מחנה חיים אורח חיים חלק ג קיד

הידר מצוה שלו דאין אומרים לאדם חטא במצוה שלך בעבור לזכות חבירו במצוה אחרת כך נראה לי בעזה"י

ואחקור עוד שלא נכון לעשות כן כי יען כי מצות סוכה לא מיפסקי שעה אחת בכל פעם שאדם בא מהיסח דעת לסוכה מקיים מצות סוכה יום ולילה שווין אבל אתרוג אין המצוה בלילה כלל וביום רק פעם אחד שוב אינו מקיים בנטילתו מצוה עיין ביצה דף ל' וא"כ בתורת נוי סוכה הוה האתרוג הידר מצוה יום ולילה לא ישבותו ולמצות לולב המה רק פ"א בכל יום א"כ מנ"ל להורידו מלהיות הידר מצוה תמיד בעבור לקיים בו עיקר מצות פ"א בכל יום (דוגמת סברת הר"ן ביומא לעבור כמה לאוין באכילת נבילה לחולה מסוכן הוה כאיסור סקילה לשחוט בהמה בעבורו) וא"כ שוא"ת עדיף שלא ליטול האתרוג מהידר מצוה ובעל הבית אונס בדבר שאין לו אתרוג ואונס רחמנא פטרו ודוק

וגם האתרוג הוא כל ימי סוכת הידר למצוה דאורייתא ואתרוג בחוה"מ הוה רק מצוה דרבנן א"כ דלמא הידר למצוה דאורייתא חשוב יותר מעיקר מצוה דרבנן ואת"ל שוה שב ואל תעשה עדיף כחכז"ל בר"ה דף כ"ח בפלוגתא דר"א ור"י בדם מתן אחד שנתערב במתן ד' שבכל אופן יש או עבירות בל תגרע או עבירות בל תוסף טוב לבחור בעבירת בל תגרע שהוא בשוא"ת ועבירת בל תוסף הוא בקו"ע ודוק

ולא עוד גוף הסוכה יש בו קדושה דדרשי' מה חג לד' אף סוכה לד' ועיין סוכה דף ט' וביצה דף ל' והגם מדאורייתא דווקא הסכך או אפי' הדפנות הצריכין אבל נוי סוכה לא הוה בו קדושה מדאורייתא אבל עכ"פ מדרבנן יש גם על הנוי סוכה קדושה עיין רש"י ביצה דף ל' ע"ב וברמב"ם פ"ו מהל' סוכה ובר"ן דמבואר יש גם על הנוי קדושה עכ"פ מדרבנן וא"כ מנ"ל לבטל אתרוג מקדושה בעבור לקיים בו מצוה הגם דקדושת נוי דרבנן הלא מצות אתרוג ג"כ מדרבנן בחוה"מ

ואין לומר דבאמת אסור להנות מן האתרוג רק יטול אותו לצאת בו ידי חובתו זה אינו הגם דנשאר באיסורו מכח שהי' נוי סוכה ביו"ט אבל כיון שלוקח משם ואינו תוספת על הסכך שהוא קדושה דאורייתא אם כן אינו נספח אל קדושת הסכך לשמש בקדושה ויעיין סברה מתוקה בנב"י ח"ר ביו"ד סי' ע"ו שכתב וז"ל ואפי' למאן דמתיר לקלוף השם בעצמו אוסר בזה דבשלומא השם בעצמו בכ"מ שהוא קדושתו עליו ואם כן כשיקלפו בשלימות נשאר בקדושתו אבל אלו אותיות הנטפלים כל זמן שהם נטפלין להשם קדושת השם עליהם וכשקלפן לעצמן שוב פסק המעלה שלהם שהרי שוב אינן נטפלים להשם וזה פשוט עכ"ל הזהב וק"ו כאן מה בצע שנאסר באיסורו מלהנות ממנו כל ימי סוכות מחמת קדושתו אשר כבר קבל ביו"ט אבל משעה שנפרד מהסכך פסק המעלה שלו שאין עוד נטפל לקדושת סכך הסוכה המקודשת דדומה לחגיגה ודוק

היוצא מזה דמסתברא דאין רשאי הבעל הסוכה ליטול האתרוג שהוא נוי סוכה שלו וליתן אותו לחבירו כדי שיהי' לו אתרוג לקיים מצות ארבע מינים כנלע"ד

וחפשתי באוצר התשובות של אדמ"ו חת"ס ז"ל בא"ח סי' קפ"ד שבא מעשה כזה לפניו והורה להתיר מכמה טעמים כאשר אסדרם אחד לאחד ואשר קשה לי להבין בדבריו כאשר ישים ד' פי אשמור לדבר

בעזה"י

(א) היתר הראשון כתב אדמ"ו ז"ל ניהו דביו"ט אסור לטלטלו משום מוקצה מ"מ בחוה"מ שמותר לטלטל רק בהנאה אסור משום אתקצאי למצותו שפיר דמי למיפק ביה ידי חובת לולב חדא דמצות לאו להנות נתנו עכ"ל ולדעתי חדא הא יש שיטת הרז"ה הובא בר"ן פ"ב דר"ה דדווקא במצוה דאורייתא אמרי' מצוה לאו להנות נתנו אבל במצות דרבנן אמרי' להנות נתנו יעו"ש וא"כ אתרוג בחוה"מ דהוה דרבנן א"כ אמרי' להנות נתנו ואולי כיון דאיסור הנאה של נוי סוכה ג"כ דרבנן א"כ מהני אפי' לגבי מצוה דרבנן דנאמר לאו להנות נתנו אבל אם איסור הנאה דאורייתא אז אמרי' דהוה הנאה לגבי מצוה דרבנן ואין כאן מקום להאריך דהא פסקינן אפי' במצוה דרבנן לאו להנות נתנו וק"ל

אך עוד יש לפקפק על דבריו הא דאמרי' מצות לאו להנות נתנו הוא אם בדיעבד אם תקע יצא אבל ליקח לכתחילה כדי לצאת באיסור הנאה אסור עיין במ"ל פ"ה מהל' איסורי מזבח הל' ט' שוב ראיתי דזה הוה דיעבד כיון שאין לו אתרוג כשר ויבטול ממצות אתרוג כמו דמשמע בר"ן בפ"ב דר"ה ודוק

וגם חקרתי במקו"א דמצות לולב דהוה מד' מינים יחד ואם רק אחד מד' מינים הוא מאיסור הנאה לא שייך דנהנה הנאת מצוה דהא הקיום המצוה הוא בכל ד' מינים והוה חד מין רק עזר לקיום המצוה הנ"ל ולא בא הנאה של המצוה מאיסור הנאה בלבד וכן חקרתי בענין מצוה הבא בעבירה הבדל כזה דהוה זה וזה גורם ההיתר והאיסור יחד גרמו המצוה ולא באתי אלא להערה

(ב) עוד כתב אדמ"ו וז"ל ועוד דמ"ט אסור ליטלן ולהנות בהם משום בזוי מצוה כמבואר בפ' ב"מ ובכל הפוסקים והיינו לדבר הרשות דומי' להרצות מעות נגד נר חנוכה וכיסוי דם ברגל אבל ליטול ממצוה אחת למצוה אחרת אין כאן ביזוי מצוה דהרי ק"ל מתירים מבגד לבגד ומדליקין מנר לנר עכ"ל מחשבת אדמ"ו ז"ל מבואר דרצה להוסיף לו יהי' אם כבר השיג ידו אתרוג שנפל מנוי סוכה מותר לצאת בו דמצות לאו להנות נתנו אבל עכ"פ איך ראוי ליטלו לאתרוג מנוי סוכה להנות בו הנאת מצוה על זה הוסיף דליטול ממצוה אחת למצוה אחרת מותר ואין בזה ביזוי מצוה והביא ראי' דמתירין ציצית מבגד לבגד ומדליקין מנר לנר כאשר הבאתי לשונו

ולדעתי פלא בשלמא מתירין מבגד לבגד או להדליק נר מנר הוא דווקא ליטול ולהשתמש באותו שם מצוה עצמה דבבגד זה הוה מצות ציצית וגם בבגד אחר יהי' מצות ציצית או בכאן הוה אור שלהבת נר חנוכה וגם בנר הנדלק יהי' נר חנוכה או במנורה במשכן שגם נר שהודלק בנר מערבי יהי' נר מנורה לפני ד' וה"ה נוכל ללמוד שמותר ליטול אתרוג נוי מסוכה זו ולתלות אותו לנוי בסוכה אחרת דנשאר עכ"פ בשם עצמותו דהוה נוי סוכה מה לי סוכה זו או סוכה אחרת אבל מנ"ל דמותר לסלק האתרוג ממצותו שהוא נוי מצות סוכה לשם מצוה אחרת להיות עזר להשלים מצות לולב דמצות סוכה עם מצות לולב שני שמות המה ואטו רשאי ליטול חוטי ציצית ולתפור בהם בגדי כהן או לחברם לציץ של כה"ג הגם דציצית מצוה דרשות ובגדי כהנים מצוה מחויבת מנ"ל שמותר ליטול אותם ולבטל אותם ממצות ציצית להשתמש בהם שם מצוה אחרת מאי חזית דמצוה השנית סומק טפי ממצוה ראשונה הלא כל המצות המה שלוחי ד' כחכז"ל וא"כ ניחא