביעי הוה ברכה לבטלה והכלל כל יום יש לו קריאת נשיא וחלילה לקרוא כאות נפשו

וראיתי בדברי מעלתו נ"י שכתב ועוד אני אוסיף שאם אירע שטעה ביום אחד מימי חנוכה ודלגו בעת קריאה לנשיא אחד או ב' והתחילו לקראות מיום שלאחריו אפשר דלא הוה ברכה לבטלה ושפיר יצאו היום ידי חובת