מחנה חיים אורח חיים חלק ג קיח

להחזיר קודם שלקח לא הי' שלו ואח"ז כבר הי' בידו והלא כתוב ולקחתם לכם וא"כ צריך להניחו ולקחו שנית וכן אם נטלו קודם עלות השחר צריך להניחו וליטלו פעם שנית והביא ראיה מזבחים דף י"ד דלא מהני נתינת קוף והגאון המחבר ז"ל השיב דשאני קוף אבל אדם מישראל בר חיוב יהיה בתורת שליחות כמו בנט"י אבל בלולב וודאי ולקחתם לכם ביום וגו' בעי עקירה להנחה בזמנו ביום והקשה קו' מסוכה דף מ"ב מדאגבה קני' הא משכחת דהגביה בלילה והניח בצ"ע עכ"ד יעו"ש ובמכ"ת של הגדול מפולין וגם במכ"ת של הגאון המחבר לא כן עמדי במתנה ע"מ להחזיר דנעשה הנטילה בזמן הראוי' לקיום המצוה מהני הנטילה על אחיזה שאח"כ ונחשב לנו כאילו עכשיו נטלו אבל אם נוטלו קודם עלות השחר ולא הי' זמן ראוי' לנטילה שם יש לחקור אי מהני הלקיחה שעשה הוא עצמו מקודם אבל שם בקוף עכ"פ הכהן לא עשה לקיחה וה"ה באתרוג דהוה מצוה שבגופו יש רק לחקור דיהי' נחשב דהוא בעצמו עשה הלקיחה והקו' מגמ' סוכה מדאגבה נפק לדעתי אם כן לא נקרא טרוד במצוה שיהי' פטור על הוצאה דעדיין לא חל חיובו וליכא טרידת המצוה כל כך חיוב עליו להיות זריז קודם זמן חיובו כמו שבארתי למעלה ומרוב טרדות לא אוכל כעת להאריך וד' שנותיך יאריך בטוב ובנעימות אחיך הדש"ת. סימן נא שלום רב לגבר חכם בעז של תורה עיניו על אפיקי הורים ומורים ה"ה המאור הגדול לממשלת התורה הרב ר' יחיאל מיכל קליין נ"י אב"ד דק"ק סאקאס והגליל יע"א

אחד"ש קבלתי מכתבו עש"ק ואתמול ביום א' אחזתי להסתכל בו וראיתי כי דרך למודו הלך יפה כי שקל בפלס מאזני שכל ודעת אבל להלכה אין אני מסכים עמו נהפוך הוא חלילה לו לשלוח יד לחדש דבר כחכז"ל אמור לחכמה אחותי את דברי הדש"ת

שאלה אירע שלא הי' בכפר אחד מנין עשר אנשים בבהכ"נ ביום א' דחנוכה העבר וביום ב' דחנוכה הי' עשרה והתפללתם כדת וכאשר בא לקרוא בס"ת אמר מעלתו נ"י שיתחיל מן ויהי ביום כלות משה דאל"כ לא יהי' שומעים בחנוכה כל פרשת נשיאים והאיש העומד אצל ס"ת הוא בן תורה אמר שלא נכון לעשות כן כי עבר זמנו בטל קרבנו וביטל מעלתו נ"י רצונו כי לא הי' הדבר ברור לו ולא חפץ שיהי' ח"ו כמחלוקה ומריבה בבה"כ אבל יען אחרי שובו לביתו נראה לו הדבר ברור כאשר העריך טעמו ונמוקו ויתבאר בקיצור בתוך התשובה וביקש ממני לגלות דעתי אם אסכים עמו לקבוע כן להלכה כי הדבר שכיח בכל שנה במקומות אשר אנשים בה מעט ויפרסם הדבר ואם לא אסכים אז יאמר ברם דברים שאמרתי וכו' על כן ביקש דברי מהרה

תשובה ראיתי מכתבו אשר העריך בשפתי נועם ואמרי רבנן בטעמא אשר טען נגד דברי הבן תורה אבל באמת לא יעשה כן רק יתחיל לקרות ביום השני כאשר אבאר בעזה"י

הנה אכתב בקוצר אמרים דברי מעלתו נ"י אשר האריך במאוד תוכן דבריו הוא כך קריאת התורה הוא בג' שונים (א) קריאת התורה מה שאנו קורין למפטיר במועדים קרבן מוספי יום א' בר"ח רביעי קרבן חודש וכדומה שיהי' שולם פרים שפתינו כמאמר חכז"ל סוף מגילה דף ל"א על פסוק קחה לי עגלה משולשת יעו"ש (ב) מה שאנו קורין בכל מועדים בס"ת הראשון ללקט בתורה מה שמדבר בענין יו"ט ההוא מה שראוים לפסח או לשבועות או לסוכות או ר"ה ויוכ"פ ופורים שאין בזה שילם פרים שפתינו רק שמדבר מענין יו"ט וימים קדושים דבר יום ביומו וכדומה (ג) מה שתקנו חכז"ל לקרוא בס"ת בכל שבת סדרה אחת או בשני וחמשי בכל שבוע שהוא שלא ילכו ג' ימים בלא תורה אבל אין בו משום נשלמה פרים שפתינו או לדבר מענינו של קדושת ומעלת היום רק כדי שישמעו ברבים תורת ד' תמימה ובקריאת ס"ת על פנים א' או פנים ב' שייך הדין עבר זמנו בטל קרבנו אבל בקריאת מפנים הג' לא שייך עבר זמנו בטל קרבנו כמבואר בד"מ סי' קל"ה ס"ק ב' יעו"ש וחקר מעלתו נ"י דקריאת נשיאים בחנוכה הוא דחכז"ל רצו להשוות חנוכה ליו"ט שיהי' קריאת התורה ובררו ג"כ לקרוא פ' נשיאים מטעם שהוא שייכת עכ"פ מענין היום קצת אבל מאי שייכת לקרבנות נשיאים לגוף נס חנוכה ובאמת אין שייך כאן הבדל בין יום ראשון או שני רק הכלל שיהי' קריאת נשיאים בחנוכה אבל אין קפידה איזה נשיא א"כ יוכל להשלים כמו אם חסרו צבור לקרות סדרה בשבת עיין סי' קל"ה והוסיף עוד אפי' בטל קריאת ס"ת ז' ימים חנוכה נקרא הכל ביום אחרון והאריך להשיג על הפר"ח שהשיג על הרשב"א וכנה"ג שהתירו לקרות לכהן רק עד ואני אברכם והפר"ח צעק עליהם דהוה ח"ו ברכה לבטלה ומעלתו נ"י אומר נהפוך הוא העיקר הוא קריאת התורה בחנוכה אבל אין קפידא דווקא בפ' נשיאים רק מהיות טוב תקנו לשמוע פ' נשיאים ודי אם נקרא אח"כ ללוי או לישראל וראי' דהא ביום אחרון קורין יתר נשיאים עד לבסוף עכ"ד בקיצור ואני אוסיף לפי דבריו מי שצריך ליסע על הים ויודע שלא ישמע עוד קריאת התורה יהי' מותר כמעט חייב לקרוא ביום הראשון כל הנשיאים כי אין קפידה כל כך על קריאת נשיא ונשיא דבר יום ביומו נשיא ראשון ביום א' דחנוכה כמו שנרמז במכתבו אפי' קורא ביום שני נשיא רביעי אין בו ברכה לבטלה

ועתה באתי לברר בעזה"י מדוע אין אני מסכים עמו להלכה מכמה טעמים ואחזק אשר הי' מורגל בפי אדמ"ו הגאון חת"ס ז"ל חדש אסור מן התורה וגם אמר "עושה חדשות בעל מלחמות" מי שחפץ לחדש חדשות פועל מלחמות כי באמת כלל גדול שב ואל תעשה עדיף תמול אנחנו ואנחנו לא נדע מה לעשות הנח להם לישראל כאשר הורגלו שלחו מתם אל תשנו מנהג אבותיכם המון ישראל נראים כנשואות והמה נושאים את נושאיו זה כלל גדול

ואקדים ימי חנוכה המה שמונה ימים על זכרון הנס אשר נעשה בימים ההם וכל יום ויום הוה נס בפני עצמו שהרי נעשה נס בשמן בכל יום כהנך ג' תירוצים בב"י סי' תר"ע בכל אופן כל יום נס בפני עצמו דהא מברכים בכל לילה ברכת שעשה נסים וכן רוב ניסים אשר נעשו בימים ההם במלחמות גדולות הוה כל יום ויום נס לעצמו

ונראה מי שהי' קטן עד אמצע ימי חנוכה ויום ד' דחנוכה נעשה בר מצוה אשר הי' פטור להדליק בד' לילות ראשונים שלא צריך לחזור על פתחים וליטול צדקה או למכור כסותו בעבור קיום נר חנוכה הגם דמברכים אשר קדשנו